״הלחם היומי״ (פוליטיקה לנבוכים) – השבוע השלישי במרץ

בארץ: ראש המוסד לשעבר מאיר דגן הלך לעולמו.

נכנעים לאיומים – עיתון הארץ גילה שישראל מנהלת מו״מ חשאי להחזרת ערים בגדה לשליטה פלסטינית – רמאללה ויריחו. לא, זה לא הסדר מדיני, אלא הסכם ביטחוני אפשרי שהגיע למבוי סתום, לאחר שהצדדים נתקלו בקשיים. היוזמה הוצעה ע״י אלוף פיקוד מרכז יואב מרדכי ומתאם הפעולות בשטחים רוני נומה, לאחר שגורמים ברשות הפלסטינית איימו להפסיק את התיאום הביטחוני אם פעולות ישראל בשטחים לא תיפסקנה.

בעולם: טרור – *מכונית תופת התפוצצה באנקרה, טורקיה וגרמה להרוגים ופצועים רבים. ארגון ה-PKK הכורדי לקח אחריות. *מחבלים פתחו באש בחוף ים תיירותי – בחוף השנהב, אל קאידה לקח אחריות.

השיגה תוצאות? – רוסיה הוציאה את כוחותיה מסוריה השבוע לאחר שהחליטה כי מטרותיה הושגו. אך את דעא״ש היא לא חיסלה.

בכנסת: החוק להגבלת שכר הבכירים (מנהלים בבנקים) אושר בועדת הכספים. החוק יגביל את שכרם של המנהלים בתאגידים פיננסיים עד תקרה של 2.5 מיליון שקלים.

בפרלמנט זר: נשיא המדינה רובי ריבלין ביקר במוסקבה ונפגש עם הנשיא פוטין. ריבלין הבהיר לפוטין שאסור שהסכם עתידי עם סוריה יחזק את איראן וחיזבאללה.

נשיאת ברזיל מינתה לשר בממשלתה את נשיא ברזיל לשעבר לולה – שהיה מעורב בפרשת שחיתות. המינוי נועד להעניק לו חסינות מפני חקירה, ולכן בית המשפט בברזיל הוציא צו מניעה למינוי כ-40 דק׳ לאחר מכן.

בארה״ב: הנשיא אובאמה בחר בשופט היהודי מריק גרלנד כמועמד להיות שופט בבית המשפט העליון – (למלא את מקומו של השופט אנטונין סקאלייה שהלך לעולמו). רוב הרפובליקנים בקונגרס מתנגדים למינוי ולא יאפשרו מינוי של שופט בקדנציה האחרונה של אובאמה – בגלל עמדותיו הליברליות, ורוצים לחכות לנשיא הבא – שהם מקווים שיהיה קונסרבטיבי. כמה מהם אמרו השבוע שהם מוכנים לבחון את מועמדותו של גרלנד.

המירוץ לנשיאות – ביום שלישי התקיימו בחירות ב-5 מדינות; פלורידה, אוהיו, מיזורי, אילינוי, וצפון קרוליינה. אצל הרפובליקנים: טראמפ ניצח בפלורידה, מיזורי, אילינוי, וצפון קרוליינה. קייסיק ניצח במדינת הבית שלו – אוהיו. קרוז לא ניצח באף מדינה, ורוביו הודיע על פרישה מן המירוץ לאחר שהפסיד במדינת הבית שלו – פלורידה. בנאומו הוא אמר: ״אנחנו אמנם בצד הנכון, אך לא בצד המנצח״ והפציר בתומכיו ובאזרחי ארה״ב שלא להכנע לכעס ולחרדה, (כפי שטראמפ עושה) והזכיר גם מגדולת הבורא בציטוט מדברי דוד המלך. (ארה״ב הפסידה מנהיג אמיתי) לנאום המלא לחצו כאן. אצל הדמוקרטים: קלינטון ניצחה בכל 5 המדינות, סנדרס באף מדינה.

