תקשורת ישראלית יקרה, הגבילו את הנזק

image

״חלק מקבוצת התלמידים״. האישה הבלונדינית הממושקפת

בין בליל החקירות, עדי המדינה, והפשפשים, היה נושא חשוב אחד שנעלם מהרדאר בשבוע האחרון. כן, יש עניינים רועשים וסוערים יותר, אבל הרשו לי ׳להדליף׳ לכם מידע על נושא שהתקשורת לא תספר לכם עליו.
כולכם כבר מכירים את המושג ״פייק ניוז״. חלקכם בוודאי נתקלתם לפחות פעם אחת באייטם דיסאינפורמטיבי כזה או אחר או פיסת מידע כוזבת – בין ברשתות החברתיות, בין בערוצי תקשורת רשמיים. בדרך כלל אתם או לוחם הצדק התורן תעמידו דברים על דיוקם, תוכיחו את ערוץ התקשורת או את העיתונאי, והאמת תצא לאור. אך הבעיה האמיתית נוצרת כשמגבלת השפה מצטרפת למשוואה; מה קורה כשעיתונאי/מוביל דעה ישראלי מפרסם מידע מערוץ תקשורת אמריקאי? מה אם המידע שפירסם הערוץ הזה הוא בעצם ״פייק ניוז״?
השבוע האחרון היה שבוע סוער בארה״ב – שעדיין מתאוששת מארוע הירי ההמוני בתיכון סטונמן דאגלאס בפארקלנד, פלורידה, בו נרצחו 17 איש – תלמידים ואנשי צוות. הדמוקרטים כמובן תקפו את איגוד הרובאים הלאומי ויצאו בקמפיין להגבלת הנשק, הרפובליקנים חטפו לא מעט (לרבות האשמת מחוקקים רפובליקנים ב; ״דם הילדים על הידיים שלכם״). אך בין הפרשנויות למורכבויות בפרטי החוקים המוצעים להגבלת הנשק  – יש גם לא מעט ״פייק ניוז״.
עיתונאי CNN, כריס קואומו, שיתף בחשבון הטוויטר שלו ציוץ עם הציטוט: ״הצלחתי לקנות רובה AR-15 ב-5 דקות. אני בן 20 והתעודה המזהה שלי אינה בתוקף״. אך כשלוחצים על הלינק וקוראים את הסיפור המלא, מתברר בכלל שהצעיר הזה לא קנה את הרובה בסופו של דבר – ״לאחר שהמוכר הראה לי את כל המסמכים (שיהיה עליי למלא) אמרתי לו ששיניתי את דעתי וארצה לחשוב מחדש על קניית ה-AR-15״. כלומר; לו הצעיר היה ממלא את המסמכים היה אכן נדרש לעבור בדיקת רקע ולהציג תעודה מזהה, לפי החוק הפדרלי. לא בדיוק עניין של ״5 דקות״.
עכשיו, יום לאחר מכן התקיים בבית הלבן ״ישיבת הקשבה״ עם הנשיא טראמפ וסגנו פנס, בנוכחות תלמידים ובני משפחות הקורבנות. אחד מן התלמידים שניצל מהטבח דיבר על הקלות בה ניתן להשיג נשק בארה״ב, והזכיר בין השאר את הסיפור שראה באינטרנט על הצעיר ״שקנה AR-15 ב-5 דקות ובלי תעודה מזהה״ – סיפור שכאמור מעולם לא קרה. העיתונאי נדב אייל צייץ מחדש את הסרטון בו נראה התלמיד מדבר, ונתן כותרת: ‏״תיכוניסטים אומרים שהם לא מבינים איך יש יותר הגבלות על רכישת בירה מקניית נשק חצי אוטומטי. טראמפ בתגובה: אם למורים היה נשק הם היו יכולים לעצור את הרוצח, פלוס אולי נציב מארינס משוחררים בבתי ספר.״
אם אייל היה עושה בדיקה קצרה, דבר המצופה מכל עיתונאי הגון – היה רואה מיד כי המידע עליו הסתמך איננו אמין.
אך נדב אייל איננו היחיד שנופל בפח הפייק ניוז.

