״לחם שחור״ – על סאגת שר החוץ הגרמני והשמאל המשועבד

imageהשבוע הציב ראש הממשלה נתניהו אולטימטום לשר החוץ הגרמני זיגמר גבריאל, לבחור בין פגישה איתו לבין פגישה עם ארגוני שמאל קיצוני – ״שוברים שתיקה״ ו״בצלם״. לצד התקווה שהשר יוותר על פגישתו המתוכננת עם ארגון שוליים חתרני המכפיש את צה״ל בעולם – מה שלא קרה בסופו של דבר, נשמעה גם ביקורת בקרב אנשי שמאל על התנהלותו של נתניהו אשר חשפה אותם במערומיהם.

השמאל כבר זמן רב מביע את סלידתו ממועמדת הימין הקיצוני בצרפת, מארין לה פן, ובצדק. לה פן ידועה בשורשיה האנטישמיים, בהתבטאויות ובמהלכים אנטישמיים, כמו זה האחרון בו התחייבה לאסור על שחיטה כשרה בצרפת באם תיבחר כנשיאה. שר החוץ הגרמני, שביקר כאן השבוע ידוע אף הוא בשורשיו הנאציים, ובהתבטאויות אנטי ישראליות מפוברקות, כמו זו שישראל מקיימת משטר ״אפרטהייד״ בחברון. אך משום מה, בעבור השמאל זיגמר גבריאל מייצג נאורות ומתינות. לטענתם הוא רוצה להכיר את שני צידי הקשת הפוליטית – את אלו שבעד מדיניות הממשלה ואת אלו שנגדה. כאילו הטענות שישראל היא מדינת אפרטהייד או שחיילי צה״ל הם פושעי מלחמה הן גישות שונות במדיניות, ולא בדיות חסרות כל בסיס. אבל נדמה שהמוסר הכפול הזה נובע בחלקו מאובססיה. אובססיה של השמאל לבנימין נתניהו.

הביקורת של השמאל על כל נושא, על כל תופעה, מתעצמת תמיד כשנתניהו מביע את עמדתו. מהלכיו של נתניהו מורים להם כיצד לפעול, לחשוב ולהרגיש. אז אם נתניהו מציב אולטימטום לזיגמר גבריאל, הם ממהרים לתמוך בו וכשהוא לא מגנה את מארין לה פן הם סולדים ממנה. וזה אירוני בהתחשב בכך שהשמאל מטיף מוסר לציבור בוחרי הימין שלטענתם, ״מוסרים בידי נתניהו סמכות להחליט איזה ארגון הוא אנטי-ישראלי ואיזה לא״. אך התנהלותם זו גם מסבירה מדוע הם מזדעקים עשרים וארבע שבע על הדמוקרטיה שנמצאת ׳בסכנה׳, חופש הביטוי שנחטף מהם, ו׳משטרת המחשבות׳ שאוסרת עליהם להביע דעה. אלו לא דברים שקורים במציאות כמובן, אלא במוחו של השמאל המשועבד לנתניהו. העובדה שמחנה השמאל מפסיד בכל מערכת בחירות מוכיחה כי הציבור לא מעוניין לבחור במי שאין לו מערכת חוקים ומוסרים משלו, ובמי שמשנה את ״עקרונותיו״ לפי מצב הרוח בשטח.

כפועל יוצא מכך, טענותיהם של פוליטיקאים ועיתונאים ממחנה השמאל השבוע לא יכלו להיות אבסורדיות יותר. הם השוו בין פגישת נתניהו עם מתנגדי אובמה בוושינגטון ונאומו בקונגרס ב-2015 לפגישת שר החוץ הגרמני עם אנשי שוברים שתיקה. אך השמאל, כמו השמאל לא חזק בהשוואות. כי גם מתנגדי ממשל אובמה העוינים ביותר, וגם הקונגרס הרפובליקני ביותר אינם חותרים תחת צבא ארה״ב. הם אינם מכפישים את צבא ההגנה שלהם בעולם כפי שעושים ׳שוברים שתיקה׳. זיגמר גבריאל לא נפגש עם אופוזיציה או עם ״מתנגדי מדיניות״ אלא עם מתנגדי ישראל וצבאה שלא תרמו לדמוקרטיה, אלא הכפישו אותה.

