״לחם שחור״ – דעה אחת בשבוע על: ברק אובמה 

imageאומרים שאחוזי התמיכה באובמה מעולם לא היו גבוהים יותר, שהוא שובר שיאים כנשיא היוצא האהוב ביותר בהיסטוריית ארה״ב. בעיני רבים נדמה שימיו האחרונים במשרד היו ימיו הזוהרים ביותר, נאומיו – מהחוצבים ביותר, והראיונות שהוא נותן לתקשורת – מהפתוחים ביותר.

ובכל זאת, קשה שלא לחשוב על הסיבות שהובילו להערצת המנהיג האמריקאי, ועל הגורמים שהשפיעו על עלייתו המתמדת של הרייטינג. זוהי לא עוד החלפת הנהגות קונבנציונלית, אלא כזו שטלטלה את הציבור האמריקאי, ולא פחות בגלל ההנהגה היוצאת. כשמעבדים את נתוני האהדה הגבוהים לאובמה אי אפשר שלא לקחת בחשבון את דונלד טראמפ. התקשורת האמריקאית מתפעמת מהתמיכה באובמה כמו שהתפעמה מניצחונותיה של הילרי קלינטון בעימותי הבחירות, אך למעשה, היא שוב מיתממת מול העובדה שכשטראמפ נמצא במשוואה התמיכה איננה תמיכה, והניצחונות אינן נצחונות. ככלל, טראמפ אינו פרמטר. כי כשמשווים בין אובמה לאדם עם לקסיקון נמוך, התנהגות פרועה, ועבר גס, הבחירה היא ברורה. סביר להניח שבמציאות חלופית בה כל מועמד רפובליקני אחר היה נבחר, אחוזי התמיכה באובמה היו רגילות לעונה. האהדה הגוברת אליו בעקבות בחירתו של טראמפ, היא בעיקר חרפה לאובמה.

האבסורד הוא שאובמה למעשה פעל, גם אם בתת מודע, להעלאת הרייטינג שלו. מדיניותו הרופסת בשמונה השנים האחרונות יצרה קרקע פוריה, וואקום, אם תרצו, עבור תופעת הטראמפיזם. אובמה בנה חומות מלאכותיות סביב ארה״ב, וגשרים מלאכותיים בתוכה. בהיעדר יסודות, הוא הזדקק להחזיק אותם בשתי ידיו, כך שברגע עזיבתו את התפקיד, הם קורסים כמו דומינו. המלאכותיות הזו היא שהעניקה לגיטימציה להנהגה טראמפית. הנהגה, שבאופן אירוני מעניקה היום לאובמה כבוד ציבורי גדול.

העם תמך בכריזמה שלו, אך נשיא מעצמה זקוק להרבה יותר מזה. קשה להאמין שרוב העם מרוצה מיחסו הפייסני כלפי קובה ויחסו המתנצל כלפי איראן, כשאלו לא הזיזו אצבע כדי לזכות בהסרת הסנקציות, ולא הביעו שום כוונה להפסקת תוקפנותם. בסאן ברנרדינו, במועדון הפולס באורלנדו, בבתי האזרחים המופגזים בסוריה, לא מעוניינים בכריזמה. שם, היא לא מגיעה לקרסולי פרוסת הלחם.

בנאום הפרידה שלו בשיקגו, אמר הנשיא היוצא שכל שני צעדים קדימה נדמים לעיתים כצעד אחד אחורה, אך המטרה היא להתקדם תמיד. המשפט הזה מתמצת למעשה את מדיניותו של אובמה בכל מצב; גם כשהאויב מתקיף אותך, צעד לקראתו. אל תבזבז את זמנך על בניית יסודות אמת, צעד קדימה.

במקרה הזה, צעדיו של אובמה הם צעד אחד רחוק מידי. ארה״ב השסועה והטובעת בנוסטלגיה, וטראמפ כמנהיגה החדש, הם הרבה צעדים אחורה.