עוד ידיעה מעניינת שעשתה את דרכה לטוויטר הישראלי הייתה בדבר ה״סרבנות״ של מושל פלורידה הרפובליקני, ריק סקוט, להיפגש עם תלמידים מהתיכון בפלורידה. מקור הידיעה: העיתונאית קטי תור, מערוץ MSNBC האמריקאי. הלה דיווחה ממשרד המושל – שם נקבצו עשרות תלמידים בדרישה לפגוש את המושל ומיד. בשלב מסוים יצאה אישה, שלפי תור – הייתה מ״צוות המושל״, והודיעה כי המושל ״מסרב לפגוש אותם כי הוא עסוק מדי״, כמה רגעים לאחר מכן תור מבהירה כי האישה הבלונדינית הממשוקפת היא בעצם ״חלק מקבוצת התלמידים״, וביקשה את סליחת הצופים. 6 דקות מאוחר יותר התקשרו ממשרדו של סקוט למשרדי ה-MSNBC וביקשו להודיע כי המושל ייפגש עם התלמידים בחמש בצהריים. בדיקה קצרה גם גילתה כי מוקדם יותר באותו יום פורסם הלו״ז של סקוט באתרו הרשמי, שם נרשם בבירור: ״5-7: פגישה עם תלמידי תיכון סטונמן דאגלאס״. מה שמדהים עוד יותר הוא שיום לפני כן, התלמידה המארגנת, ג׳אקלין קורין, צייצה בחשבון הטוויטר שלה: ״הצלחתי להשיג פגישה למחר עם המושל ריק סקוט״. מדוע לא ראו לנכון לפרסם זאת בתקשורת האמריקאית? זו כבר שאלה ל-MSNBC, אך מצופה ממובילי דעה/פרשנים/עובדי ציבור בטוויטר הישראלי, קודם לבדוק ורק אחר כך לצייץ, לרטווט, ולחלק לייקים.

עיתונאים, פרשנים, ומובילי דעה ישראלים בתפקיד ׳המתווך׳, מעבירים לנו מידע מערוצי תקשורת זרים ואמריקאיים בשלל נושאים מגוונים, על בסיס יומיומי – בידיעה שהקורא הישראלי לא בהכרח יטרח לבדוק את אמינות המידע. הנשק שלהם אוטומטי: מגבלת השפה והידע של הישראלי הממוצע בתחומי מדיניות של מדינה זרה. הפייק ניוז יוצר כדור שלג מתגלגל, לא רק פנים-ארצי אלא, כפי שנוכחתם לראות, גם בין-יבשתי.

תקשורת ישראלית יקרה, דאגו קודם כל להגביל את הנזק.

״לחם שחור״ – דעה אחת בשבוע על: ברק אובמה 

imageאומרים שאחוזי התמיכה באובמה מעולם לא היו גבוהים יותר, שהוא שובר שיאים כנשיא היוצא האהוב ביותר בהיסטוריית ארה״ב. בעיני רבים נדמה שימיו האחרונים במשרד היו ימיו הזוהרים ביותר, נאומיו – מהחוצבים ביותר, והראיונות שהוא נותן לתקשורת – מהפתוחים ביותר.

ובכל זאת, קשה שלא לחשוב על הסיבות שהובילו להערצת המנהיג האמריקאי, ועל הגורמים שהשפיעו על עלייתו המתמדת של הרייטינג. זוהי לא עוד החלפת הנהגות קונבנציונלית, אלא כזו שטלטלה את הציבור האמריקאי, ולא פחות בגלל ההנהגה היוצאת. כשמעבדים את נתוני האהדה הגבוהים לאובמה אי אפשר שלא לקחת בחשבון את דונלד טראמפ. התקשורת האמריקאית מתפעמת מהתמיכה באובמה כמו שהתפעמה מניצחונותיה של הילרי קלינטון בעימותי הבחירות, אך למעשה, היא שוב מיתממת מול העובדה שכשטראמפ נמצא במשוואה התמיכה איננה תמיכה, והניצחונות אינן נצחונות. ככלל, טראמפ אינו פרמטר. כי כשמשווים בין אובמה לאדם עם לקסיקון נמוך, התנהגות פרועה, ועבר גס, הבחירה היא ברורה. סביר להניח שבמציאות חלופית בה כל מועמד רפובליקני אחר היה נבחר, אחוזי התמיכה באובמה היו רגילות לעונה. האהדה הגוברת אליו בעקבות בחירתו של טראמפ, היא בעיקר חרפה לאובמה.