זיגמר גבריאל ירק בפרצופה של ישראל והשמאל אימץ אותו. מטריד לחשוב על היום שאחרי עידן נתניהו, כשייגמרו ״האמיצים״ והשמאל ייאלץ להביט במראה.

״לחם שחור״ – דעה אחת בשבוע על: התנצלות 

imageמשרד הביטחון הוציא הודעה בסוף השבוע שעבר בו השווה בין הסכם הגרעין עם איראן להסכם מינכן. הדברים באו בתגובה לדבריו של אובאמה לפיהם ישראל מאמינה ביעילות ההסכם עם איראן ובאי יכולתה לפתח נשק גרעיני. (החלק הראשון – לא נכון, והחלק השני – לא היה).

הקריאות על ׳הריסת היחסים עם ארה״ב׳ לא איחרו לבוא, כמו גם הדרישות להתנצלות מיידית. למי להתנצל, אתם שואלים? גם אני. כי אם נשכח מן העובדות לפיהן – איראן הפרה את החלטות מועצת הביטחון של האו״ם, ולא בדיוק טמנה את תוכניות הגרעין שלה בספר ההיסטוריה. אם נתעלם מכך שאובאמה העביר תשלום כופר של 400 מיליון דולר לטהרן, ושאיראן ביצעה ניסויים בטילים בליסטיים עליהם נחרט הכיתוב ״מוות לישראל״. אם רק נאמין בעיוורון, שההסכם לא מזיק, הוא רק לא מבריק. אז נישאר עם ארה״ב שהיא בריטניה שעשתה הסכם עם גרמניה שהיא איראן, ועכשיו צ׳כוסלובקיה שהיא ישראל (שאגב, לא נכחה בועידת מינכן שהיא ועידת ז׳נבה לוזאן ווינה) נמצאת בסכנה, כי לגרמניה הנאצית שהיא איראן ממש לא אכפת מהסכמי שלום. אז למי נתנצל? לאובאמה שהוא בסך הכל צ׳מברליין מלא תקווה, שפשוט רצה לעשות ״היסטוריה״? ומה עם שאר המעצמות שהיו צריכות להיעלב – צרפת וגרמניה?

דווקא רוחאני הוא ההיטלר בכל הסיפור הזה. אז אולי משרד הביטחון בכלל צריך להתנצל לאיראן, שמהווה חלק אינטגרלי מ״ההסכם עם איראן״ שהוכפש קשות עד כדי השוואה להסכם מינכן. העיתונאי אטילה שומפלבי מסכם את האבסורד במשפט אחד: ״‏עדיין לא הבנתי למה השוואת מדינה שקוראת בגלוי להשמדת ישראל ורוצה פצצת אטום לשם כך לגרמניה הנאצית היא חילול הקודש. מי בדיוק נעלב מזה?״

אז במשרד הביטחון התקפלו, ולאחר לחצים מרובים הם הודיעו שהם ממש לא התכוונו להשוות בין איראן לגרמניה הנאצית, והם באמת, אבל באמת מצטערים אם ארה״ב חשבה שהיא איראן. כי ארה״ב היא לא איראן, לא, היא לא איראן!

דקות לאחר מכן, כשהרוחות נרגעו, והשמאל היה מבסוט. כשהתברר כי נזק משמעותי לא נגרם ליחסינו וחמת אובאמה שככה, ציפי לבני מיהרה לסכם את דקות המתח והחרדה מבידוד מדיני בינלאומי, כך: 1. ״ההתנצלות של ליברמן צריכה להיות לא רק לארה״ב אלא לציבור בישראל שאותו הוא ונתניהו מאכילים בפחד שואתי כבר הרבה זמן״ 2. ״ההתנצלות מבהירה שההשוואה לשואה ולהיטלר אינה תפיסת מציאות ביטחונית, אלא התלהמות פוליטית בשביל גריפת קולות בקלפי ויש לזה מחיר ביטחוני״. הנה כמה תיקונים שנפלו בעריכה: 1. ההתנצלות של ליברמן צריכה להיות לא רק לארה״ב אלא לציבור באיראן שאותו הוא ונתניהו מאכילים בפחד נאציסטי כבר הרבה זמן ובכך מבודדים בגטו את העם היושב בציון. 2. ההתנצלות מבהירה שההשוואה בין הסכם הגרעין עם איראן להסכם מינכן היא בעצם השוואה בין ארה״ב לשואה ולהיטלר, במטרה לבודדנו עוד ולנעול סופית את שערי הגטו.

