״הלחם היומי״ (פוליטיקה לנבוכים) – השבוע הרביעי בינואר

בארץ: טרור: 2 מחבלים דקרו שתי נשים ליד סופר בבית חורון. שלומית קריגמן בת 24 נפטרה מפצעיה.

״אל תרצו״: ארגון הימין ״אם תרצו״ פרסם פלייר בו הם מסמנים אמנים שמאלניים כבוגדים. (זאת לאחר שאמנים שונים תקפו את שרת התרבות מירי רגב, עקב החלטתה למנוע תקצוב ממוסדות תרבות הפועלים נגד המדינה). אישים משמאל ומימין גינו את הקמפיין של ״אם תרצו״, ואנשי ציבור החברים בארגון הודיעו על התנתקותם.

בעולם: ההסתה מתחילה בספסלי האו״ם: מזכ״ל האו״ם באן קי-מון העביר ביקורת השבוע על ישראל והצדיק את הטרור הפלסטיני כשאמר; ״הטרור הוא תגובה טבעית לכיבוש״. רה״מ נתניהו הגיב בתקיפות; ״הוא נותן רוח גבית לטרור״. באן קי-מון הודיע שהוא אינו חוזר בו מדבריו. הצעה לבאן: ישראל תשלח את המחבלים הפלסטינים לייעוץ פסיכולוגי אצלך. (הרי לדעתך הם עצובים, לכן הם רוצחים אמהות לעיני ילדיהן בטבעיות.)

מנהיג הטרור בחסות מנהיגי העולם החופשי: נשיא איראן חסן רוחאני נפגש עם מנהיגים ברומא ובפריז כחלק ממסעו לאירופה למטרת הסכמים וכינון יחסים דיפלומטיים. בין הכחשה להסתה (״מוות לאמריקה, מוות לישראל״ זכור לכם?), רוחאני קרא להיאבק בקיצוניות ובאלימות.

מטרות המימון נחשפו: 7 פעילי חמאס נהרגו בקריסת מנהרה בצפון עזה עקב הגשמים העזים. מבוכה לאו״ם, ולאיחוד האירופי – שבמימונם נבנים מנהרות טרור.

בכנסת: קרעים באופוזיציה: חבר הכנסת חיליק בר (המחנ״צ) כמו גם חברות הכנסת שלי יחימוביץ׳ (המחנ״צ) וזהבה גלאון (מר״צ) תקפו את ראש האופוזיציה בוז׳י הרצוג בעקבות הדברים שאמר בפגישתו עם נשיא צרפת פרנסואה הולנד; ״חזון שתי המדינות לא יכול להתממש עכשיו״. חיליק בר תקף אותו בחריפות. יחימוביץ׳ אמרה שדבריו פורשו כ׳פזילה לימין׳. גלאון טענה שבוז׳י הוא ׳קריקטורה של אופוזיציה׳ (זהבה, פיגורטיבית או מילולית?)

החוק הנורבגי בפעולה: יגאל גואטה הושבע לחבר כנסת במפלגת ש״ס במקומו של חה״כ משולם נהרי, ואכרם חסון הושבע לחבר כנסת במפלגת כולנו במקומו של חה״כ משה כחלון. הח״כים החדשים פרסמו את מספרי הטלפון שלהם לשרות הציבור. *חשוב לציין: במסגרת החוק הנורבגי; חבר כנסת המשמש גם בתפקיד שר או סגן שר יכול להתפטר לטובת כניסתו של חבר כנסת חדש למפלגה. לכן במקרה הזה: משולם נהרי נשאר בתפקיד סגן שר הפנים, ומשה כחלון נשאר בתפקיד שר הכלכלה.

בפרלמנט זר: פולטים את הפליטים: *דנמרק – הפרלמנט הדני אישר את ״חוק התכשיטים״ – לפיו יוחרמו כספים ורכוש בעל ערך מן הפליטים הבאים בשערי דנמרק – כדי לממנם. *שבדיה – שר הפנים השבדי הודיע כי שבדיה עומדת לגרש עד 80,000 פליטים שבאו בשעריה בשנה האחרונה. ההחלטה התקבלה לאחר שנער פליט רצח אישה שעבדה במרכז לפליטים. (מעניין, מרגוט וולסטרום עסוקה בהאשמת ישראל באפרטהייד, בשעה שהיא מגרשת פליטים ממדינתה.)

״בידוד מדיני״ גרסת 2016: רה״מ נתניהו, ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס, ונשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדס, התכנסו למפגש פסגה היסטורי בקפריסין – בו הסכימו על שיתוף פעולה משולש בתחומי התיירות, האנרגיה, המדע והלוחמה בטרור. הפגישה התקיימה כיממה לאחר ביקור ציפראס בירושלים.