״לחם שחור״ – דעה אחת בשבוע על: דונלד טראמפ

imageטיעוניו של דונלד טראמפ על כך שהתקשורת מוטה נגדו די מיצו את עצמם, ולמען האמת הם קלישאה ממוחזרת. אך אם האיש שרץ למשרד הגבוה ביותר בארה״ב מרשה לעצמו לפזר תאוריות קונספירציה כמו אבק, מותר גם לנו לפעמים.

מאז אותו 16 ביוני, 2015 – בו ירד במדרגות הנעות להודיע על התמודדותו, התקשורת לא פסקה מלקדם את טראמפ. היא דיברה עליו, פירשנה אותו, התעכבה על כל מילה שנויה במחלוקת וגם על כל שטות. הפודיום הריק של טראמפ שודר בשידור חי כאשר בצד הדמוקרטי והרפובליקני התקיימו עצרות, וכל דיבור פוגעני והעלבה גסה תפסו את מקומם של נאומי המדיניות של כל שישה עשר המתמודדים הרפובליקנים. זה לא היה אובססיה או סנסציה סתמית, כי אם כך היה, הרי שהתקשורת היתה מפסיקה לסקר אותו בתדירות גבוהה כבר בימי הפריימריז. הסיקור התקשורתי המקיף על דונלד טראמפ, היה אם כן חלק מאג׳נדה ברורה, ובמרכזה; הילרי קלינטון. התקשורת הבינה שכדי שהילרי תנצח, חובה להציב מולה מתמודד חלש. הילרי וצוותה חשו מאוימים מן המחשבה שרוביו המשופשף ינצח ויתעמת מולה – כפי שנחשף באימיילים של מנהל הקמפיין שלה, ג׳ון פודסטה. סקרי הבחירות הכלליות הראו בבירור – טראמפ יפסיד במירוץ מול הילרי. עכשיו, כל שנותר לתקשורת היה לקדם את טראמפ, עד לרגע הזכייה במועמדות. וזה קרה. טראמפ היה למועמד המפלגה הרפובליקנית, והתקשורת נשמה לרווחה וסימנה וי. הפורמולה פשוטה; נשתמש בטראמפ כדי להביס את כל שאר המתמודדים הרפובליקנים, ואז נשתמש בו לקידומה וניצחונה של הילרי. זו תאוריה אכזרית, אך יש בה הרבה יותר אכזריות מתאוריה.

מה שמעניין כאן – שאי אפשר לומר שהתקשורת מוטה נגד טראמפ. ממש לא. היא בסה״כ מצטטת אותו. הקול קול טראמפ-ולמרות שהן קטנות-הידיים גם הן, ידי טראמפ. אף סיפור לא הומצא, אף מילה לא הוצאה מהקשרה. ההתבטאויות הביזאריות הן פרי דמיונו, והקריאות הפוגעניות נאמרו מיוזמתו. ״לזכותו״ של טראמפ ייאמר, שהוא דבק בדרכו. הוא לא חזר בו, לא בדיוק התנצל, וגם אם הוא ירצה לטעון ״זה לא שלי״ – הכל כבר מוקלט.

אז היא אמנם לא מוטה נגד טראמפ, אך התקשורת מוטה לטובת קלינטון מתחילת המירוץ, מן העובדה הפשוטה שהיא קידמה את טראמפ למען ניצחונה של קלינטון. העיסוק בשאלת אמינותה של הילרי, בשל הפרשיות שהיתה מעורבת בהן, כמעט ולא קיים. לפחות לא ברמה בה היה מתקיים לו מרקו רוביו היה מועמד המפלגה הרפובליקנית. והתקשורת תמיד תוכל לטעון שמפני כורח המציאות, מציאות שהיא בעצמה יצרה, סערות הדונלד תופסות הרבה יותר מקום – כי הן גסות יותר, רעשניות יותר, ולעיתים חמורות יותר.