״הלחם היומי״ (פוליטיקה לנבוכים) – השבוע השני במרץ 

בארץ: תהליך השלום – *ביום שלישי התרחשו פיגועי טרור בפתח תקוה, ירושלים, ויפו-תל אביב. תייר אמריקני נרצח ו-12 איש נפצעו. המחבלים הפלסטינים היו שוהים בלתי חוקיים ותושבי כפרים ערביים *סגן נשיא ארה״ב ג׳ו ביידן הגיע באותו יום לביקור בישראל ונפגש באותה שעה, לא הרחק משם עם הנשיא לשעבר שמעון פרס. בין השאר הם דיברו על תהליך השלום, ופתרון 2 המדינות. למחרת ביידן נפגש עם רה״מ נתניהו וגינה את הפיגועים ואת רצח התייר האמריקני. *הבית הלבן דרש גינוי מאבו מאזן על רצח האמריקני. בפגישתו עם ביידן מסר לו אבו מאזן ניחומים אך לא גינה. הסיבה: מי שמסית לטרור לא רוצה לגנות מעשי טרור. הפת״ח – בראשו עומד אבו מאזן חגגו את רצח האמריקני ופרסם הודעות שבח ותהילה למחבל.

בעולם: כח השמדה – איראן עשתה ניסוי השבוע בטילים בליסטיים לטענתה: כדי להראות כח הרתעה *חשוב לציין: על הטילים ששוגרו נכתב בעברית ״ישראל חייבת להימחק״ | ארה״ב: ישנן אינדיקציות לכך שאיראן הפרה את החלטות מועצת הביטחון של האו״ם.

נלחמים בטרור – מדינות המפרץ – סעודיה, ירדן ומרוקו הכריזו על הכרתן בחיזבאללה כארגון טרור.

בכנסת: תומכים בטרור – המפלגות הערביות בל״ד וחד״ש הוציאו הודעת גינוי על הכרתן של מדינות המפרץ וסעודיה בחיזבאללה כארגון טרור. הסיבה: זה ״משרת את ישראל וארה״ב״ | הסבר: המפלגות הערביות חותרות תחת ישראל ואינן רוצות בביטחונה (למרות שהן אמורות לייצג ולהגן על הציבור הערבי החי בתוך המדינה – אגב, 56% מערביי ישראל חושבים שהגינוי אינו מוצדק) | התגובה: רה״מ נתניהו – ״אתם תמשיכו לגנות אותם כשחיזבאללה יירה על הכפרים שלכם? נפלתם על השכל?״ יו״ר האופוזיציה הרצוג – ״בושה וכלימה״.

בפרלמנט זר: טורקיה – ארדואן השתלט על 2 עיתונים גדולים במדינתו בצו בית משפט כדי למנות מנהל מטעמו. העיתונים מזוהים עם האופוזיציה הטורקית. הפגנות נערכו בטורקיה במחאה על רמיסת חופש העיתונות.

בארה״ב: המירוץ לנשיאות ממשיך – *ביום ראשון התקיימו בחירות (שיטת ה-caucus) בפורטו ריקו (האי עדיין לא נחשב חלק מארה״ב באופן רשמי, ולכן תושביה אינם יכולים להשתתף בבחירות הכלליות אך הם לוקחים חלק בבחירות המקדימות) המנצח: מרקו רוביו – קיבל 71% מהקולות וזכה בכל 23 הצירים. *ביום שלישי התקיימו בחירות (שיטת ה-primary) לרפובליקנים במישיגן, מיסיסיפי, איידהו, הוואי. תוצאות: טראמפ ניצח במישיגן, מיסיסיפי, הוואי. קרוז ניצח באיידהו. קייסיק ורוביו הגיעו למקומות שלישי ורביעי בכל המדינות. התקיימו גם בחירות לדמוקרטים במיין, מישיגן ומיסיסיפי. תוצאות: סנדרס ניצח במיין ובמישיגן וקלינטון ניצחה במיסיסיפי. בשלישי יתקיימו בחירות במדינות הבית של מרקו רוביו – פלורידה, וג׳ון קייסיק – אוהיו. שניהם נלחמים בקרב צמוד עם טראמפ ומקווים לנצח במדינותיהם כדי לקבל את כל הצירים בשיטת Winner-takes-all.

״הלחם היומי״ (פוליטיקה לנבוכים) – השבוע הראשון במרץ

בארץ: קריסת הרשות – בנאומו באוניברסיטת בר אילן השבוע אמר שר הקליטה זאב אלקין כי ״הרשות הפלסטינית תקרוס, השאלה היא רק מתי״ אלקין התיחס לכך שישראל תצטרך להתמודד עם ההשלכות בקריסת הרשות, ולכן עליה להיערך בהתאם עם הקהילה הבינלאומית להיתכנות כזו.

