״לחם שחור״ – דעה אחת בשבוע על: התנצלות 

imageמשרד הביטחון הוציא הודעה בסוף השבוע שעבר בו השווה בין הסכם הגרעין עם איראן להסכם מינכן. הדברים באו בתגובה לדבריו של אובאמה לפיהם ישראל מאמינה ביעילות ההסכם עם איראן ובאי יכולתה לפתח נשק גרעיני. (החלק הראשון – לא נכון, והחלק השני – לא היה).

הקריאות על ׳הריסת היחסים עם ארה״ב׳ לא איחרו לבוא, כמו גם הדרישות להתנצלות מיידית. למי להתנצל, אתם שואלים? גם אני. כי אם נשכח מן העובדות לפיהן – איראן הפרה את החלטות מועצת הביטחון של האו״ם, ולא בדיוק טמנה את תוכניות הגרעין שלה בספר ההיסטוריה. אם נתעלם מכך שאובאמה העביר תשלום כופר של 400 מיליון דולר לטהרן, ושאיראן ביצעה ניסויים בטילים בליסטיים עליהם נחרט הכיתוב ״מוות לישראל״. אם רק נאמין בעיוורון, שההסכם לא מזיק, הוא רק לא מבריק. אז נישאר עם ארה״ב שהיא בריטניה שעשתה הסכם עם גרמניה שהיא איראן, ועכשיו צ׳כוסלובקיה שהיא ישראל (שאגב, לא נכחה בועידת מינכן שהיא ועידת ז׳נבה לוזאן ווינה) נמצאת בסכנה, כי לגרמניה הנאצית שהיא איראן ממש לא אכפת מהסכמי שלום. אז למי נתנצל? לאובאמה שהוא בסך הכל צ׳מברליין מלא תקווה, שפשוט רצה לעשות ״היסטוריה״? ומה עם שאר המעצמות שהיו צריכות להיעלב – צרפת וגרמניה?

דווקא רוחאני הוא ההיטלר בכל הסיפור הזה. אז אולי משרד הביטחון בכלל צריך להתנצל לאיראן, שמהווה חלק אינטגרלי מ״ההסכם עם איראן״ שהוכפש קשות עד כדי השוואה להסכם מינכן. העיתונאי אטילה שומפלבי מסכם את האבסורד במשפט אחד: ״‏עדיין לא הבנתי למה השוואת מדינה שקוראת בגלוי להשמדת ישראל ורוצה פצצת אטום לשם כך לגרמניה הנאצית היא חילול הקודש. מי בדיוק נעלב מזה?״

אז במשרד הביטחון התקפלו, ולאחר לחצים מרובים הם הודיעו שהם ממש לא התכוונו להשוות בין איראן לגרמניה הנאצית, והם באמת, אבל באמת מצטערים אם ארה״ב חשבה שהיא איראן. כי ארה״ב היא לא איראן, לא, היא לא איראן!

דקות לאחר מכן, כשהרוחות נרגעו, והשמאל היה מבסוט. כשהתברר כי נזק משמעותי לא נגרם ליחסינו וחמת אובאמה שככה, ציפי לבני מיהרה לסכם את דקות המתח והחרדה מבידוד מדיני בינלאומי, כך: 1. ״ההתנצלות של ליברמן צריכה להיות לא רק לארה״ב אלא לציבור בישראל שאותו הוא ונתניהו מאכילים בפחד שואתי כבר הרבה זמן״ 2. ״ההתנצלות מבהירה שההשוואה לשואה ולהיטלר אינה תפיסת מציאות ביטחונית, אלא התלהמות פוליטית בשביל גריפת קולות בקלפי ויש לזה מחיר ביטחוני״. הנה כמה תיקונים שנפלו בעריכה: 1. ההתנצלות של ליברמן צריכה להיות לא רק לארה״ב אלא לציבור באיראן שאותו הוא ונתניהו מאכילים בפחד נאציסטי כבר הרבה זמן ובכך מבודדים בגטו את העם היושב בציון. 2. ההתנצלות מבהירה שההשוואה בין הסכם הגרעין עם איראן להסכם מינכן היא בעצם השוואה בין ארה״ב לשואה ולהיטלר, במטרה לבודדנו עוד ולנעול סופית את שערי הגטו.