לגופו של עניין; ההתנצלות של שר הביטחון אביגדור ליברמן משקפת בדיוק מערכת יחסים של תלות שיתופית. זו ההתמסרות הכפייתית שגורמת לנו פעם אחר פעם להתנצל באופן מביך ואבסורדי על דברים לגיטימיים או על כאלו שלא נאמרו מעולם, כדי לספק את הצד השני ולהצדיק עבורנו את ההתקפלות והרפיסות בדברים חשובים באמת. העיוורון של השמאל מול המגמה המתמשכת הזו, היא שמזיקה ופוגעת בסיכויי הריפוי שלנו כעם ריבון בארצו.

״הלחם היומי״ (פוליטיקה לנבוכים) – השבוע השני בפברואר

בארץ: רה״מ נתניהו הודיע כי סגן ראש השב״כ נדב ארגמן ימונה לראש השב״כ ויחליף את יורם כהן.

נתניהו סייר השבוע במקום בו מוקמת גדר ביטחון ליד גבול ירדן, ואמר כי ׳תהיה גדר שתקיף את כל ישראל׳ – ״אנחנו רוצים להגן הווילה. בסביבה שבה שאנחנו גרים אנחנו צריכים להגן על עצמנו מפני חיות הטרף״.

בעולם: מי יכול לקים ג׳ונג און? *צפון קוריאה שיגרה טיל בליסטי השבוע, למרות האזהרות של מועצת הבטחון של האו״ם, המדינות השכנות, וארה״ב. צ. קוריאה טענה שהיא שלחה לווין לחלל, אך המומחים אומרים שהיה זה ניסיון בשיגור טילים ארוכי טווח. בקונגרס האמריקני הצביעו על הטלת סנקציות נוספות וקשות על צפון קוריאה. (המתמודדים הרפובליקנים לנשיאות – קרוז ורוביו עזבו את הקמפיין לרגע, כדי להיות שם).  *קים ג׳ונג און הוציא להורג את רמטכ״ל צבא צ. קוריאה בטענה שהיה מעורב בשחיתות.

בכנסת: ׳בוז׳י, ברוך הבא למזרח התיכון!׳ השבוע התקיים דיון במליאה בנושא פתרון 2 המדינות. רה״מ נתניהו עלה לנאום ו״שיבח״ את הרצוג על התפכחותו לגבי פתרון 2 המדינות (הרצוג אמר השבוע ׳שבמצב הנוכחי, פתרון 2 המדינות אינו ישים׳). ״איך אפשר לסמוך על שיקול הדעת שלכם להתמודד עם האיומים סביבנו, כשאתם מבינים מה קורה פה רק באיחור של שנים״ כך נתניהו למפלגת העבודה.

הצעת חוק השקיפות/העמותות (של השרה איילת שקד) – המחייבת את העמותות במימון זר לחשוף את מקורות המימון שלהם, אושרה בקריאה ראשונה.

הנהלת הקואליציה אישרה את הצעת חוק ההשעיה – החוק שמקדם רה״מ נתניהו, בו תנתן סמכות לחברי הכנסת להשעות חבר כנסת אחר בעקבות התנהגות שאינה הולמת. חברי מפלגת הבית היהודי כמו גם המפלגות החרדיות התנגדו לחוק ולנוסח. הנוסח שונה להשעיה ב-3 מקרים בלבד: תמיכה בטרור, ביקור במדינת אויב ושלילת ישראל כיהודית ודמוקרטית. אך מפלגת הבית היהודי עדיין מתנגדת לחוק, וטוענת שהשעיה או פיטורין של חבר כנסת ייעשה ע״י מערכת אכיפת החוק. הרקע לחוק: ביקורם של חברי מפלגת בל״ד עם משפחות המחבלים הפלסטינים מגל הטרור.

בפרלמנט זר: התייאש מתהליך השלום או קיבל הצעת עבודה אטרקטיבית בארגון ״זכויות אדם״? שר החוץ הצרפתי לורן פביוס התפטר השבוע מתפקידו בפרלמנט, רק כשבועיים לאחר הצעתו לקיים פגישה בין רה״מ נתניהו לאבו מאזן בועידת ביטחון בצרפת.