בידוד מדיני? – *רה״מ נתניהו נפגש השבוע עם השגריר החדש של מצרים בישראל חזאם ח׳ירת. השגריר נפגש גם עם מנכ״ל משרד החוץ דורי גולד. מצרים הוציאה את שגרירה האחרון מישראל לפני 3 שנים בעקבות מבצע עמוד ענן. *רה״מ נפגש עם שגרירי מדינות אפריקה בישראל בשדולת אפריקה-ישראל בכנסת. ״אפריקה חוזרת לישראל, וישראל חוזרת לאפריקה״ אמר. הקמת השדולה באה לאחר ביקורו של נשיא קניה, קנייטה בישראל בשבוע שעבר.

בעולם: ״המתונים״ ניצחו – בבחירות שהתקיימו באיראן ניצחה המפלגה המתונה בפרלמנט ובמועצת המומחים. ״המתונים״ בניגוד לשמרנים באיראן רוצים ביחסים עם המערב וארה״ב. הסכם הגרעין של המעצמות עם איראן היא אחת ההתבטאויות לכך, והסיבה לתמיכה ברוחאני.

מועצת הביטחון של האו״ם אישר סנקציות קשות נוספות על צפון קוריאה, בעקבות ניסויים אחרונים שעשו בפצצה גרעינית ובטילים.

״הפסקת אש״ בסוריה – במאמצים של ארה״ב ורוסיה החלה הפסקת אש בסוריה, שהופרה מספר פעמים ע״י המורדים. נתניהו התייחס השבוע להפסקת האש ואמר כי ׳כל הסכם לרגיעה בסוריה חייבת לכלול את הפסקת התוקפנות האיראנית כלפי ישראל משטח סוריה׳.

בכנסת: חוק ההשעיה – החוק אושר בוועדת הכנסת והועבר להכנה לקריאה ראשונה. החוק זוכה להתנגדות מן האופוזיציה אך גם מן הקואליציה משום היותו חוק שמאפשר לחברי כנסת להדיח את חבריהם בכנסת החותרים תחת ישראל כיהודית ודמוקרטית, המסיתים לגזענות, ותומכים במאבק מזוין כנגד המדינה. הנוסח מפריע לח״כים מימין ומשמאל אשר חושבים כי החוק עלול לפגוע בם בעתיד. *הצעת החוק באה בעקבות פגישתם של חה״כ ממפלגת בל״ד עם משפחות המחבלים בחודש שעבר. *חוקים דומים קיימים בפרלמנטים אחרים בעולם. בין השאר-גם בקונגרס האמריקני קיים חוק המאשר הדחת חבר ע״י 2/3 מן הבית.

בפרלמנט זר: הדחה ״צפון קוריאנית״ במצרים – חבר הפרלמנט המצרי תאופיק עוכאשה הודח מן הפרלמנט לאחר שנודע כי נפגש עם שגריר ישראל במצרים.

בארה״ב: הרוחות מתלהטות במירוץ לנשיאות – השבוע התקיימו בחירות ה-Super Tuesday. ב-11 מדינות התקיימו בחירות למתמודדים הרפובליקנים: טראמפ זכה ב-7, קרוז ב-3, ורוביו ב-1. ולמתמודדים הדמוקרטים: קלינטון זכתה ב-7, וסנדרס ב-4. מכאן המתמודדים ממשיכים למדינות Winner Takes all, בהם המנצח לוקח את כל הצירים (delegates) באותה מדינה, ולא מתחלק איתם עם המתמודדים האחרים.

מיט רומני שהתמודד לנשיאות ב-2012 נשא נאום אנטי-טראמפ השבוע בו התייחס לסכנה האורבת לארה״ב אם טראמפ יהיה נשיא, וקרא לאזרחי ארה״ב הרפובליקנים לבחור במתמודדים האחרים – קרוז, רוביו, וקייסיק. דבריו באים בעקבות סירובו של טראמפ לגנות את הקו קלוקס קלן, וכן התבטאויותיו לכל אורך הקמפיין כלפי נשים, מוסלמים, ומקסיקנים, כמו גם חוסר המודעות והידע שלו בתחומי בטחון לאומי ומדיניות חוץ.