לגופו של עניין; ההתנצלות של שר הביטחון אביגדור ליברמן משקפת בדיוק מערכת יחסים של תלות שיתופית. זו ההתמסרות הכפייתית שגורמת לנו פעם אחר פעם להתנצל באופן מביך ואבסורדי על דברים לגיטימיים או על כאלו שלא נאמרו מעולם, כדי לספק את הצד השני ולהצדיק עבורנו את ההתקפלות והרפיסות בדברים חשובים באמת. העיוורון של השמאל מול המגמה המתמשכת הזו, היא שמזיקה ופוגעת בסיכויי הריפוי שלנו כעם ריבון בארצו.

״לחם שחור״ – דעה אחת בשבוע על: פסימיות 

imageהכנסת אישרה השבוע באופן סופי את חוק העמותות – החוק שיחייב עמותות לדווח על מימון מגופים וממדינות זרות. או בקיצור; חוק השקיפות.

תוך זמן קצר צצו כל ״החרדים״ למיניהם והחלו לקנן על העוול הגדול שנעשה לדמוקרטיה הישראלית. הרצוג בכה על ״ניצני פאשיזם״, ליבני הגדילה עם דימוי עדכני של ״סכין שקורעת אותנו מבפנים״, ולכל עיתונאי היתה דעה ״נאורה״ יותר, או השוואה דרמטית יותר ממשנהו. כמו עיתונאי עיתון ׳הארץ׳, חמי שלו, שכתב (בתרגום מאנגלית); ״יהודי אמריקה היקרים: ישראל החלה לצעוד במדרון חלקלק שייגמר עם מבקרי השלטון בכלא. אבל אתם מכירים את הדקלום ״הדמוקרטיה היחידה״ וכו׳.״

האמת? מלחיץ. כל יהודי אמריקאי שלא מתעניין יותר מידי בפוליטיקה ישראלית היה נלחץ. יש בה בהודעה הזו כל מה שדרוש לסרט מתח: מדרון חלקלק, נבואת זעם, סורג ובריח. ובסיומת; אנטי קליימקס קלאסי — הכעס הזה על כך שאנו ׳כאילו׳ הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון; ״תלמדו מסוריה מה זו דמוקרטיה, הביטו על דעא״ש במדינות ערב, שאו עיניכם וראו את כל הטוב אשר באיראן״!

ובנימה רצינית; מה הסיפור עם ״יהודי אמריקה״? חשבת שאפשר לרמות את יהודי אמריקה כי את יהודי ישראל, איך נאמר, לא קל לרמות? הפנייה הזו בכלל מזלזלת באינטליגנציה של כל יהודי אמריקה; כאילו הם אינם מבינים עניין. והיא מזלזלת באינטליגנציה שלך, מר שלו; לא כל יהודי אמריקה נמצאים בצד השמאלי של המפה הפוליטית. ואולי לא הבנתי נכון. אולי אתה בכלל פונה בדבריך לגורמים בשמאל האמריקאי המממנים עמותות שמפעילות לחץ על ישראל בזירה המדינית, ומודיע להם שלא יוכלו להמשיך לחטט בדמוקרטיה הישראלית.

ומדוע בפסימיות שכזו? משפט קצר כל כך המכיל כמות ״פסימיות״ גבוהה כל כך לא נראתה במחוזותינו מאז אותו ליל בחירות אביבי ב-2015; ״גוש הימין ניצח״. הרי אתה, והשמאל כולו מכנים את נתניהו זה שנים ״פסימיסט אובססיבי״. משונה. הרי אתם הייתם אמורים להיות אופטימיים. ׳להוות תחליף׳ אופטימי לנתניהו עם חזון עוד יותר אופטימי לציבור. אז במקום להיות בפוקוס, נפלתם לבור העצבות. במקום להוכיח שאתם ״אופוזיציה לוחמת״, קרסתם אל תוך עצמכם. האמת, עשיתם את זה בסטייל; קודם תפחיד אחר כך תאשים אחר כך תקום ותלך. כמה אירוני שמי שהאשים את ביבי בפסימיות, עכשיו מהלך אימים על הציבור בנבואות זעם על ״ישראל פאשיסטית״.

ואם אתם עדיין מודאגים וחרדים ומשקשקים מפחד, אנא מכם, כתבו פוסט או שניים בפייסבוק על הדיקטטורה שלפתע משתוללת סביבכם ועל הנוסטלגיה לשנות ה-20 באירופה.

כתבו. אולי אפילו תתייגו את רה״מ. מי כמוכם יודעים כמה השימוש בחופש הביטוי עושה לכם טוב.