הם מפחדים: הפרלמנט האירופי שלח מכתב לחברי הכנסת מהקואליציה שבו הם מפצירים בהם לא לתמוך בהצעת חוק השקיפות של השרה איילת שקד, בטענה שהחוק מהווה סכנה לדמוקרטיה הישראלית. (ההגיון של אירופה: *חוק סימון מוצרים מיהודה ושומרון תשמור על הדמוקרטיה אך-*חוק שדורש שקיפות במידע היא היא סכנה לדמוקרטיה. ועוד יותר מכך; *ההתערבות בחקיקה הפנימית בישראל שומרת על הדמוקרטיה הישראלית. נשמע לכם הגיוני?)

בארה״ב: אובאמה ידע או לא ידע? פריימריז בניו המפשיר: במוצ״ש התקיים העימות הרפובליקני ה-8, בניו המפשיר. במהלך העימות המתמודד כריס כריסטי – מושל ניו ג׳רסי תקף את הסנאטור מרקו רוביו על כך שאין לו נסיון מוכח, ושאסור לארה״ב לעשות את אותה הטעות שעשו בבחירת אובאמה הצעיר חסר הניסיון. רוביו שלא ציפה להתקפה מצד כריסטי, נבעת, ומחוסר מוכנות חזר על אותו משפט 3 פעמים ״צריך להפריך את הרעיון הזה שאובאמה לא יודע מה הוא עושה, הוא יודע בדיוק מה הוא עושה, הוא רוצה לשנות את אמריקה לרעה!״ כריסטי הביך את רוביו עוד יותר כשהדגיש את העובדה שרוביו חוזר על משפטים מצוטטים ומשוננים מראש. לאחר המעשה והפריימריז; בצד הרפובליקני- טראמפ ניצח, קייסיק הגיע שני, בוש וקרוז הגיעו שלישי ורביעי, רוביו הגיע חמישי (העימות הבעייתי עלה לו ב״מחליטי הרגע האחרון״ והוא קיבל רק 14% מהם). כריסטי פרש מן המרוץ, כמו גם המתמודדת הרפובליקנית היחידה קרלי פיורינה. בצד הדמוקרטי- סנדרס ניצח בפער גדול, קלינטון הגיעה שנייה. המתמודדים עברו השבוע לדרום קרוליינה שם יתקיימו הפריימריז ב-20 לפברואר.

״הלחם היומי״ (פוליטיקה לנבוכים) – השבוע הראשון בפברואר

בארץ: טרור: בפיגוע משולב ירי, דקירה, ומטעני נפץ בשער שכם, שלושה מחבלים רצחו את לוחמת משמר הגבול הדר כהן. חברתה נפצעה באורח בינוני לאחר שהדר ז״ל הצילה אותה כשירתה לעבר אחד המחבלים.

פרס לטרוריסטים: אבו מאזן נפגש השבוע עם משפחות המחבלים מגל הטרור הנוכחי, ושיבח את ״השהידים״. בין השאר נפגשו עם משפחות המחבלים חברי הכנסת ממפלגת בל״ד – ג׳מאל זחאלקה, חנין זועבי, ובאסל גטאס, ועמדו דקת דומייה לזכר המחבלים. (*באן קי-מון, זה צידוק מספק, או שיש לך רעיונות נוספים? *אנשי השמאל – אם הבנתי נכון, פרטנר לשלום הוא בדרך כלל אדם בעל חיבה לטרור?). רה״מ נתניהו מסר בתגובה כי ״הם לא ראויים להיות בכנסת״ והורה ליו״ר הכנסת אדלשטיין לבדוק צעדי ענישה נגד חברי הכנסת ממפלגת בל״ד.

זיהום במפרץ חיפה: עיתונאי ערוץ 2 חיים ריבלין שידר תחקיר לפיו הזיהום החמור במפרץ חיפה גורם לכך שתינוקות נולדים במשקל נמוך מן הממוצע ועם הקיפי ראש קטנים. שר הבריאות יעקב ליצמן אמר ״לא אישרנו את מחקר זיהום האוויר בחיפה״ אך מסר ״אם המחקר על הזיהום הוא נכון, נדרוש את סגירת המפעלים בחיפה״.

בעולם: טרור: הארגון בוקו חראם הצית כפר שלם בצפון-מזרח ניגריה, לפחות 86 בני אדם נרצחו ביניהם ילדים רבים.