שלושה מתמודדים, וניצחון אחד נשכח; על הפריימריז בדרום קרוליינה / נ. הכט

image

שלושה במלחמה. מימין קרוז, טראמפ, ורוביו. (צילום: Chuck Burton AP)

דונאלד טראמפ שוב ניצח. תוצאות הפריימריז הראשוניות בדרום קרוליינה שהחלו לזרום לערוצי התקשורת שלשום הצביעו כבר על ניצחון מוחץ לטראמפ, בשעה שמרקו רוביו וטד קרוז נלחמו על המקום השני. מי שבילה ברשת החברתית היה מתפלא לראות ידיעה מוקדמת על ניצחונו של טראמפ מסוכנות הידיעות AP, שגררה אחריה את שאר הרשתות להודיע אף הם על המועמד המנצח, בזמן שרק 3% מן הקולות נספרו. וכפי שעיתונאית אחת תיארה; ׳אנשים במטה הבחירות של  קרוז מסתובבים כאן ולא מבינים איך זה יכול להיות׳.

הניצחון של טראמפ מבטא את אי תלותו בממסד, משום היותו מהסקטור הפרטי וללא שום עבר פוליטי. אם מישהו חשב שטראמפ ניצח בגלל כישורים או ניסיון, אז שלא, כי הנתונים מצביעים על כך ש-60% מהאנשים המחפשים מועמד חיצוני (אאוטסיידר) דווקא, בחרו בו. הנתון הזה הוא אינטגרלי ומצביע בעיקר על הלך הרוח בארה״ב; ׳הכל, רק לא ממסד׳. הציבור הקונסרבטיבי בארה״ב מרגיש כי הממסד הרפובליקני מעל בהם, ולא מילא את הבטחותיו. הם רוצים משהו חדש ומרענן, עד כי הם מוכנים להקריב את ערכיהם בעבור אדם ללא ערכים. אך יש מי שאומר שזהו קריאת השכמה, כמין מחאה של הציבור האמריקני שנועדה רק לעורר ולנער את המפלגה הרפובליקנית השורשית, ולכשיגיע יום הבוחר הוא יתפכח ויבחר במועמד המסורתי.

רבים מקווים להתפכחות הזו בקרב הציבור האמריקני, לחשיבה ערכית שתחליף את הסנסציה הקולנית. התקווה הזו היא לא פיקטיבית, אלא מתבססת על נתונים אמיתיים המצביעים על כך ש-36% מהאנשים המחפשים מועמד עם ניסיון בוחרים במרקו רוביו כמוביל. טראמפ לעומת זאת, לא נמצא על הגרף בתחום הזה. הנתון הזה עוד יותר מעניין לאור העובדה שחלק מן המתמודדים ובראשם המושל כריס כריסטי שפרש מן המירוץ לא בוחלים באמצעים לצייר את רוביו כמועמד חסר כל ניסיון, דמוי אובאמה ב-2008. השבוע, בראיון ל-NBC נשאל טראמפ על התבטאויותיו ב-2002 בנוגע למלחמה בעיראק בה תמך בזמנו ולה הוא מתנגד היום, וענה: ״אני באמת לא יודע למה אני מתכוון…מי יודע מה היה אז בראש שלי״. בימים האחרונים רוביו לחץ על נקודת החולשה הזו של טראמפ ותקף אותו על חוסר ניסיון במדיניות חוץ, מה שהוא כנראה ימשיך לעשות בשבוע הקרוב. רוביו זכה במקום השני בדרום קרוליינה, ועכשיו עם פרישתו של ג׳ב בוש מן המרוץ, הוא צפוי לזכות בקולות נוספים, מה שיעזור לו לצבור תאוצה לקראת הבחירות הקרובות בנבדה.

הסנטור טד קרוז, אמנם הגיע למקום השלישי בדרום קרוליינה בצמידות לרוביו, אך למעשה, הפסיד במדינה בה תלו בו כולם את תקוותם. דרום קרוליינה היא בירת האוונגליסטים, וקרוז – שמצטייר כמועמד הנוצרי המובהק נחל בה תבוסה. מחצית מהבוחרים האוונגליסטים הפוטנציאליים של קרוז העדיפו לבחור בטראמפ. עכשיו השאלה היא; אם הוא לא ניצח בדרום קרוליינה, היכן יוכל לנצח?