הילרי לא מתמודדת מול דונלד טראמפ – היא חוגגת. היא אמנם ניצחה שלושה עימותים אך היא ממש לא אותגרה בהם. היא כמעט לא נדרשה לכלום, וכשהיא נשאלה על כל נושא שנוי במחלוקת ברזומה שלה, היא פשוט ענתה: ״דונלד טראמפ״. וזה לא רק היא. הדמוקרטים למדו טקטיקה חדשה; בשעת ספק, ענה ״דונלד טראמפ״. פטריק מרפי, הסנטור הדמוקרטי שמתמודד על מקום בסנאט מול מרקו רוביו בפלורידה, הוכיח זאת בעימות הסנטורים שהתקיים ביום רביעי השבוע. כשנשאל על סוריה, הוא ענה שדונלד טראמפ מהלל את פוטין. כשנשאל על קובה, ענה בביקורתיות אבסורדית שדונלד טראמפ מעוניין בהסרת אמברגו הנשק – עמדה בה מרפי בעצמו תומך. וכפי שרוביו היטיב לומר; ״תשובתו של מרפי לכל שאלה היא; שם עצם, פועל, ודונלד טראמפ״!

התקשורת, הילרי קלינטון, הסנטורים הדמוקרטים – כולם משתמשים בטראמפ כדי לנצח. המפלגה הרפובליקנית אולי נמצאת בשפל היסטורי, אך ניצחון בזכות טראמפ זה תעודת עניות רצינית למפלגה הדמוקרטית.

״לחם שחור״ – דעה אחת בשבוע על: פסימיות 

imageהכנסת אישרה השבוע באופן סופי את חוק העמותות – החוק שיחייב עמותות לדווח על מימון מגופים וממדינות זרות. או בקיצור; חוק השקיפות.

תוך זמן קצר צצו כל ״החרדים״ למיניהם והחלו לקנן על העוול הגדול שנעשה לדמוקרטיה הישראלית. הרצוג בכה על ״ניצני פאשיזם״, ליבני הגדילה עם דימוי עדכני של ״סכין שקורעת אותנו מבפנים״, ולכל עיתונאי היתה דעה ״נאורה״ יותר, או השוואה דרמטית יותר ממשנהו. כמו עיתונאי עיתון ׳הארץ׳, חמי שלו, שכתב (בתרגום מאנגלית); ״יהודי אמריקה היקרים: ישראל החלה לצעוד במדרון חלקלק שייגמר עם מבקרי השלטון בכלא. אבל אתם מכירים את הדקלום ״הדמוקרטיה היחידה״ וכו׳.״

האמת? מלחיץ. כל יהודי אמריקאי שלא מתעניין יותר מידי בפוליטיקה ישראלית היה נלחץ. יש בה בהודעה הזו כל מה שדרוש לסרט מתח: מדרון חלקלק, נבואת זעם, סורג ובריח. ובסיומת; אנטי קליימקס קלאסי — הכעס הזה על כך שאנו ׳כאילו׳ הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון; ״תלמדו מסוריה מה זו דמוקרטיה, הביטו על דעא״ש במדינות ערב, שאו עיניכם וראו את כל הטוב אשר באיראן״!

ובנימה רצינית; מה הסיפור עם ״יהודי אמריקה״? חשבת שאפשר לרמות את יהודי אמריקה כי את יהודי ישראל, איך נאמר, לא קל לרמות? הפנייה הזו בכלל מזלזלת באינטליגנציה של כל יהודי אמריקה; כאילו הם אינם מבינים עניין. והיא מזלזלת באינטליגנציה שלך, מר שלו; לא כל יהודי אמריקה נמצאים בצד השמאלי של המפה הפוליטית. ואולי לא הבנתי נכון. אולי אתה בכלל פונה בדבריך לגורמים בשמאל האמריקאי המממנים עמותות שמפעילות לחץ על ישראל בזירה המדינית, ומודיע להם שלא יוכלו להמשיך לחטט בדמוקרטיה הישראלית.