יחסי רוסיה-טורקיה: רוסיה מסרה הודעת אזהרה לפיה טורקיה מתכוונת לפלוש לצפון סוריה במבצע צבאי נגד משטר אסד.

בכנסת: *״חוק המישוש״ של השר לביטחון פנים גלעד ארדן אושר סופית בכנסת. החוק מתיר לשוטרים לערוך חיפוש באדם ובחפציו אם יש חשד סביר לאלימות, או אם יש אלימות מילולית.   *חוק חופשת לידה לגברים של חה״כ תמר זנדברג מהאופוזיציה אושר בכנסת. *חוק העמותות של חה״כ ציפי לבני נדחה. לפי הצעת החוק שלה, חובת השקיפות במקורות המימון תחול על כלל העמותות, ולא רק על עמותות במימון מדינה זרה -כפי שמציע חוק השקיפות של השרה איילת שקד. ״לבני מנסה לייצר מראית עין של גזירה שווה בין שני עניינים שאין ביניהם שום קשר״ כך שקד.

בפרלמנט זר: אם זה לא שרת החוץ השבדית, זה שר החוץ הצרפתי: -שר החוץ הצרפתי לורן פביוס שיגר אולטימטום לישראל לפיה צרפת תכיר במדינה פלסטינית אם הסכסוך לא ייפתר. הדברים באים על רקע הצעתה של צרפת לקיים וועידת ביטחון איזורית בה ייפגשו רה״מ נתניהו ואבו מאזן. גורם מדיני בכיר אמר כי כש״שר החוץ של צרפת אומר מראש שאם יוזמתו תגיע למבוי סתום- צרפת תכיר במדינה פלסטינית, אמירה זו מהווה תמריץ לפלסטינים – להגיע למבוי סתום. כך לא ניתן לנהל מו״מ ולא להשיג שלום״. (צרפת עוד מלקקת את פצעיה מהטרור הדעא״שי, אך היא לא שוכחת לאיים על ישראל).

הסנאטור האמריקני טום קוטון הציג הצעת חוק שתבטל את הרגולציה החדשה של המכס האמריקני המטילה חרם על מוצרים מיהודה ושומרון שמסומנים במילים ״מיוצר בישראל״. המתמודדים הרפובליקנים לנשיאות ארה״ב טד קרוז ומרקו רוביו שותפים ג״כ ביצירתו של הצעת חוק הזו.

בארה״ב: בחירות מקדימות – פריימריז באיווה: השבוע נערכו הבחירות המקדימות לנשיאות ארה״ב במדינת איווה. התוצאות: *אצל הרפובליקנים-טד קרוז ניצח, דונאלד טראמפ הגיע שני, ומרקו רוביו הגיע שלישי חזק רק בהפרש ספרה אחת מטראמפ – בניגוד לתחזיות בסקרים. *אצל הדמוקרטים- הילרי קלינטון וברני סנדרס קיבלו תיקו. מה עושים בארה״ב? מטילים מטבע! קלינטון הוכרזה כמנצחת (הלא כל כך גדולה). עכשיו ממשיכים המתמודדים לאסוף קולות בוחרים במדינת ניו המפשיר עבור הבחירות המקדימות שיתקיימו בשבוע הקרוב.

״הלחם היומי״ (פוליטיקה לנבוכים) – השבוע הרביעי בינואר

בארץ: טרור: 2 מחבלים דקרו שתי נשים ליד סופר בבית חורון. שלומית קריגמן בת 24 נפטרה מפצעיה.

״אל תרצו״: ארגון הימין ״אם תרצו״ פרסם פלייר בו הם מסמנים אמנים שמאלניים כבוגדים. (זאת לאחר שאמנים שונים תקפו את שרת התרבות מירי רגב, עקב החלטתה למנוע תקצוב ממוסדות תרבות הפועלים נגד המדינה). אישים משמאל ומימין גינו את הקמפיין של ״אם תרצו״, ואנשי ציבור החברים בארגון הודיעו על התנתקותם.