האבסורד הוא שאובמה למעשה פעל, גם אם בתת מודע, להעלאת הרייטינג שלו. מדיניותו הרופסת בשמונה השנים האחרונות יצרה קרקע פוריה, וואקום, אם תרצו, עבור תופעת הטראמפיזם. אובמה בנה חומות מלאכותיות סביב ארה״ב, וגשרים מלאכותיים בתוכה. בהיעדר יסודות, הוא הזדקק להחזיק אותם בשתי ידיו, כך שברגע עזיבתו את התפקיד, הם קורסים כמו דומינו. המלאכותיות הזו היא שהעניקה לגיטימציה להנהגה טראמפית. הנהגה, שבאופן אירוני מעניקה היום לאובמה כבוד ציבורי גדול.

העם תמך בכריזמה שלו, אך נשיא מעצמה זקוק להרבה יותר מזה. קשה להאמין שרוב העם מרוצה מיחסו הפייסני כלפי קובה ויחסו המתנצל כלפי איראן, כשאלו לא הזיזו אצבע כדי לזכות בהסרת הסנקציות, ולא הביעו שום כוונה להפסקת תוקפנותם. בסאן ברנרדינו, במועדון הפולס באורלנדו, בבתי האזרחים המופגזים בסוריה, לא מעוניינים בכריזמה. שם, היא לא מגיעה לקרסולי פרוסת הלחם.

בנאום הפרידה שלו בשיקגו, אמר הנשיא היוצא שכל שני צעדים קדימה נדמים לעיתים כצעד אחד אחורה, אך המטרה היא להתקדם תמיד. המשפט הזה מתמצת למעשה את מדיניותו של אובמה בכל מצב; גם כשהאויב מתקיף אותך, צעד לקראתו. אל תבזבז את זמנך על בניית יסודות אמת, צעד קדימה.

במקרה הזה, צעדיו של אובמה הם צעד אחד רחוק מידי. ארה״ב השסועה והטובעת בנוסטלגיה, וטראמפ כמנהיגה החדש, הם הרבה צעדים אחורה.

״לחם שחור״ – דעה אחת בשבוע על: ״ערכים״ מתנגשים

 

imageהמקום: מועדון הפולס באורלנדו, פלורידה

הקורבנות: חברי קהילת הלהט״ב באורלנדו

הרוצח: עומאר מאטין, מוסלמי שנשבע אמונים לדעא״ש


אחרי הטבח באורלנדו בסוף השבוע שעבר, אובאמה נשא נאום תגובה לאומה. היו דיבורים על פיקוח הנשק, גם ניחומים לקהילה הלהט״בית. אך הרוצח, וזהותו הלאומית הרדיקלית לא קיבלו בכלל זמן אוויר. אובאמה הסביר שלקרוא לילד בשמו זו הסחת דעת פוליטית. לדבריו, חייבים ״להשמיד את ISIL״ שאלו בדיוק ראשי התיבות של; המדינה האיסלאמית של עיראק והלבנט. אך צריך לעשות את זה בשקט, ללכת על על קצות האצבעות כמו שאומרים, כדי שחלילה, בשום פנים ואופן לא תושמע המילה — א**** רדיקלי, כדי שחלילה, לא נעליב ציבור אסלאמי שלם. רדיקלי כבר אמרנו?

עכשיו, נסו לתאר; הנשיא אובאמה, הדמוקרט, הליברל, התומך הגדול של הקהילה הלהט״בית, עומד מול האומה ולא מסוגל להישיר מבט ולנקוב בשמו של האויב שלפני רגע טבח באנשי הקהילה עבורה תמיד נלחם. באדישות ובקור רוח, הוא עומד מולה ומסרב להכיר ברוצח, ובכך — מסרב להגן על הקהילה. כך, מתוך עקשנות בלתי מוסברת, הוא בוחר לזנוח את ערכי מפלגתו, ואת השקפתו הליברלית.

המפלגה הדמוקרטית אותתה השבוע לציבור הכללי ולבוחריה שאין ביכולתה להגן על ערכיה, כי מה לעשות, לפעמים הם סותרים את מדיניות ההכחשה שלה בענייני א**** רדיקלי.