השדה הרפובליקני הולך ומצטמצם, ומנהיגים במפלגה השמרנית מתכוננים להתאחד סביב מועמד אידאלי אחד. כרגע הקלפים כולם הולכים למרקו רוביו, שזכה בתמיכתו של איש הקונגרס טריי גאודי, ושל הסנטור האפרו-אמריקאי היחיד במפלגה – טים סקוט, ובתמיכתה של מושלת דרום קרוליינה ניקי היילי – בת למהגרים אינדיאניים. בכך, רוביו מציג את המפלגה הרפובליקנית הממוסדת באור חדש ומגוון. ובינתיים, התצפיות עבור דונאלד טראמפ אינן כולן אופטימיות. הסקרים מראים על ירידה הדרגתית משמעותית מאז תחילת המירוץ ועד עכשיו. אמנם הוא עדיין מוביל, אך כשהשבועות יחלפו בחודשים ויום הבוחר יקרב, המגמה הזו תלך ותצבור תאוצה — לאט אבל בטוח.

אסטרטגיית הצעדים; על רוביו וטראמפ בפריימריז באיווה / נ. הכט

image

מנצח אמיתי הוא לא חקיין. טראמפ ורוביו (צילום: Robyn Beck/AFP/Getty)

הבחירות המקדימות באיווה הסתיימו בניצחונות מהדהדים לחלק מן המתמודדים אך גם בהפסדים לא קטנים. בזמן שרשתות התקשורת והעיתונות מדברות על מי ניצח ומי הפסיד במרוץ הסמי-ממלכתי לבית הלבן, אסור לשכוח גם את הרובד האסטרטגי, ו׳הדרך הארוכה שהיא קצרה׳ בה בחר מתמודד אחד צעיר.

דונאלד טראמפ נחל תבוסה, ועכשיו זה כבר די נהיר. הוא מנהל קמפיין אגרסיבי ובוטה, ודואג שלא להיות תקין פוליטית. אחרי תוצאות הבחירות המקדימות באיווה מסתבר ש״אי התקינות הפוליטית״ פעלה לרעתו, או שמא קיבלה משמעות אחרת – הודות למקום השני אליו הגיע טראמפ באיווה, המציב אותו במקום בעייתי, פוליטית. המקום השני – מסמל את תחילת מפלתו של טראמפ, כמו אצן שמתחיל ריצה לפני הליכת שתי צעדים אחורה.

בצד השני של המתרס עומד מרקו רוביו, צעיר אך נמרץ ואולי אין לו ׳שערות לבנות׳ כפי שצחק בנאומו לאחר שהתקבלו תוצאות הפריימריז, אך יש לו רקורד לבן, עוצמה פוליטית, וכנות שלא היו מביישים אף מנהיג. בניגוד לטראמפ, רוביו בחר באסטרטגיית ׳צעד אחד אחורה כדי ללכת שני צעדים קדימה׳. הוא בחר שלא לנסוק מוקדם מידי, וכשנשאל על מקומו בסקרים, ואלו תוצאות הוא צופה בבחירות המקדימות – הוא דיבר על מקום שלישי ואמר; ״טד קרוז כמובן יהיה המוביל״.

זוהי אסטרטגיית ה-3,2,1 של רוביו כפי שפורסם ב-National Reveiw, לפיה רוביו יגיע למקום השלישי באוויה, למקום השני בניו המפשיר, ולמקום הראשון בדרום קרוליינה. כדי שהאסטרטגיה הזו תצליח, רוביו פעל ופועל ״מתחת לרדאר״ כפי שצוין בכתבה שהתפרסה באתר ׳פוליטיקו׳ כבר ביולי 2015. רוביו ואנשיו הכחישו את השמועות על האסטרטגיה המדוברת, ולמעשה, זה מה שמצביע על שיטתו זו בדיוק. השיטה הזו במקצתה – מבחינה טכנית, מזכירה את אסטרטגיית נתניהו (רק בלי הערמומיות) בבחירות 2015 לראשות הממשלה  – נתניהו ומנהלי הקמפיין שלו הציגו נתונים לא מלהיבים במיוחד, בשעה שהעובדות אמרו אחרת. נתניהו גם הוא, פעל מתחת לרדאר. על פי דיווחו של העיתונאי עמית סגל, נתניהו הצליח לנגוע בבוחרים עצמם ללא מסך תקשורתי, בשיטת ״המסרונים הסלולריים״.