בעולם: ההסתה מתחילה בספסלי האו״ם: מזכ״ל האו״ם באן קי-מון העביר ביקורת השבוע על ישראל והצדיק את הטרור הפלסטיני כשאמר; ״הטרור הוא תגובה טבעית לכיבוש״. רה״מ נתניהו הגיב בתקיפות; ״הוא נותן רוח גבית לטרור״. באן קי-מון הודיע שהוא אינו חוזר בו מדבריו. הצעה לבאן: ישראל תשלח את המחבלים הפלסטינים לייעוץ פסיכולוגי אצלך. (הרי לדעתך הם עצובים, לכן הם רוצחים אמהות לעיני ילדיהן בטבעיות.)

מנהיג הטרור בחסות מנהיגי העולם החופשי: נשיא איראן חסן רוחאני נפגש עם מנהיגים ברומא ובפריז כחלק ממסעו לאירופה למטרת הסכמים וכינון יחסים דיפלומטיים. בין הכחשה להסתה (״מוות לאמריקה, מוות לישראל״ זכור לכם?), רוחאני קרא להיאבק בקיצוניות ובאלימות.

מטרות המימון נחשפו: 7 פעילי חמאס נהרגו בקריסת מנהרה בצפון עזה עקב הגשמים העזים. מבוכה לאו״ם, ולאיחוד האירופי – שבמימונם נבנים מנהרות טרור.

בכנסת: קרעים באופוזיציה: חבר הכנסת חיליק בר (המחנ״צ) כמו גם חברות הכנסת שלי יחימוביץ׳ (המחנ״צ) וזהבה גלאון (מר״צ) תקפו את ראש האופוזיציה בוז׳י הרצוג בעקבות הדברים שאמר בפגישתו עם נשיא צרפת פרנסואה הולנד; ״חזון שתי המדינות לא יכול להתממש עכשיו״. חיליק בר תקף אותו בחריפות. יחימוביץ׳ אמרה שדבריו פורשו כ׳פזילה לימין׳. גלאון טענה שבוז׳י הוא ׳קריקטורה של אופוזיציה׳ (זהבה, פיגורטיבית או מילולית?)

החוק הנורבגי בפעולה: יגאל גואטה הושבע לחבר כנסת במפלגת ש״ס במקומו של חה״כ משולם נהרי, ואכרם חסון הושבע לחבר כנסת במפלגת כולנו במקומו של חה״כ משה כחלון. הח״כים החדשים פרסמו את מספרי הטלפון שלהם לשרות הציבור. *חשוב לציין: במסגרת החוק הנורבגי; חבר כנסת המשמש גם בתפקיד שר או סגן שר יכול להתפטר לטובת כניסתו של חבר כנסת חדש למפלגה. לכן במקרה הזה: משולם נהרי נשאר בתפקיד סגן שר הפנים, ומשה כחלון נשאר בתפקיד שר הכלכלה.

בפרלמנט זר: פולטים את הפליטים: *דנמרק – הפרלמנט הדני אישר את ״חוק התכשיטים״ – לפיו יוחרמו כספים ורכוש בעל ערך מן הפליטים הבאים בשערי דנמרק – כדי לממנם. *שבדיה – שר הפנים השבדי הודיע כי שבדיה עומדת לגרש עד 80,000 פליטים שבאו בשעריה בשנה האחרונה. ההחלטה התקבלה לאחר שנער פליט רצח אישה שעבדה במרכז לפליטים. (מעניין, מרגוט וולסטרום עסוקה בהאשמת ישראל באפרטהייד, בשעה שהיא מגרשת פליטים ממדינתה.)

״בידוד מדיני״ גרסת 2016: רה״מ נתניהו, ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס, ונשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדס, התכנסו למפגש פסגה היסטורי בקפריסין – בו הסכימו על שיתוף פעולה משולש בתחומי התיירות, האנרגיה, המדע והלוחמה בטרור. הפגישה התקיימה כיממה לאחר ביקור ציפראס בירושלים.

בארה״ב: יום השואה הבינלאומי: הנשיא אובאמה השתתף ונאם בטקס לכבוד יום השואה בשגרירות ישראל בוושינגטון. נכחו; שגריר ישראל בארה״ב רון דרמר, הרב ישראל מאיר לאו, ועוד. כובדו: 4 חסידי אומות העולם, שהצילו יהודים במלחמת העולם השנייה. אובאמה קרא להלחם באנטישמיות הגואה כנגד יהודים בפרט, ״כולנו יהודים״ אמר (אם כי בהיסוס).