ומדוע בפסימיות שכזו? משפט קצר כל כך המכיל כמות ״פסימיות״ גבוהה כל כך לא נראתה במחוזותינו מאז אותו ליל בחירות אביבי ב-2015; ״גוש הימין ניצח״. הרי אתה, והשמאל כולו מכנים את נתניהו זה שנים ״פסימיסט אובססיבי״. משונה. הרי אתם הייתם אמורים להיות אופטימיים. ׳להוות תחליף׳ אופטימי לנתניהו עם חזון עוד יותר אופטימי לציבור. אז במקום להיות בפוקוס, נפלתם לבור העצבות. במקום להוכיח שאתם ״אופוזיציה לוחמת״, קרסתם אל תוך עצמכם. האמת, עשיתם את זה בסטייל; קודם תפחיד אחר כך תאשים אחר כך תקום ותלך. כמה אירוני שמי שהאשים את ביבי בפסימיות, עכשיו מהלך אימים על הציבור בנבואות זעם על ״ישראל פאשיסטית״.

ואם אתם עדיין מודאגים וחרדים ומשקשקים מפחד, אנא מכם, כתבו פוסט או שניים בפייסבוק על הדיקטטורה שלפתע משתוללת סביבכם ועל הנוסטלגיה לשנות ה-20 באירופה.

כתבו. אולי אפילו תתייגו את רה״מ. מי כמוכם יודעים כמה השימוש בחופש הביטוי עושה לכם טוב.

״הלחם היומי״ (פוליטיקה לנבוכים) – השבוע השלישי במרץ

בארץ: ראש המוסד לשעבר מאיר דגן הלך לעולמו.

נכנעים לאיומים – עיתון הארץ גילה שישראל מנהלת מו״מ חשאי להחזרת ערים בגדה לשליטה פלסטינית – רמאללה ויריחו. לא, זה לא הסדר מדיני, אלא הסכם ביטחוני אפשרי שהגיע למבוי סתום, לאחר שהצדדים נתקלו בקשיים. היוזמה הוצעה ע״י אלוף פיקוד מרכז יואב מרדכי ומתאם הפעולות בשטחים רוני נומה, לאחר שגורמים ברשות הפלסטינית איימו להפסיק את התיאום הביטחוני אם פעולות ישראל בשטחים לא תיפסקנה.

בעולם: טרור – *מכונית תופת התפוצצה באנקרה, טורקיה וגרמה להרוגים ופצועים רבים. ארגון ה-PKK הכורדי לקח אחריות. *מחבלים פתחו באש בחוף ים תיירותי – בחוף השנהב, אל קאידה לקח אחריות.

השיגה תוצאות? – רוסיה הוציאה את כוחותיה מסוריה השבוע לאחר שהחליטה כי מטרותיה הושגו. אך את דעא״ש היא לא חיסלה.

בכנסת: החוק להגבלת שכר הבכירים (מנהלים בבנקים) אושר בועדת הכספים. החוק יגביל את שכרם של המנהלים בתאגידים פיננסיים עד תקרה של 2.5 מיליון שקלים.

בפרלמנט זר: נשיא המדינה רובי ריבלין ביקר במוסקבה ונפגש עם הנשיא פוטין. ריבלין הבהיר לפוטין שאסור שהסכם עתידי עם סוריה יחזק את איראן וחיזבאללה.

נשיאת ברזיל מינתה לשר בממשלתה את נשיא ברזיל לשעבר לולה – שהיה מעורב בפרשת שחיתות. המינוי נועד להעניק לו חסינות מפני חקירה, ולכן בית המשפט בברזיל הוציא צו מניעה למינוי כ-40 דק׳ לאחר מכן.