״הלחם היומי״ (פוליטיקה לנבוכים) – השבוע הראשון בפברואר

בארץ: טרור: בפיגוע משולב ירי, דקירה, ומטעני נפץ בשער שכם, שלושה מחבלים רצחו את לוחמת משמר הגבול הדר כהן. חברתה נפצעה באורח בינוני לאחר שהדר ז״ל הצילה אותה כשירתה לעבר אחד המחבלים.

פרס לטרוריסטים: אבו מאזן נפגש השבוע עם משפחות המחבלים מגל הטרור הנוכחי, ושיבח את ״השהידים״. בין השאר נפגשו עם משפחות המחבלים חברי הכנסת ממפלגת בל״ד – ג׳מאל זחאלקה, חנין זועבי, ובאסל גטאס, ועמדו דקת דומייה לזכר המחבלים. (*באן קי-מון, זה צידוק מספק, או שיש לך רעיונות נוספים? *אנשי השמאל – אם הבנתי נכון, פרטנר לשלום הוא בדרך כלל אדם בעל חיבה לטרור?). רה״מ נתניהו מסר בתגובה כי ״הם לא ראויים להיות בכנסת״ והורה ליו״ר הכנסת אדלשטיין לבדוק צעדי ענישה נגד חברי הכנסת ממפלגת בל״ד.

זיהום במפרץ חיפה: עיתונאי ערוץ 2 חיים ריבלין שידר תחקיר לפיו הזיהום החמור במפרץ חיפה גורם לכך שתינוקות נולדים במשקל נמוך מן הממוצע ועם הקיפי ראש קטנים. שר הבריאות יעקב ליצמן אמר ״לא אישרנו את מחקר זיהום האוויר בחיפה״ אך מסר ״אם המחקר על הזיהום הוא נכון, נדרוש את סגירת המפעלים בחיפה״.

בעולם: טרור: הארגון בוקו חראם הצית כפר שלם בצפון-מזרח ניגריה, לפחות 86 בני אדם נרצחו ביניהם ילדים רבים.

יחסי רוסיה-טורקיה: רוסיה מסרה הודעת אזהרה לפיה טורקיה מתכוונת לפלוש לצפון סוריה במבצע צבאי נגד משטר אסד.

בכנסת: *״חוק המישוש״ של השר לביטחון פנים גלעד ארדן אושר סופית בכנסת. החוק מתיר לשוטרים לערוך חיפוש באדם ובחפציו אם יש חשד סביר לאלימות, או אם יש אלימות מילולית.   *חוק חופשת לידה לגברים של חה״כ תמר זנדברג מהאופוזיציה אושר בכנסת. *חוק העמותות של חה״כ ציפי לבני נדחה. לפי הצעת החוק שלה, חובת השקיפות במקורות המימון תחול על כלל העמותות, ולא רק על עמותות במימון מדינה זרה -כפי שמציע חוק השקיפות של השרה איילת שקד. ״לבני מנסה לייצר מראית עין של גזירה שווה בין שני עניינים שאין ביניהם שום קשר״ כך שקד.

בפרלמנט זר: אם זה לא שרת החוץ השבדית, זה שר החוץ הצרפתי: -שר החוץ הצרפתי לורן פביוס שיגר אולטימטום לישראל לפיה צרפת תכיר במדינה פלסטינית אם הסכסוך לא ייפתר. הדברים באים על רקע הצעתה של צרפת לקיים וועידת ביטחון איזורית בה ייפגשו רה״מ נתניהו ואבו מאזן. גורם מדיני בכיר אמר כי כש״שר החוץ של צרפת אומר מראש שאם יוזמתו תגיע למבוי סתום- צרפת תכיר במדינה פלסטינית, אמירה זו מהווה תמריץ לפלסטינים – להגיע למבוי סתום. כך לא ניתן לנהל מו״מ ולא להשיג שלום״. (צרפת עוד מלקקת את פצעיה מהטרור הדעא״שי, אך היא לא שוכחת לאיים על ישראל).

הסנאטור האמריקני טום קוטון הציג הצעת חוק שתבטל את הרגולציה החדשה של המכס האמריקני המטילה חרם על מוצרים מיהודה ושומרון שמסומנים במילים ״מיוצר בישראל״. המתמודדים הרפובליקנים לנשיאות ארה״ב טד קרוז ומרקו רוביו שותפים ג״כ ביצירתו של הצעת חוק הזו.