שדרן הרדיו והפובליציסט ראש לימבו מסכם את האבסורד הגדול בשאלה אחת לליברלים; ״מדוע אתם מקבלים גברים המעדיפים לזהות עצמם כנשים בזמן שאתם מסרבים לקבל טרוריסטים המגדירים את מעשיהם לפי הזהות המוסלמית?״ הקטע המלא כאן.

הנה לכם נקודה למחשבה בסוף שבוע רבוי סתירות.

״הלחם היומי״ (פוליטיקה לנבוכים) – השבוע השלישי במרץ

בארץ: ראש המוסד לשעבר מאיר דגן הלך לעולמו.

נכנעים לאיומים – עיתון הארץ גילה שישראל מנהלת מו״מ חשאי להחזרת ערים בגדה לשליטה פלסטינית – רמאללה ויריחו. לא, זה לא הסדר מדיני, אלא הסכם ביטחוני אפשרי שהגיע למבוי סתום, לאחר שהצדדים נתקלו בקשיים. היוזמה הוצעה ע״י אלוף פיקוד מרכז יואב מרדכי ומתאם הפעולות בשטחים רוני נומה, לאחר שגורמים ברשות הפלסטינית איימו להפסיק את התיאום הביטחוני אם פעולות ישראל בשטחים לא תיפסקנה.

בעולם: טרור – *מכונית תופת התפוצצה באנקרה, טורקיה וגרמה להרוגים ופצועים רבים. ארגון ה-PKK הכורדי לקח אחריות. *מחבלים פתחו באש בחוף ים תיירותי – בחוף השנהב, אל קאידה לקח אחריות.

השיגה תוצאות? – רוסיה הוציאה את כוחותיה מסוריה השבוע לאחר שהחליטה כי מטרותיה הושגו. אך את דעא״ש היא לא חיסלה.

בכנסת: החוק להגבלת שכר הבכירים (מנהלים בבנקים) אושר בועדת הכספים. החוק יגביל את שכרם של המנהלים בתאגידים פיננסיים עד תקרה של 2.5 מיליון שקלים.

בפרלמנט זר: נשיא המדינה רובי ריבלין ביקר במוסקבה ונפגש עם הנשיא פוטין. ריבלין הבהיר לפוטין שאסור שהסכם עתידי עם סוריה יחזק את איראן וחיזבאללה.

נשיאת ברזיל מינתה לשר בממשלתה את נשיא ברזיל לשעבר לולה – שהיה מעורב בפרשת שחיתות. המינוי נועד להעניק לו חסינות מפני חקירה, ולכן בית המשפט בברזיל הוציא צו מניעה למינוי כ-40 דק׳ לאחר מכן.

בארה״ב: הנשיא אובאמה בחר בשופט היהודי מריק גרלנד כמועמד להיות שופט בבית המשפט העליון – (למלא את מקומו של השופט אנטונין סקאלייה שהלך לעולמו). רוב הרפובליקנים בקונגרס מתנגדים למינוי ולא יאפשרו מינוי של שופט בקדנציה האחרונה של אובאמה – בגלל עמדותיו הליברליות, ורוצים לחכות לנשיא הבא – שהם מקווים שיהיה קונסרבטיבי. כמה מהם אמרו השבוע שהם מוכנים לבחון את מועמדותו של גרלנד.

המירוץ לנשיאות – ביום שלישי התקיימו בחירות ב-5 מדינות; פלורידה, אוהיו, מיזורי, אילינוי, וצפון קרוליינה. אצל הרפובליקנים: טראמפ ניצח בפלורידה, מיזורי, אילינוי, וצפון קרוליינה. קייסיק ניצח במדינת הבית שלו – אוהיו. קרוז לא ניצח באף מדינה, ורוביו הודיע על פרישה מן המירוץ לאחר שהפסיד במדינת הבית שלו – פלורידה. בנאומו הוא אמר: ״אנחנו אמנם בצד הנכון, אך לא בצד המנצח״ והפציר בתומכיו ובאזרחי ארה״ב שלא להכנע לכעס ולחרדה, (כפי שטראמפ עושה) והזכיר גם מגדולת הבורא בציטוט מדברי דוד המלך. (ארה״ב הפסידה מנהיג אמיתי) לנאום המלא לחצו כאן. אצל הדמוקרטים: קלינטון ניצחה בכל 5 המדינות, סנדרס באף מדינה.