בארה״ב: יום השואה הבינלאומי: הנשיא אובאמה השתתף ונאם בטקס לכבוד יום השואה בשגרירות ישראל בוושינגטון. נכחו; שגריר ישראל בארה״ב רון דרמר, הרב ישראל מאיר לאו, ועוד. כובדו: 4 חסידי אומות העולם, שהצילו יהודים במלחמת העולם השנייה. אובאמה קרא להלחם באנטישמיות הגואה כנגד יהודים בפרט, ״כולנו יהודים״ אמר (אם כי בהיסוס).

ממלחמה באנטישמיות לסימון מוצרים מישראל: המכס האמריקני הודיע ליבואנים בארה״ב בצעד חסר תקדים על סימון מוצרים מיהודה ושומרון. ״מוצרים שיוצרו בגדה המערבית יסומנו בכיתוב ׳הגדה המערבית׳ ׳עזה׳ או ׳רצועת עזה׳ ולא יכללו את הכיתוב ׳ישראל׳ ׳מיוצר בישראל׳ וכו׳״. (זה רק נדמה או שרק אתמול הם זעקו ״לא עוד״!?). 

המרוץ לנשיאות: דונאלד טראמפ הודיע שלא ישתתף בעימות הרפובליקני האחרון לפני הבחירות המקדימות באוויה, בחסות פוקס ניוז, בטענה שהעיתונאית המנחה מייגן קלי היא מוטה נגדו. טראמפ החל בקמפיין דה לגיטימציה נגדה. בין הדברים שהעלה; ציוץ תמונה מפוברקת של קלי עם הנסיך הסעודי (כביכול מבעלי רשת החדשות פוקס ניוז).

שתיקה כהודאה: על מחאת האמנים ותקות ״העמים״ / נ. הכט 

המילים נעתקו. (צילום: עידו ארז)

המילים נעתקו. (צילום: עידו ארז)

ביום שישי האחרון בכניסה לטקס פרסי התיאטרון בתל אביב עמדו שורה של אמנים כשסרטי הדבקה על פיהם ובידיהם שלטים ריקים, כאשר כוונתם היא למחות על מדיניות סתימת הפיות שלכאורה מתנהלת כלפיהם.

שרת התרבות מירי רגב נלחמה מתמיד למען שוויון הזדמנויות וחופש פעולה, אך כשאלו באים על חשבון עקרונות המדינה אין מנוס מלהשמיע קול. בעידן החרמות בו ישראל נמצאת נדרשת ומתבקשת מעורבותה של הממשלה, בהחלט אם מדובר בדברים שהם ההפך ממדיניותה.

קריאות האמנים נגד שרת התרבות – הנם עוד סוג של חרם הבא כתוצאה מהתלהטות היצרים. מן הראוי שאנשי תרבות ישמשו דוגמא לתרבותיות וינהלו שיח הולם ומתון, במקום ליפול לגל הדה-לגיטימציה המתנהל נגדנו.

רגב אמרה; ״לא יכנו את עמי, עם של בהמות ומלכחי עשב״. רגב הדגישה את שני העמים התיאורטיים שבעמנו – במדינתנו. מבלי משים היא אישרה את טענותיהם הכוזבות של האמנים. אל אף כוונותיה הטובות, נתנה במה לקיטוב והפרדה בחברה הישראלית. ולכן מוטב היה להדגיש שעמה הוא בעצם עמם. כשהם מכנים את ציבור בוחריה ״בהמות״ הם מכנים את עצמם ״שפלים, נבזים״. כשהם קוראים בלעג ״מנשקי מזוזות״ הם קוראים לעצמם ״רומסי היהדות״.

אז לאחר קריאות הבוז הגסות, החליטו האמנים לשתוק כמחאה – אך למעשה – מוטב שישתקו. השתיקה שלאחרי הסערה יכולה להיות רועמת, אך במהותם של דברים היא שקטה. למעשה השתיקה היא כהודאה.

הודאה על כך שאין מקום למסע הסתה כנגד מי שהוא חלק מהם. כנגד מי שמגן על ערכיהם היהודייים ואורח חייהם הישראלי. כנגד מי שבאמת רואה אותם כחלק אינטגרלי מהעם התרבותי היהודי או הישראלי – ואיננו מוכן לתת לו לאבד את מקומו זה.

זוהי הודאה שמשמעותה – אתה עמי ואני עמך, כי כולנו בני עם אחד – החיים בארץ אחת שהיא שלנו. ציבור האמנים חייב לשתף פעולה ולהבין שאין כאן התערבות גרידא, אלא מעורבות בריאה שתביא לתיקון עוולות ושחיתויות בעולם התרבותי. מעורבות שתשנה את התפיסה של ״הקרדום התרבותי״.

אולי זו אשליה, ואולי זו תקווה למציאות שבה אי אחדות הדעים לא תפריע לאחדות הרעים.