בארה״ב: הנשיא אובאמה בחר בשופט היהודי מריק גרלנד כמועמד להיות שופט בבית המשפט העליון – (למלא את מקומו של השופט אנטונין סקאלייה שהלך לעולמו). רוב הרפובליקנים בקונגרס מתנגדים למינוי ולא יאפשרו מינוי של שופט בקדנציה האחרונה של אובאמה – בגלל עמדותיו הליברליות, ורוצים לחכות לנשיא הבא – שהם מקווים שיהיה קונסרבטיבי. כמה מהם אמרו השבוע שהם מוכנים לבחון את מועמדותו של גרלנד.

המירוץ לנשיאות – ביום שלישי התקיימו בחירות ב-5 מדינות; פלורידה, אוהיו, מיזורי, אילינוי, וצפון קרוליינה. אצל הרפובליקנים: טראמפ ניצח בפלורידה, מיזורי, אילינוי, וצפון קרוליינה. קייסיק ניצח במדינת הבית שלו – אוהיו. קרוז לא ניצח באף מדינה, ורוביו הודיע על פרישה מן המירוץ לאחר שהפסיד במדינת הבית שלו – פלורידה. בנאומו הוא אמר: ״אנחנו אמנם בצד הנכון, אך לא בצד המנצח״ והפציר בתומכיו ובאזרחי ארה״ב שלא להכנע לכעס ולחרדה, (כפי שטראמפ עושה) והזכיר גם מגדולת הבורא בציטוט מדברי דוד המלך. (ארה״ב הפסידה מנהיג אמיתי) לנאום המלא לחצו כאן. אצל הדמוקרטים: קלינטון ניצחה בכל 5 המדינות, סנדרס באף מדינה.

״הלחם היומי״ (פוליטיקה לנבוכים) – השבוע הראשון במרץ

בארץ: קריסת הרשות – בנאומו באוניברסיטת בר אילן השבוע אמר שר הקליטה זאב אלקין כי ״הרשות הפלסטינית תקרוס, השאלה היא רק מתי״ אלקין התיחס לכך שישראל תצטרך להתמודד עם ההשלכות בקריסת הרשות, ולכן עליה להיערך בהתאם עם הקהילה הבינלאומית להיתכנות כזו.

בידוד מדיני? – *רה״מ נתניהו נפגש השבוע עם השגריר החדש של מצרים בישראל חזאם ח׳ירת. השגריר נפגש גם עם מנכ״ל משרד החוץ דורי גולד. מצרים הוציאה את שגרירה האחרון מישראל לפני 3 שנים בעקבות מבצע עמוד ענן. *רה״מ נפגש עם שגרירי מדינות אפריקה בישראל בשדולת אפריקה-ישראל בכנסת. ״אפריקה חוזרת לישראל, וישראל חוזרת לאפריקה״ אמר. הקמת השדולה באה לאחר ביקורו של נשיא קניה, קנייטה בישראל בשבוע שעבר.

בעולם: ״המתונים״ ניצחו – בבחירות שהתקיימו באיראן ניצחה המפלגה המתונה בפרלמנט ובמועצת המומחים. ״המתונים״ בניגוד לשמרנים באיראן רוצים ביחסים עם המערב וארה״ב. הסכם הגרעין של המעצמות עם איראן היא אחת ההתבטאויות לכך, והסיבה לתמיכה ברוחאני.

מועצת הביטחון של האו״ם אישר סנקציות קשות נוספות על צפון קוריאה, בעקבות ניסויים אחרונים שעשו בפצצה גרעינית ובטילים.

״הפסקת אש״ בסוריה – במאמצים של ארה״ב ורוסיה החלה הפסקת אש בסוריה, שהופרה מספר פעמים ע״י המורדים. נתניהו התייחס השבוע להפסקת האש ואמר כי ׳כל הסכם לרגיעה בסוריה חייבת לכלול את הפסקת התוקפנות האיראנית כלפי ישראל משטח סוריה׳.

