״הלחם היומי״ (פוליטיקה לנבוכים) – השבוע הרביעי בינואר

בארץ: טרור: 2 מחבלים דקרו שתי נשים ליד סופר בבית חורון. שלומית קריגמן בת 24 נפטרה מפצעיה.

״אל תרצו״: ארגון הימין ״אם תרצו״ פרסם פלייר בו הם מסמנים אמנים שמאלניים כבוגדים. (זאת לאחר שאמנים שונים תקפו את שרת התרבות מירי רגב, עקב החלטתה למנוע תקצוב ממוסדות תרבות הפועלים נגד המדינה). אישים משמאל ומימין גינו את הקמפיין של ״אם תרצו״, ואנשי ציבור החברים בארגון הודיעו על התנתקותם.

בעולם: ההסתה מתחילה בספסלי האו״ם: מזכ״ל האו״ם באן קי-מון העביר ביקורת השבוע על ישראל והצדיק את הטרור הפלסטיני כשאמר; ״הטרור הוא תגובה טבעית לכיבוש״. רה״מ נתניהו הגיב בתקיפות; ״הוא נותן רוח גבית לטרור״. באן קי-מון הודיע שהוא אינו חוזר בו מדבריו. הצעה לבאן: ישראל תשלח את המחבלים הפלסטינים לייעוץ פסיכולוגי אצלך. (הרי לדעתך הם עצובים, לכן הם רוצחים אמהות לעיני ילדיהן בטבעיות.)

מנהיג הטרור בחסות מנהיגי העולם החופשי: נשיא איראן חסן רוחאני נפגש עם מנהיגים ברומא ובפריז כחלק ממסעו לאירופה למטרת הסכמים וכינון יחסים דיפלומטיים. בין הכחשה להסתה (״מוות לאמריקה, מוות לישראל״ זכור לכם?), רוחאני קרא להיאבק בקיצוניות ובאלימות.

מטרות המימון נחשפו: 7 פעילי חמאס נהרגו בקריסת מנהרה בצפון עזה עקב הגשמים העזים. מבוכה לאו״ם, ולאיחוד האירופי – שבמימונם נבנים מנהרות טרור.

בכנסת: קרעים באופוזיציה: חבר הכנסת חיליק בר (המחנ״צ) כמו גם חברות הכנסת שלי יחימוביץ׳ (המחנ״צ) וזהבה גלאון (מר״צ) תקפו את ראש האופוזיציה בוז׳י הרצוג בעקבות הדברים שאמר בפגישתו עם נשיא צרפת פרנסואה הולנד; ״חזון שתי המדינות לא יכול להתממש עכשיו״. חיליק בר תקף אותו בחריפות. יחימוביץ׳ אמרה שדבריו פורשו כ׳פזילה לימין׳. גלאון טענה שבוז׳י הוא ׳קריקטורה של אופוזיציה׳ (זהבה, פיגורטיבית או מילולית?)

החוק הנורבגי בפעולה: יגאל גואטה הושבע לחבר כנסת במפלגת ש״ס במקומו של חה״כ משולם נהרי, ואכרם חסון הושבע לחבר כנסת במפלגת כולנו במקומו של חה״כ משה כחלון. הח״כים החדשים פרסמו את מספרי הטלפון שלהם לשרות הציבור. *חשוב לציין: במסגרת החוק הנורבגי; חבר כנסת המשמש גם בתפקיד שר או סגן שר יכול להתפטר לטובת כניסתו של חבר כנסת חדש למפלגה. לכן במקרה הזה: משולם נהרי נשאר בתפקיד סגן שר הפנים, ומשה כחלון נשאר בתפקיד שר הכלכלה.

בפרלמנט זר: פולטים את הפליטים: *דנמרק – הפרלמנט הדני אישר את ״חוק התכשיטים״ – לפיו יוחרמו כספים ורכוש בעל ערך מן הפליטים הבאים בשערי דנמרק – כדי לממנם. *שבדיה – שר הפנים השבדי הודיע כי שבדיה עומדת לגרש עד 80,000 פליטים שבאו בשעריה בשנה האחרונה. ההחלטה התקבלה לאחר שנער פליט רצח אישה שעבדה במרכז לפליטים. (מעניין, מרגוט וולסטרום עסוקה בהאשמת ישראל באפרטהייד, בשעה שהיא מגרשת פליטים ממדינתה.)

״בידוד מדיני״ גרסת 2016: רה״מ נתניהו, ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס, ונשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדס, התכנסו למפגש פסגה היסטורי בקפריסין – בו הסכימו על שיתוף פעולה משולש בתחומי התיירות, האנרגיה, המדע והלוחמה בטרור. הפגישה התקיימה כיממה לאחר ביקור ציפראס בירושלים.

בארה״ב: יום השואה הבינלאומי: הנשיא אובאמה השתתף ונאם בטקס לכבוד יום השואה בשגרירות ישראל בוושינגטון. נכחו; שגריר ישראל בארה״ב רון דרמר, הרב ישראל מאיר לאו, ועוד. כובדו: 4 חסידי אומות העולם, שהצילו יהודים במלחמת העולם השנייה. אובאמה קרא להלחם באנטישמיות הגואה כנגד יהודים בפרט, ״כולנו יהודים״ אמר (אם כי בהיסוס).