״הלחם היומי״ (פוליטיקה לנבוכים) – השבוע השני במרץ 

בארץ: תהליך השלום – *ביום שלישי התרחשו פיגועי טרור בפתח תקוה, ירושלים, ויפו-תל אביב. תייר אמריקני נרצח ו-12 איש נפצעו. המחבלים הפלסטינים היו שוהים בלתי חוקיים ותושבי כפרים ערביים *סגן נשיא ארה״ב ג׳ו ביידן הגיע באותו יום לביקור בישראל ונפגש באותה שעה, לא הרחק משם עם הנשיא לשעבר שמעון פרס. בין השאר הם דיברו על תהליך השלום, ופתרון 2 המדינות. למחרת ביידן נפגש עם רה״מ נתניהו וגינה את הפיגועים ואת רצח התייר האמריקני. *הבית הלבן דרש גינוי מאבו מאזן על רצח האמריקני. בפגישתו עם ביידן מסר לו אבו מאזן ניחומים אך לא גינה. הסיבה: מי שמסית לטרור לא רוצה לגנות מעשי טרור. הפת״ח – בראשו עומד אבו מאזן חגגו את רצח האמריקני ופרסם הודעות שבח ותהילה למחבל.

בעולם: כח השמדה – איראן עשתה ניסוי השבוע בטילים בליסטיים לטענתה: כדי להראות כח הרתעה *חשוב לציין: על הטילים ששוגרו נכתב בעברית ״ישראל חייבת להימחק״ | ארה״ב: ישנן אינדיקציות לכך שאיראן הפרה את החלטות מועצת הביטחון של האו״ם.

נלחמים בטרור – מדינות המפרץ – סעודיה, ירדן ומרוקו הכריזו על הכרתן בחיזבאללה כארגון טרור.

בכנסת: תומכים בטרור – המפלגות הערביות בל״ד וחד״ש הוציאו הודעת גינוי על הכרתן של מדינות המפרץ וסעודיה בחיזבאללה כארגון טרור. הסיבה: זה ״משרת את ישראל וארה״ב״ | הסבר: המפלגות הערביות חותרות תחת ישראל ואינן רוצות בביטחונה (למרות שהן אמורות לייצג ולהגן על הציבור הערבי החי בתוך המדינה – אגב, 56% מערביי ישראל חושבים שהגינוי אינו מוצדק) | התגובה: רה״מ נתניהו – ״אתם תמשיכו לגנות אותם כשחיזבאללה יירה על הכפרים שלכם? נפלתם על השכל?״ יו״ר האופוזיציה הרצוג – ״בושה וכלימה״.

בפרלמנט זר: טורקיה – ארדואן השתלט על 2 עיתונים גדולים במדינתו בצו בית משפט כדי למנות מנהל מטעמו. העיתונים מזוהים עם האופוזיציה הטורקית. הפגנות נערכו בטורקיה במחאה על רמיסת חופש העיתונות.

בארה״ב: המירוץ לנשיאות ממשיך – *ביום ראשון התקיימו בחירות (שיטת ה-caucus) בפורטו ריקו (האי עדיין לא נחשב חלק מארה״ב באופן רשמי, ולכן תושביה אינם יכולים להשתתף בבחירות הכלליות אך הם לוקחים חלק בבחירות המקדימות) המנצח: מרקו רוביו – קיבל 71% מהקולות וזכה בכל 23 הצירים. *ביום שלישי התקיימו בחירות (שיטת ה-primary) לרפובליקנים במישיגן, מיסיסיפי, איידהו, הוואי. תוצאות: טראמפ ניצח במישיגן, מיסיסיפי, הוואי. קרוז ניצח באיידהו. קייסיק ורוביו הגיעו למקומות שלישי ורביעי בכל המדינות. התקיימו גם בחירות לדמוקרטים במיין, מישיגן ומיסיסיפי. תוצאות: סנדרס ניצח במיין ובמישיגן וקלינטון ניצחה במיסיסיפי. בשלישי יתקיימו בחירות במדינות הבית של מרקו רוביו – פלורידה, וג׳ון קייסיק – אוהיו. שניהם נלחמים בקרב צמוד עם טראמפ ומקווים לנצח במדינותיהם כדי לקבל את כל הצירים בשיטת Winner-takes-all.