״לחם שחור״ – דעה אחת בשבוע על: פנים אמיתיות 

imageכבר שנים שאובמה מכנה את הבנייה בהתנחלויות ״כיבוש״. כבר שנים שהוא מגנה אותה בתדירות גבוהה יותר משהוא מגנה פיגועים. הוא האשים את ישראל בשימוש בכח מופרז, וגם הרג בלתי חוקי של פלסטינים. יהיו שיטענו שהוא נהג להעביר ביקורת שווה על ישראל ועל הפלסטינים, ולמרות שזה לכשעצמו בעייתי, הרי שזה לא מה שקרה השבוע.

בנאום שנשא בעצרת האו״ם, התייחס אובמה בקצרה לנושא הישראלי-פלסטיני: ״פלסטינים וישראלים יהיו במצב טוב יותר אם פלסטינים יוקיעו אלימות ויכירו בישראל, אבל ישראל צריכה להכיר בכך שעליה להפסיק את הכיבוש״. בתקשורת דיווחו בעיקר על סגמנט ה״כיבוש״, או ציירו את אובמה כמי שמעביר ביקורת שווה על שני הצדדים, אך לאמיתו של דבר, היה זה גילוי לב – ולא במובן הטוב של המילה.

לא צריך להיות מומחה לשפת גוף כדי להבחין בקולו הספקני כשהוא מדבר על הכרה בישראל, ולא צריך להיות אבשלום קור כדי להבין שהמילה ״אבל״ היא מילת ניגוד, שפוטרת-במקרה זה -את חלקו הראשון של המשפט מאחריות. אובמה לא רק השווה בין הטרור הפלסטיני לבנייה בהתנחלויות, אלא בנימה של הבנה, הוא הצדיק את הטרור הפלסטיני והאשים בה את ישראל. מעניין שמי שנזהר כל כך מלומר ״אסלאם רדיקלי״ ובוחר לדבר במקום על אסלאמופוביה, פתאום מסוגל באופן גורף להאשים ציבור מתנחלים שלם. אם עד עכשיו חשבנו שהוא פוליטיקלי קורקט, הרי שהיום נוכחנו לדעת שהוא פשוט לא קורקט.

פחות מחמישים יום לפני הבחירות לנשיאות, בהזדמנות האחרונה שנותרה לו, אובמה מגלה את פניו האמיתיות. והן לא כל כך אופטימיות. כמי שמכונה ׳אופטימיסט׳ בפי השמאלנים, אובמה מצטייר דווקא כפסימיסט גדול בכל הנוגע לישראל. הוא מודאג מהבנייה, מודאג מאוד. יותר מצפון קוריאה, ומאיראן. דאע״ש, מצידו בכלל לא קיים. לדעתו, ישראל תחדל מלהתקיים כדמוקרטיה אם לא תקום מדינה פלסטינית. יותר פסימי מזה אין. אלא אם כן אתם לוקחים בחשבון את מאמרי הדעה בעיתון הארץ, כמובן.

התפקידים התחלפו. נתניהו הוא עכשיו האופטימיסט. נאומו באו״ם היה נחרץ מצד אחד אך קליל מצד שני. נפלאות הארץ הדהדו בין קירות האולם ולא השאירו מקום לאדישות בקרב נציגי המדינות. נתניהו הראה את ישראל היפה, אך גם זו האיתנה והבלתי מתפשרת. הוא ׳ניבא׳ ימים טובים יותר. ואולי ככה זה כשבקהילה הבינלאומית לא מפסיקים לנבא רעות.

לאחר שמונה שנים ארוכות, אובמה אוטוטו הופך להיות אזרח מן השורה. אולי הוא יבחר להשקיע את מרצו במשחקי גולף עם ראול קסטרו או אולי עוד יתבדח עם רודריגו דוטרטה. כך או כך, אם יבוא אי פעם לבקר בישראל, כדאי שיסתובב עם יהודי צמוד.

״הלחם היומי״ (פוליטיקה לנבוכים) – השבוע הראשון במרץ

בארץ: קריסת הרשות – בנאומו באוניברסיטת בר אילן השבוע אמר שר הקליטה זאב אלקין כי ״הרשות הפלסטינית תקרוס, השאלה היא רק מתי״ אלקין התיחס לכך שישראל תצטרך להתמודד עם ההשלכות בקריסת הרשות, ולכן עליה להיערך בהתאם עם הקהילה הבינלאומית להיתכנות כזו.