ממלחמה באנטישמיות לסימון מוצרים מישראל: המכס האמריקני הודיע ליבואנים בארה״ב בצעד חסר תקדים על סימון מוצרים מיהודה ושומרון. ״מוצרים שיוצרו בגדה המערבית יסומנו בכיתוב ׳הגדה המערבית׳ ׳עזה׳ או ׳רצועת עזה׳ ולא יכללו את הכיתוב ׳ישראל׳ ׳מיוצר בישראל׳ וכו׳״. (זה רק נדמה או שרק אתמול הם זעקו ״לא עוד״!?). 

המרוץ לנשיאות: דונאלד טראמפ הודיע שלא ישתתף בעימות הרפובליקני האחרון לפני הבחירות המקדימות באוויה, בחסות פוקס ניוז, בטענה שהעיתונאית המנחה מייגן קלי היא מוטה נגדו. טראמפ החל בקמפיין דה לגיטימציה נגדה. בין הדברים שהעלה; ציוץ תמונה מפוברקת של קלי עם הנסיך הסעודי (כביכול מבעלי רשת החדשות פוקס ניוז).

דרכי צרפת אפלות / נ.הכט

לא הכל ורוד. נשיא צרפת פרנסואה הולנד (צילום: רויטרס)

לא הכל ורוד. נשיא צרפת פרנסואה הולנד (צילום: רויטרס)

מתקפת הטרור בפריז תפסה את הציבור הצרפתי כרעם ביום גשום. אין איש שיודע היכן ישן נשיא צרפת פרנסואה הולנד בימים שלפני הטבח, אך דבר אחד ניתן להסיק; מישהו נרדם בשמירה. המחדל האבטחתי החמור גורם לנו לנבור עמוק יותר ביחסי צרפת עם ישראל, ובמדיניות שלה כלפינו.

יש בה בצרפת כמין התנשאות אליטיסטית כלפי ישראל, הגורמת להכחשה מול אזרחיה, ולעיוורון מול אויביה. צרפת הייתה אחת מן המעצמות שחתמה על ההסכם עם איראן, הסכם שהעביר את המושכות לידי מי שביקש להשמיד, לא רק את ישראל אלא את המעצמות כולן. רק בשבוע שעבר החליט האיחוד האירופי – בו חברה צרפת לסמן את מוצרי ההתנחלויות שלנו. עם כל הכאב על הטרור שחווה פריז, עולה וצף בקרב ישראלים רבים גיחוך מה על עצם העובדה שבזמן שאירופה סימנה אותנו, היא פיספסה לסמן את עקבותיהם של המרצחים מדעא״ש.

נשיא צרפת לא ידוע במיוחד כחובב ישראל. הוא מקבל את ראש הרשות הפלסטינית לצעדת השלום בזרועות פתוחות, ומראש ממשלתנו הוא מעדיף לשמור דיסטנס. אותה הקרירות מדרדרת את צרפת למחוזות מסוכנים. אותה שאננות מובילה לטרור המכרסם בבתי אזרחיה. השלדים יצאו מן הארון וחמקו מבלי שאיש ניסה לעצרם.

וממערכת האש, העולם עבר למרחב הגינויים. הקירות נצבעו בצבעי הדגל, ומסע השתיקה התחלף בדקת דומייה. נשיא ארה״ב אובאמה הצהיר כי ״זהו טרור נגד האנושות כולה״. אך לפני כחודש הוא הזהיר משימוש בכח מופרז כלפי אותם גורמים רדיקליים בדיוק. כן, הוא מבדיל בין דם לדם בצורה מובהקת. אילו היו נהרגים יהודים בפיגועים בצרפת, ספק אם ההצהרות שלו היו זורמות וחלקות כל כך. עבודה ניתוחית לא פשוטה בהחלט הייתה מחכה לו. רק בינואר האחרון כינה אובאמה את הפיגוע ב׳היפר כשר׳ בצרפת – ״רנדומלי״. הוא טען שהתקשורת מוציאה את הדברים מפרופורציות. הנימה שלו משתנה בעקביות, לא רק כשמדובר בישראלים — אלא ביהודים בכל מקום שהם.

צרפת כמו גם ארה״ב ומעצמות עולם נוספות בקהילה הבינלאומית מגנים תמידית את ״הפסימיות הישראלית״. הם אינם מבינים שההכחשה איננה אופטימיות, ושגם במשקפיים ורודות לא הכל תמים. גישת ה״שב ואל תעשה״ שלהם היא גישה פסיבית-אגרסיבית שמזינה את הטרור ומניפה אותו אל על.

החברה הישראלית בכתה כפי שלא בכתה מעולם. דגלי צרפת הונפו בספונטניות לאות הזדהות. רק הכחול-לבן מוסתר תמידית, מבוייש, מגונה, מושפל עד עפר. זאת לא השעה לאלטרואיזם מדומה אלא הזמן להצהיר; אני ישראלי בדיוק כפי שאתה צרפתי, הטרור לא מבדיל.

הגיע הרגע שהעולם ידע שאין זה מזכותו של שום מנהיג ואף אדם להשתמש בחופש הגינוי ככלי מפלה בין עמים. כל זמן שהם דוגלים במדיניות הסדנדרט הכפול, אין ולא תהיה כל משקל אמת לדבריהם.