טראמפ, פעל לפי השיטה הקלאסית שלעיתים גלשה למחוזות לא מהימנים. אחרי כל עימות, כן -גם אחרי העימות האחרון בו לא נכח, הציג טראמפ את עצמו כמנצח הגדול. לעיתים הסקרים הרשמיים אימתו את דבריו, אך לעיתים – כמו לאחר העימות האחרון, המציאות היוותה עדות. תוצאות הבחירות המקדימות באיווה הצביעו על כך ש- 28% מ״מחליטי הרגע האחרון״ בחרו ברוביו, ורק כ-13% בחרו בטראמפ.

בשעה שטראמפ העלה פוסטים ברשת החברתית על אחוזי הצבעה גדולים ועל ניצחון קרוב, רוביו נמדד כמנצח בסקרי האמת הרשמיים. התוצאות במדינת איווה גרמו לטראמפ לרדת מהפודיום הפיגורטיבי שיצר לעצמו ולתומכיו, ובנאומו לאחר התוצאות -שימשו ההשפלה והכניעה בערבוביה. המרוץ הזה לימד את ציבור הבוחרים בארה״ב כמו גם אותנו הישראלים שיעור חשוב – שבוטות היא לא בהכרח כנות, ומנוצלת לעיתים לאמירת שקרים, אך מידת הצניעות והאמת כפי שראינו — היא תנצח.

״הלחם היומי״ (פוליטיקה לנבוכים) – השבוע הרביעי בינואר

בארץ: טרור: 2 מחבלים דקרו שתי נשים ליד סופר בבית חורון. שלומית קריגמן בת 24 נפטרה מפצעיה.

״אל תרצו״: ארגון הימין ״אם תרצו״ פרסם פלייר בו הם מסמנים אמנים שמאלניים כבוגדים. (זאת לאחר שאמנים שונים תקפו את שרת התרבות מירי רגב, עקב החלטתה למנוע תקצוב ממוסדות תרבות הפועלים נגד המדינה). אישים משמאל ומימין גינו את הקמפיין של ״אם תרצו״, ואנשי ציבור החברים בארגון הודיעו על התנתקותם.

בעולם: ההסתה מתחילה בספסלי האו״ם: מזכ״ל האו״ם באן קי-מון העביר ביקורת השבוע על ישראל והצדיק את הטרור הפלסטיני כשאמר; ״הטרור הוא תגובה טבעית לכיבוש״. רה״מ נתניהו הגיב בתקיפות; ״הוא נותן רוח גבית לטרור״. באן קי-מון הודיע שהוא אינו חוזר בו מדבריו. הצעה לבאן: ישראל תשלח את המחבלים הפלסטינים לייעוץ פסיכולוגי אצלך. (הרי לדעתך הם עצובים, לכן הם רוצחים אמהות לעיני ילדיהן בטבעיות.)

מנהיג הטרור בחסות מנהיגי העולם החופשי: נשיא איראן חסן רוחאני נפגש עם מנהיגים ברומא ובפריז כחלק ממסעו לאירופה למטרת הסכמים וכינון יחסים דיפלומטיים. בין הכחשה להסתה (״מוות לאמריקה, מוות לישראל״ זכור לכם?), רוחאני קרא להיאבק בקיצוניות ובאלימות.

מטרות המימון נחשפו: 7 פעילי חמאס נהרגו בקריסת מנהרה בצפון עזה עקב הגשמים העזים. מבוכה לאו״ם, ולאיחוד האירופי – שבמימונם נבנים מנהרות טרור.

בכנסת: קרעים באופוזיציה: חבר הכנסת חיליק בר (המחנ״צ) כמו גם חברות הכנסת שלי יחימוביץ׳ (המחנ״צ) וזהבה גלאון (מר״צ) תקפו את ראש האופוזיציה בוז׳י הרצוג בעקבות הדברים שאמר בפגישתו עם נשיא צרפת פרנסואה הולנד; ״חזון שתי המדינות לא יכול להתממש עכשיו״. חיליק בר תקף אותו בחריפות. יחימוביץ׳ אמרה שדבריו פורשו כ׳פזילה לימין׳. גלאון טענה שבוז׳י הוא ׳קריקטורה של אופוזיציה׳ (זהבה, פיגורטיבית או מילולית?)