בידוד מדיני? – *רה״מ נתניהו נפגש השבוע עם השגריר החדש של מצרים בישראל חזאם ח׳ירת. השגריר נפגש גם עם מנכ״ל משרד החוץ דורי גולד. מצרים הוציאה את שגרירה האחרון מישראל לפני 3 שנים בעקבות מבצע עמוד ענן. *רה״מ נפגש עם שגרירי מדינות אפריקה בישראל בשדולת אפריקה-ישראל בכנסת. ״אפריקה חוזרת לישראל, וישראל חוזרת לאפריקה״ אמר. הקמת השדולה באה לאחר ביקורו של נשיא קניה, קנייטה בישראל בשבוע שעבר.

בעולם: ״המתונים״ ניצחו – בבחירות שהתקיימו באיראן ניצחה המפלגה המתונה בפרלמנט ובמועצת המומחים. ״המתונים״ בניגוד לשמרנים באיראן רוצים ביחסים עם המערב וארה״ב. הסכם הגרעין של המעצמות עם איראן היא אחת ההתבטאויות לכך, והסיבה לתמיכה ברוחאני.

מועצת הביטחון של האו״ם אישר סנקציות קשות נוספות על צפון קוריאה, בעקבות ניסויים אחרונים שעשו בפצצה גרעינית ובטילים.

״הפסקת אש״ בסוריה – במאמצים של ארה״ב ורוסיה החלה הפסקת אש בסוריה, שהופרה מספר פעמים ע״י המורדים. נתניהו התייחס השבוע להפסקת האש ואמר כי ׳כל הסכם לרגיעה בסוריה חייבת לכלול את הפסקת התוקפנות האיראנית כלפי ישראל משטח סוריה׳.

בכנסת: חוק ההשעיה – החוק אושר בוועדת הכנסת והועבר להכנה לקריאה ראשונה. החוק זוכה להתנגדות מן האופוזיציה אך גם מן הקואליציה משום היותו חוק שמאפשר לחברי כנסת להדיח את חבריהם בכנסת החותרים תחת ישראל כיהודית ודמוקרטית, המסיתים לגזענות, ותומכים במאבק מזוין כנגד המדינה. הנוסח מפריע לח״כים מימין ומשמאל אשר חושבים כי החוק עלול לפגוע בם בעתיד. *הצעת החוק באה בעקבות פגישתם של חה״כ ממפלגת בל״ד עם משפחות המחבלים בחודש שעבר. *חוקים דומים קיימים בפרלמנטים אחרים בעולם. בין השאר-גם בקונגרס האמריקני קיים חוק המאשר הדחת חבר ע״י 2/3 מן הבית.

בפרלמנט זר: הדחה ״צפון קוריאנית״ במצרים – חבר הפרלמנט המצרי תאופיק עוכאשה הודח מן הפרלמנט לאחר שנודע כי נפגש עם שגריר ישראל במצרים.

בארה״ב: הרוחות מתלהטות במירוץ לנשיאות – השבוע התקיימו בחירות ה-Super Tuesday. ב-11 מדינות התקיימו בחירות למתמודדים הרפובליקנים: טראמפ זכה ב-7, קרוז ב-3, ורוביו ב-1. ולמתמודדים הדמוקרטים: קלינטון זכתה ב-7, וסנדרס ב-4. מכאן המתמודדים ממשיכים למדינות Winner Takes all, בהם המנצח לוקח את כל הצירים (delegates) באותה מדינה, ולא מתחלק איתם עם המתמודדים האחרים.

מיט רומני שהתמודד לנשיאות ב-2012 נשא נאום אנטי-טראמפ השבוע בו התייחס לסכנה האורבת לארה״ב אם טראמפ יהיה נשיא, וקרא לאזרחי ארה״ב הרפובליקנים לבחור במתמודדים האחרים – קרוז, רוביו, וקייסיק. דבריו באים בעקבות סירובו של טראמפ לגנות את הקו קלוקס קלן, וכן התבטאויותיו לכל אורך הקמפיין כלפי נשים, מוסלמים, ומקסיקנים, כמו גם חוסר המודעות והידע שלו בתחומי בטחון לאומי ומדיניות חוץ.