בארה״ב: בחירות מקדימות – פריימריז באיווה: השבוע נערכו הבחירות המקדימות לנשיאות ארה״ב במדינת איווה. התוצאות: *אצל הרפובליקנים-טד קרוז ניצח, דונאלד טראמפ הגיע שני, ומרקו רוביו הגיע שלישי חזק רק בהפרש ספרה אחת מטראמפ – בניגוד לתחזיות בסקרים. *אצל הדמוקרטים- הילרי קלינטון וברני סנדרס קיבלו תיקו. מה עושים בארה״ב? מטילים מטבע! קלינטון הוכרזה כמנצחת (הלא כל כך גדולה). עכשיו ממשיכים המתמודדים לאסוף קולות בוחרים במדינת ניו המפשיר עבור הבחירות המקדימות שיתקיימו בשבוע הקרוב.

 הכל בשם ההומניות / נ. הכט

ממהרים להאשים. הרצוג בעצרת ׳שלום עכשיו׳ (צילום: דרור עינב)

ממהרים להאשים. הרצוג בעצרת ׳שלום עכשיו׳ (צילום: דרור עינב)

פיגוע הטרור בבית משפחת דוואבשה הפלסטינית שהתרחש בשעות המוקדמות של יום שישי זעזע את החברה הישראלית. מדובר בפשע שנאה, בנקמת דם ברברית. מימין ומשמאל גינו את מה שכונה ״הטרור היהודי״. אלפים נהרו לעצרת ענק של ארגון ״שלום עכשיו״, כשבראשם יו״ר האופוזיציה הרצוג, חברת הכנסת גלאון, ועוד חברי כנסת ממפלגות המחנ״צ ומר״צ. על הרשתות החברתיות הועלו פוסטים חריפים כנגד המעשה הנפשע. ״דעא״ש יהודי״ קראו לזה.

אפשר להכביר במילים על חומרת המעשה, ועל חוסר האנושיות של המרצחים, אך דבר אחד יותר מכל צורם לאוזן ודורש התייחסות. הגינוי מתבקש, אך ניצול השעה בניסיון להצטייר כנאורים אינו במקומו. הכוונה היא לאנשי השמאל בישראל הקופצים על ההזדמנות לחרך ולגדף ציבור שלם. הם ממהרים לגנות כשמדובר בעוולת בני עמם, אך ממלאים פיהם מים כשהם נרצחים. כמה אירוני שהם אלו שרצים לקיים עצרות ענק, שהם אלו שלפתע מתחרטים על דחיית חוק עונש מוות למחבלים. אפשר לומר שעל השמאל לעשות חשבון נפש על ההסתה שלו כנגד ציבור המתנחלים. הסתה שגרמה נזק בלתי הפיך עד לכדי טרור ורצח.

אך השאלה היסודית כאן היא אחת; היכן הייתה החברה הפלסטינית ברצח הברברי של בני משפחת פוגל – האם גם היא קיימה עצרות מחאה והזדהות עם החברה הישראלית? מי היה שם לגנות את מליוני פשעי השנאה והטרור של פלסטינים כנגד יהודים? כשישראל כולה התאבלה על קרבנות של טרור רצחני נתעב, התגודדו בעזה כדי לשיר שירי נקמה והלל, שרפו את דגלינו בכוונתם לשבור את רוחנו עוד.

תושבי יהודה ושומרון כמו גם תושבי ירושלים ותל אביב סבלו בשנה האחרונה מפיגועי דריסה, דקירה, ותופת. כמובן שהיו גינויים מימין ומשמאל, אך מזה ועד עצרות ענק התהום הייתה פעורה.

שאלת קיומנו וזכותנו על הארץ כמו תמיד קיימת, ומתעצמת אף בזירה הבינלאומית. תדמיתה של ישראל בעיני העולם דורשת מאיתנו עוד. עוד עשייה למען שוויון והוגנות. עוד שיתוף פעולה אזורי-חברתי. נדרש מאיתנו מה שלא נדרש מאף מדינה עצמאית כיום. אך עם זאת מוטלת עלינו ועל הציבורים בתוכנו החובה לפעול מתוך כנות ומוסריות אמתית. כמו שמחובתנו לגנות, מחובתנו גם לקדש את עמנו ולזעוק את זעקתם ובד בבד לדרוש משכנינו לזעוק איתנו יחד.