החוק הנורבגי בפעולה: יגאל גואטה הושבע לחבר כנסת במפלגת ש״ס במקומו של חה״כ משולם נהרי, ואכרם חסון הושבע לחבר כנסת במפלגת כולנו במקומו של חה״כ משה כחלון. הח״כים החדשים פרסמו את מספרי הטלפון שלהם לשרות הציבור. *חשוב לציין: במסגרת החוק הנורבגי; חבר כנסת המשמש גם בתפקיד שר או סגן שר יכול להתפטר לטובת כניסתו של חבר כנסת חדש למפלגה. לכן במקרה הזה: משולם נהרי נשאר בתפקיד סגן שר הפנים, ומשה כחלון נשאר בתפקיד שר הכלכלה.

בפרלמנט זר: פולטים את הפליטים: *דנמרק – הפרלמנט הדני אישר את ״חוק התכשיטים״ – לפיו יוחרמו כספים ורכוש בעל ערך מן הפליטים הבאים בשערי דנמרק – כדי לממנם. *שבדיה – שר הפנים השבדי הודיע כי שבדיה עומדת לגרש עד 80,000 פליטים שבאו בשעריה בשנה האחרונה. ההחלטה התקבלה לאחר שנער פליט רצח אישה שעבדה במרכז לפליטים. (מעניין, מרגוט וולסטרום עסוקה בהאשמת ישראל באפרטהייד, בשעה שהיא מגרשת פליטים ממדינתה.)

״בידוד מדיני״ גרסת 2016: רה״מ נתניהו, ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס, ונשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדס, התכנסו למפגש פסגה היסטורי בקפריסין – בו הסכימו על שיתוף פעולה משולש בתחומי התיירות, האנרגיה, המדע והלוחמה בטרור. הפגישה התקיימה כיממה לאחר ביקור ציפראס בירושלים.

בארה״ב: יום השואה הבינלאומי: הנשיא אובאמה השתתף ונאם בטקס לכבוד יום השואה בשגרירות ישראל בוושינגטון. נכחו; שגריר ישראל בארה״ב רון דרמר, הרב ישראל מאיר לאו, ועוד. כובדו: 4 חסידי אומות העולם, שהצילו יהודים במלחמת העולם השנייה. אובאמה קרא להלחם באנטישמיות הגואה כנגד יהודים בפרט, ״כולנו יהודים״ אמר (אם כי בהיסוס).

ממלחמה באנטישמיות לסימון מוצרים מישראל: המכס האמריקני הודיע ליבואנים בארה״ב בצעד חסר תקדים על סימון מוצרים מיהודה ושומרון. ״מוצרים שיוצרו בגדה המערבית יסומנו בכיתוב ׳הגדה המערבית׳ ׳עזה׳ או ׳רצועת עזה׳ ולא יכללו את הכיתוב ׳ישראל׳ ׳מיוצר בישראל׳ וכו׳״. (זה רק נדמה או שרק אתמול הם זעקו ״לא עוד״!?). 

המרוץ לנשיאות: דונאלד טראמפ הודיע שלא ישתתף בעימות הרפובליקני האחרון לפני הבחירות המקדימות באוויה, בחסות פוקס ניוז, בטענה שהעיתונאית המנחה מייגן קלי היא מוטה נגדו. טראמפ החל בקמפיין דה לגיטימציה נגדה. בין הדברים שהעלה; ציוץ תמונה מפוברקת של קלי עם הנסיך הסעודי (כביכול מבעלי רשת החדשות פוקס ניוז).

כשהטמפרטורות עולות; על אקלים, טרור, והמרוץ לנשיאות / נ. הכט

טראמפ מימין, רוביו משמאל במהלך עימות רפובליקני. (צילום: AP/Jeffery Phelps)

טראמפ מימין, רוביו משמאל במהלך עימות רפובליקני. (צילום: AP/Jeffery Phelps)

השבוע האחרון נפתח בסימן וועידת האקלים בפריז. מכל רחבי העולם הגיעו מנהיגים לדבר על איום האקלים הגלובלי. כמה ימים לאחר מכן, התרחשה מתקפת הטרור בסן ברנרדינו שבקליפורניה (ככה זה כשעסוקים במזג האוויר). אובאמה מצידו עדיין בודק את מניעי התוקפים, בשעה שעבור רבים אחרים הרציונל הוא לא החשוב כאן, אלא העובדה הבהירה והחד משמעית שהיה זה מעשה טרור אסלאמי רדיקלי. האף בי איי (לשכת החקירות הפדרלית) כבר יצאה בהצהרה כזו, רק משום מה אובאמה השתהה ופרקליטת המדינה לורטה לינץ׳ הודיעה ש׳הפחד הגדול׳ שלה הוא ׳הרטוריקה האנטי מוסלמית׳. (כן, אובאמה הוא מוסלמי).