״הלחם היומי״ (פוליטיקה לנבוכים) – השבוע הרביעי בינואר

בארץ: טרור: 2 מחבלים דקרו שתי נשים ליד סופר בבית חורון. שלומית קריגמן בת 24 נפטרה מפצעיה.

״אל תרצו״: ארגון הימין ״אם תרצו״ פרסם פלייר בו הם מסמנים אמנים שמאלניים כבוגדים. (זאת לאחר שאמנים שונים תקפו את שרת התרבות מירי רגב, עקב החלטתה למנוע תקצוב ממוסדות תרבות הפועלים נגד המדינה). אישים משמאל ומימין גינו את הקמפיין של ״אם תרצו״, ואנשי ציבור החברים בארגון הודיעו על התנתקותם.

בעולם: ההסתה מתחילה בספסלי האו״ם: מזכ״ל האו״ם באן קי-מון העביר ביקורת השבוע על ישראל והצדיק את הטרור הפלסטיני כשאמר; ״הטרור הוא תגובה טבעית לכיבוש״. רה״מ נתניהו הגיב בתקיפות; ״הוא נותן רוח גבית לטרור״. באן קי-מון הודיע שהוא אינו חוזר בו מדבריו. הצעה לבאן: ישראל תשלח את המחבלים הפלסטינים לייעוץ פסיכולוגי אצלך. (הרי לדעתך הם עצובים, לכן הם רוצחים אמהות לעיני ילדיהן בטבעיות.)

מנהיג הטרור בחסות מנהיגי העולם החופשי: נשיא איראן חסן רוחאני נפגש עם מנהיגים ברומא ובפריז כחלק ממסעו לאירופה למטרת הסכמים וכינון יחסים דיפלומטיים. בין הכחשה להסתה (״מוות לאמריקה, מוות לישראל״ זכור לכם?), רוחאני קרא להיאבק בקיצוניות ובאלימות.

מטרות המימון נחשפו: 7 פעילי חמאס נהרגו בקריסת מנהרה בצפון עזה עקב הגשמים העזים. מבוכה לאו״ם, ולאיחוד האירופי – שבמימונם נבנים מנהרות טרור.

בכנסת: קרעים באופוזיציה: חבר הכנסת חיליק בר (המחנ״צ) כמו גם חברות הכנסת שלי יחימוביץ׳ (המחנ״צ) וזהבה גלאון (מר״צ) תקפו את ראש האופוזיציה בוז׳י הרצוג בעקבות הדברים שאמר בפגישתו עם נשיא צרפת פרנסואה הולנד; ״חזון שתי המדינות לא יכול להתממש עכשיו״. חיליק בר תקף אותו בחריפות. יחימוביץ׳ אמרה שדבריו פורשו כ׳פזילה לימין׳. גלאון טענה שבוז׳י הוא ׳קריקטורה של אופוזיציה׳ (זהבה, פיגורטיבית או מילולית?)

החוק הנורבגי בפעולה: יגאל גואטה הושבע לחבר כנסת במפלגת ש״ס במקומו של חה״כ משולם נהרי, ואכרם חסון הושבע לחבר כנסת במפלגת כולנו במקומו של חה״כ משה כחלון. הח״כים החדשים פרסמו את מספרי הטלפון שלהם לשרות הציבור. *חשוב לציין: במסגרת החוק הנורבגי; חבר כנסת המשמש גם בתפקיד שר או סגן שר יכול להתפטר לטובת כניסתו של חבר כנסת חדש למפלגה. לכן במקרה הזה: משולם נהרי נשאר בתפקיד סגן שר הפנים, ומשה כחלון נשאר בתפקיד שר הכלכלה.

בפרלמנט זר: פולטים את הפליטים: *דנמרק – הפרלמנט הדני אישר את ״חוק התכשיטים״ – לפיו יוחרמו כספים ורכוש בעל ערך מן הפליטים הבאים בשערי דנמרק – כדי לממנם. *שבדיה – שר הפנים השבדי הודיע כי שבדיה עומדת לגרש עד 80,000 פליטים שבאו בשעריה בשנה האחרונה. ההחלטה התקבלה לאחר שנער פליט רצח אישה שעבדה במרכז לפליטים. (מעניין, מרגוט וולסטרום עסוקה בהאשמת ישראל באפרטהייד, בשעה שהיא מגרשת פליטים ממדינתה.)