ממלחמה באנטישמיות לסימון מוצרים מישראל: המכס האמריקני הודיע ליבואנים בארה״ב בצעד חסר תקדים על סימון מוצרים מיהודה ושומרון. ״מוצרים שיוצרו בגדה המערבית יסומנו בכיתוב ׳הגדה המערבית׳ ׳עזה׳ או ׳רצועת עזה׳ ולא יכללו את הכיתוב ׳ישראל׳ ׳מיוצר בישראל׳ וכו׳״. (זה רק נדמה או שרק אתמול הם זעקו ״לא עוד״!?). 

המרוץ לנשיאות: דונאלד טראמפ הודיע שלא ישתתף בעימות הרפובליקני האחרון לפני הבחירות המקדימות באוויה, בחסות פוקס ניוז, בטענה שהעיתונאית המנחה מייגן קלי היא מוטה נגדו. טראמפ החל בקמפיין דה לגיטימציה נגדה. בין הדברים שהעלה; ציוץ תמונה מפוברקת של קלי עם הנסיך הסעודי (כביכול מבעלי רשת החדשות פוקס ניוז).

״הלחם היומי״ (פוליטיקה לנבוכים) – השבוע הראשון בינואר

בארץ: מי משקר? (בסרט דוקו של ׳פרונטליין׳ על נתניהו שיצא השבוע (Netanayahu at War) טען מרטין אינדיק כי לפני 20 שנה ׳כשישב ליד נתניהו׳ בהלווית רבין, אמר לו נתניהו: ׳תראה אותו (את רבין) הוא גיבור עכשיו, אם הוא לא היה נרצח הייתי מביס אותו, והוא היה נרשם ככשל בדפי ההיסטוריה׳ משרד רה״מ בתגובה דחה את את הדברים בפרסום תמונה מההלוויה בה לא נראה מרטין אינדיק יושב ליד נתניהו).

סיכולים ממוקדים ומרדף מתמשך (*השב״כ סיכל נסיון חטיפה ורצח אזרחים יהודים, ועצר שלושה אנשי חוליית חמאס. *נעצרו 2 פלסטינים ממזרח ירושלים שתכננו לפגוע ברה״מ, ולבצע פיגוע רצחני כנגד יהודים. העצורים הפעילו מעבדת חבלה, וקנו חומרי נפץ במשקל עשרות קילוגרמים. *המרדף אחר המחבל מדיזנגוף נמשך, במשטרה סוברים שהוא עבר לשטחי הרשות הפלסטינית).

יוסי כהן נכנס לתפקיד ראש המוסד.

בעולם: הקוריאנים מזהירים, בארה״ב שאננים (צפון קוריאה הודיעה על ניסוי מוצלח בפצצת מימן גרעינית. בארה״ב מפקפקים באמינות ההודעה, ומנגד מועצת הביטחון של האו״ם מפעילה סנקציות נוספות).

במלאות שנה לפיגועים ב׳שרלי הבדו׳ וב׳היפר כשר׳ בפריז – צרפת חוטפת עוד נסיון פיגוע; אדם ניסה להיכנס לתחנת המשטרה בפריז כשבידו סכין ועל גופו חגורת נפץ דמה. הוא נורה ונהרג במקום. (לא נשמעה ביקורת בארה״ב על ׳שימוש בכח מופרז׳)

בכנסת: חה״כ אוסאמה סעדי מבדיל בין טרור בתל אביב לטרור ביו״ש – בראיון לערוץ הכנסת אמר כי ׳הוא מגנה את הפיגוע בתל אביב אך לא את רצח בני הזוג הנקין׳.

הצעת חוק השבת של חה״כ מיקי זוהר עורר סערה, ולבקשת רה״מ נדחה ולא עלה להצבעה במליאה.

בפרלמנט זר: משבר מזרח תיכוני (סעודיה ניתקה את יחסיה הדיפלומטיים עם איראן בעקבות המתקפה על השגרירות הסעודית בטהרן והקונסוליה במשהד. אבו מאזן באופן חסר תקדים ברך את הסעודים ׳כל מה שהסעודים עושים הוא נכון׳).

בארה״ב: אובאמה מודאג מקליעים, ואיראן מפתחת טילים (בצעד היסטורי, הנשיא אובאמה הודיע השבוע בדמעות על שורת צעדים למניעת אלימות הנשק בארה״ב). הרפובליקנים תקפו אותו מימין; *עבריינים ימשיכו להשיג נשק בדרכים משלהם. לאזרחי ארה״ב זכות להגנה עצמית *דעא״ש ואיראן הם האיום המרכזי.