בתקופה הזו בארה״ב נשמעים גם קולות אחרים, אלו של המעומדים לנשיאות. הרפובליקנים מטיפים לנשיא המכהן שיוצא לוועידות אקלים אך סותם את פיו כשמדובר באיום הטרור הממשי. לנשיא שמדבר על אלימות הנשק כשמדובר בכלל בדעא״ש. הם מבטיחים לעקור כל עץ מורעל שהושתל בימי אובאמה, באם יינתן להם המנדט. דבריהם חשובים לא פחות מן העמדה הפסיבית של ממשלת הדמוקרטים.

בפורום קואליציית היהודים הרפובליקנים ביום חמישי הרצו עשרות מועמדים בפני קהל יהודי רפובליקני. כולם זכו לתשואות ואהדה רבה מצד הקהל, לדברי התמיכה שהשמיעו בישראל.

המועמד המדובר דונאלד טראמפ הוא המוביל בסקרים זה שבועות. למרות אמירותיו הלא ראויות, ועל אף אופיו השנוי במחלוקת הוא ממשיך לאסוף מעריצים. טראמפ מגיע מעולם העסקים וככזה הוא איננו מבין גדול במדיניות חוץ וביטחון. נאומיו עוסקים יותר בדיבורים על מיליארדים מאשר בתוכניות קונקרטיות וריאליסטיות בתחומי מדיניות חוץ לכשיגיע לשלטון. באווירה הזו נשאל טראמפ על דעתו בעניין הסכסוך הישראלי פלסטיני, וענה שהוא סקפטי לגבי נכונותה של ישראל להתחייב לתהליך שלום אך הוא לא הביע סקפטיות לגבי נכונותו של אבו מאזן להכיר בקיומה של מדינת ישראל. כשנשאל בפורום לגבי ירושלים המאוחדת כבירת ישראל התחמק (שלא באלגנטיות) מלענות, ואמר ״שידבר עם ביבי״. הקהל התאכזב. ההתלהבות סביבו היא בשל הרוח החדשה הבלתי פורמלית שהוא מביא למפלגה הרפובליקנית, אך התחמקות משאלות קריטיות לא עוברת בקלות בימים אלו.

לעומת זאת, נצפו כמה מועמדים חזקים ועניינים מאוד בפורום. ללא ספק המרצה המנצח היה המועמד מרקו רוביו. הצעיר מבין המעומדים והיריב החזק ביותר מול הילרי קלינטון, רוביו לא רק נואם חזק, אלא פועל בשטח בכל הקשור למלחמה בטרור הרדיקלי ובעמידה חזקה לצד ישראל. זאת ניתן לראות בחוק שהעביר בסנאט לביטול המימון לארגון הטרור חיזבאלה הנתמך על ידי איראן, שמהווה איום לישראל כמו גם לארה״ב. רוביו לא מתנשא, מדבר בגובה העיניים, ורהוט במדיניות חוץ. במקום להעמיד פנים, רוביו אמר את מה שאחרים רבים חוששים לומר בארה״ב: ״אין לישראל פרטנר לשלום״.

העיתונות האמריקאית כמו גם הישראלית שטופה בדונאלד טראמפ – מה שמשפיע על דעת הקהל בעוצמה, ומסיח את תשומת ליבה מן המעומדים הרציניים והעניניים שגם כן עולים בסקרים. טראמפ ינחול תבוסה ולא יהיה זה בגלל אמירה שפלה ולא מנומסת אלא מכורח הזמן והמציאות שתכה בציבור הרפובליקני בארה״ב. עד אז, בין הצהרות להבטחות, כדאי לעקוב אחר מרקו רוביו, הוא עוד יהיה מן המובילים במרוץ לנשיאות.