״בידוד מדיני״ גרסת 2016: רה״מ נתניהו, ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס, ונשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדס, התכנסו למפגש פסגה היסטורי בקפריסין – בו הסכימו על שיתוף פעולה משולש בתחומי התיירות, האנרגיה, המדע והלוחמה בטרור. הפגישה התקיימה כיממה לאחר ביקור ציפראס בירושלים.

בארה״ב: יום השואה הבינלאומי: הנשיא אובאמה השתתף ונאם בטקס לכבוד יום השואה בשגרירות ישראל בוושינגטון. נכחו; שגריר ישראל בארה״ב רון דרמר, הרב ישראל מאיר לאו, ועוד. כובדו: 4 חסידי אומות העולם, שהצילו יהודים במלחמת העולם השנייה. אובאמה קרא להלחם באנטישמיות הגואה כנגד יהודים בפרט, ״כולנו יהודים״ אמר (אם כי בהיסוס).

ממלחמה באנטישמיות לסימון מוצרים מישראל: המכס האמריקני הודיע ליבואנים בארה״ב בצעד חסר תקדים על סימון מוצרים מיהודה ושומרון. ״מוצרים שיוצרו בגדה המערבית יסומנו בכיתוב ׳הגדה המערבית׳ ׳עזה׳ או ׳רצועת עזה׳ ולא יכללו את הכיתוב ׳ישראל׳ ׳מיוצר בישראל׳ וכו׳״. (זה רק נדמה או שרק אתמול הם זעקו ״לא עוד״!?). 

המרוץ לנשיאות: דונאלד טראמפ הודיע שלא ישתתף בעימות הרפובליקני האחרון לפני הבחירות המקדימות באוויה, בחסות פוקס ניוז, בטענה שהעיתונאית המנחה מייגן קלי היא מוטה נגדו. טראמפ החל בקמפיין דה לגיטימציה נגדה. בין הדברים שהעלה; ציוץ תמונה מפוברקת של קלי עם הנסיך הסעודי (כביכול מבעלי רשת החדשות פוקס ניוז).

הסכם הגרעין ו״מזרח תיכון חדש״ / נ. הכט

רוצה להשמיד. רוחאני (צילום: AFP)

רוצה להשמיד. רוחאני (צילום: AFP)

ישראל הובסה. ההסכם שזרע פחד בקרב רבים מאיתנו זכה לתמיכת הרוב בקונגרס האמריקאי. התמיכה בהסכם, גם אם אינה רחבה, משפיעה בעוצמה על הלך הרוח באיראן – מה שישנה את חוקי המשחק בכל מה שקשור לפעילותה של ישראל ולצעדים שתצטרך לנקוט כנגדה.

הדוגמה הקלאסית והדי מוכרת ליחסה של איראן אלינו היא החרם. ואם חשבנו שראינו כבר את הכל בחודשים האחרונים, הרי שלאחר ההסכם בוינה, וכעת עם התמיכה בו, אנו חווים חרמות בעוצמה אדירה הרבה יותר.

אז היה מי שחשב שאיראן היא ידידתנו – שאם ״נשכיל״ לאפק במקצת את רצונותינו לשמור על אדמות הארץ – נביא מזור לבעיית החרם. המנצח דניאל בירנבוים תכנן הופעה באיראן, מכל מדינות ערב הוא בחר דווקא בה. אולי משום שחשב שבכך ירסן את שנאתם ורצונם להשמיד אותנו. או שאולי הוא רואה את שנאתם – מוצדקת ואת קריאתם להשמידנו – לגיטימית, כיון שלפי דעתו ׳היינו ככובשים׳. כך או כך, איראן בסופו של דבר מנעה את כניסתו של בירנבוים לשטחיה, ולא צריך להיות חכם כדי להבין – שאויבינו מזמן אינם מבחינים בין הימין היהודי לבין השמאל היהודי.