דרכי צרפת אפלות / נ.הכט

לא הכל ורוד. נשיא צרפת פרנסואה הולנד (צילום: רויטרס)

לא הכל ורוד. נשיא צרפת פרנסואה הולנד (צילום: רויטרס)

מתקפת הטרור בפריז תפסה את הציבור הצרפתי כרעם ביום גשום. אין איש שיודע היכן ישן נשיא צרפת פרנסואה הולנד בימים שלפני הטבח, אך דבר אחד ניתן להסיק; מישהו נרדם בשמירה. המחדל האבטחתי החמור גורם לנו לנבור עמוק יותר ביחסי צרפת עם ישראל, ובמדיניות שלה כלפינו.

יש בה בצרפת כמין התנשאות אליטיסטית כלפי ישראל, הגורמת להכחשה מול אזרחיה, ולעיוורון מול אויביה. צרפת הייתה אחת מן המעצמות שחתמה על ההסכם עם איראן, הסכם שהעביר את המושכות לידי מי שביקש להשמיד, לא רק את ישראל אלא את המעצמות כולן. רק בשבוע שעבר החליט האיחוד האירופי – בו חברה צרפת לסמן את מוצרי ההתנחלויות שלנו. עם כל הכאב על הטרור שחווה פריז, עולה וצף בקרב ישראלים רבים גיחוך מה על עצם העובדה שבזמן שאירופה סימנה אותנו, היא פיספסה לסמן את עקבותיהם של המרצחים מדעא״ש.

נשיא צרפת לא ידוע במיוחד כחובב ישראל. הוא מקבל את ראש הרשות הפלסטינית לצעדת השלום בזרועות פתוחות, ומראש ממשלתנו הוא מעדיף לשמור דיסטנס. אותה הקרירות מדרדרת את צרפת למחוזות מסוכנים. אותה שאננות מובילה לטרור המכרסם בבתי אזרחיה. השלדים יצאו מן הארון וחמקו מבלי שאיש ניסה לעצרם.

וממערכת האש, העולם עבר למרחב הגינויים. הקירות נצבעו בצבעי הדגל, ומסע השתיקה התחלף בדקת דומייה. נשיא ארה״ב אובאמה הצהיר כי ״זהו טרור נגד האנושות כולה״. אך לפני כחודש הוא הזהיר משימוש בכח מופרז כלפי אותם גורמים רדיקליים בדיוק. כן, הוא מבדיל בין דם לדם בצורה מובהקת. אילו היו נהרגים יהודים בפיגועים בצרפת, ספק אם ההצהרות שלו היו זורמות וחלקות כל כך. עבודה ניתוחית לא פשוטה בהחלט הייתה מחכה לו. רק בינואר האחרון כינה אובאמה את הפיגוע ב׳היפר כשר׳ בצרפת – ״רנדומלי״. הוא טען שהתקשורת מוציאה את הדברים מפרופורציות. הנימה שלו משתנה בעקביות, לא רק כשמדובר בישראלים — אלא ביהודים בכל מקום שהם.

צרפת כמו גם ארה״ב ומעצמות עולם נוספות בקהילה הבינלאומית מגנים תמידית את ״הפסימיות הישראלית״. הם אינם מבינים שההכחשה איננה אופטימיות, ושגם במשקפיים ורודות לא הכל תמים. גישת ה״שב ואל תעשה״ שלהם היא גישה פסיבית-אגרסיבית שמזינה את הטרור ומניפה אותו אל על.

החברה הישראלית בכתה כפי שלא בכתה מעולם. דגלי צרפת הונפו בספונטניות לאות הזדהות. רק הכחול-לבן מוסתר תמידית, מבוייש, מגונה, מושפל עד עפר. זאת לא השעה לאלטרואיזם מדומה אלא הזמן להצהיר; אני ישראלי בדיוק כפי שאתה צרפתי, הטרור לא מבדיל.

הגיע הרגע שהעולם ידע שאין זה מזכותו של שום מנהיג ואף אדם להשתמש בחופש הגינוי ככלי מפלה בין עמים. כל זמן שהם דוגלים במדיניות הסדנדרט הכפול, אין ולא תהיה כל משקל אמת לדבריהם.