סגירת השערים בפני בירנבוים ייתכן והשאירה טעם חמוץ בפיו, ובכל זאת הפעולה הזו יותר מכל משליכה על המציאות המתפתחת – את מה שרבים כבר כינו באופטימיות ״מזרח תיכון חדש״. המציאות לעומת זאת משקפת לעין כל את השלכותיה הרעות והמיידיות של ״הסכם הכניעה״ – החל ברדיפות וחרמות. איראן איננה ככל מדינה, ולמרות חברותה באו״ם היא לעולם לא תקבל את החלטות האו״ם כל עוד מדובר בקיומה של ישראל. ולכן הקהילה הבינלאומית חייבת לבחון מחדש את חברותיה – מדינה לא יכולה להיות לגיטימית בשעה שהיא רומסת את הלגיטימיות של מדינה אחרת ואת זכותה להתקיים.

לא מנצח. בירנבוים (צילום: אתר ניו יורק טיימס)

אכן, העולם משתנה, והמזרח בער וממשיך לבעור ביתר שאת. הגרעין – כבר הושתל. מה שאנחנו רואים היום – זה את  ניצני הפרי המורעל, שעתידים מחר להתפתח ולהתפשט לכל עבר.

השלדים בארונותיהם של מעצמות העל / נ. הכט

חיוכים גדולים. זריף ומוגריני (צילום: רויטרס)

חיוכים גדולים. זריף ומוגריני (צילום: רויטרס)

וינה, הארבע עשר ביולי, 2015 – נחתם הסכם המעצמות עם איראן. שבוע בלבד לאחר מכן מתעוררות המעצמות לבוקרו של יום חדש בעולם חדש, נכונות למשימה נוספת המונחת על שולחנם – הסדר בין ישראל לפלסטינים.

היצרים מתלהטים כשמדובר על ישראל. שרת החוץ האירופית מוגריני שופעת חיוכים, עוד מרגע חתימת ההסכם עם איראן. היא מצהירה על אמונתה ביעילות ההסכם בכל הקשור לביטחון ישראל. שר החוץ האיראני זריף איננו מסתיר את חיוכו אף הוא, זהו עידן חדש. עידן שבו איראן אינה נושא לויכוח, היא כבר איננה מדינה במבחן. נשיא ארה״ב אובאמה משדל ומשכנע, אך גם מאיים. זהו עוד הישג לפני סיום כהונתו. חצי עולם צוהל, הכיכרות מלאים.

התנהגות המעצמות בשבוע שחלף הייתה שקופה מדי, מלאה אותות אזהרה. מומחי שפת גוף בוודאי הבחינו בסימני לחץ לא מוסברים, ובהתרגשות יתר, ואחרי החתימה – בהקלה ובאנחת רווחה. זה היה נראה כמו עסק בשוק השחור – במהירות לפני שיהיה מאוחר מידי, לפני שיימצא העוול, ויתגלו החורים. ההתנהלות הייתה פזיזה, ובלתי מתוקנת. מה גם שהמושפעת העיקרית מן ההסכם הזה – לא נכחה שם, כמו שרבים וטובים כבר הדגישו.

הפסיכולוגיה מאחורי הדברים היא פשוטה. המעצמות דואגות לעצמן, הן מחתימות מדינות על דברים שהן מעולם לא היו חותמות בעצמן. הן מדליפות את הגז לא לפני שהן עוטות על פניהן מסכות מגן. האיחוד האירופי מחליט לטובתו בלבד, הוא פועל מתוך האינטרסים האישיים שלו, ופעולותיו האנטי-ישראליות שנקט לאורך השנים מוכרות לנו היטב. התערבותו המתמדת בענייני החוץ והפנים של מדינת ישראל הוכחה כבלתי יעילה ואף מזיקה.

בכל הנוגע לארה"ב – חה"כ מיכאל אורן ניתח זאת נכונה: "האמריקאים מנסים להשליך על המזרח התיכון את התרבות שלהם. הם מסתכלים על המזרח התיכון – ורואים את עצמם." לדבריו אוסיף שלא זו בלבד שהסתכלותם מוטעית, אלא שהם מתעלמים מהתוצאות ההרסניות הנגרמות כתוצאה ממנה, ולו בכדי להשיג רווח לעצמם.

והשאלה עדיין נשארת – מדוע ברק חוסיין אובאמה מיהר? מדוע הוא רואה באיראן פרטנר לשלום גלובלי, בשעה שכל מדינות ערב כבר נוכחו לראות בה טרור?

העולם המערבי טוען שהוא שוחר שלום, אך זהו שלום מדומה. כי זהו שלום המבוסס על יסודות מעוותים, שלום המושתת על מניעים נסתרים.