בכנסת: חוק ההשעיה – החוק אושר בוועדת הכנסת והועבר להכנה לקריאה ראשונה. החוק זוכה להתנגדות מן האופוזיציה אך גם מן הקואליציה משום היותו חוק שמאפשר לחברי כנסת להדיח את חבריהם בכנסת החותרים תחת ישראל כיהודית ודמוקרטית, המסיתים לגזענות, ותומכים במאבק מזוין כנגד המדינה. הנוסח מפריע לח״כים מימין ומשמאל אשר חושבים כי החוק עלול לפגוע בם בעתיד. *הצעת החוק באה בעקבות פגישתם של חה״כ ממפלגת בל״ד עם משפחות המחבלים בחודש שעבר. *חוקים דומים קיימים בפרלמנטים אחרים בעולם. בין השאר-גם בקונגרס האמריקני קיים חוק המאשר הדחת חבר ע״י 2/3 מן הבית.

בפרלמנט זר: הדחה ״צפון קוריאנית״ במצרים – חבר הפרלמנט המצרי תאופיק עוכאשה הודח מן הפרלמנט לאחר שנודע כי נפגש עם שגריר ישראל במצרים.

בארה״ב: הרוחות מתלהטות במירוץ לנשיאות – השבוע התקיימו בחירות ה-Super Tuesday. ב-11 מדינות התקיימו בחירות למתמודדים הרפובליקנים: טראמפ זכה ב-7, קרוז ב-3, ורוביו ב-1. ולמתמודדים הדמוקרטים: קלינטון זכתה ב-7, וסנדרס ב-4. מכאן המתמודדים ממשיכים למדינות Winner Takes all, בהם המנצח לוקח את כל הצירים (delegates) באותה מדינה, ולא מתחלק איתם עם המתמודדים האחרים.

מיט רומני שהתמודד לנשיאות ב-2012 נשא נאום אנטי-טראמפ השבוע בו התייחס לסכנה האורבת לארה״ב אם טראמפ יהיה נשיא, וקרא לאזרחי ארה״ב הרפובליקנים לבחור במתמודדים האחרים – קרוז, רוביו, וקייסיק. דבריו באים בעקבות סירובו של טראמפ לגנות את הקו קלוקס קלן, וכן התבטאויותיו לכל אורך הקמפיין כלפי נשים, מוסלמים, ומקסיקנים, כמו גם חוסר המודעות והידע שלו בתחומי בטחון לאומי ומדיניות חוץ.

״הלחם היומי״ (פוליטיקה לנבוכים) – השבוע הראשון בפברואר

בארץ: טרור: בפיגוע משולב ירי, דקירה, ומטעני נפץ בשער שכם, שלושה מחבלים רצחו את לוחמת משמר הגבול הדר כהן. חברתה נפצעה באורח בינוני לאחר שהדר ז״ל הצילה אותה כשירתה לעבר אחד המחבלים.

פרס לטרוריסטים: אבו מאזן נפגש השבוע עם משפחות המחבלים מגל הטרור הנוכחי, ושיבח את ״השהידים״. בין השאר נפגשו עם משפחות המחבלים חברי הכנסת ממפלגת בל״ד – ג׳מאל זחאלקה, חנין זועבי, ובאסל גטאס, ועמדו דקת דומייה לזכר המחבלים. (*באן קי-מון, זה צידוק מספק, או שיש לך רעיונות נוספים? *אנשי השמאל – אם הבנתי נכון, פרטנר לשלום הוא בדרך כלל אדם בעל חיבה לטרור?). רה״מ נתניהו מסר בתגובה כי ״הם לא ראויים להיות בכנסת״ והורה ליו״ר הכנסת אדלשטיין לבדוק צעדי ענישה נגד חברי הכנסת ממפלגת בל״ד.

זיהום במפרץ חיפה: עיתונאי ערוץ 2 חיים ריבלין שידר תחקיר לפיו הזיהום החמור במפרץ חיפה גורם לכך שתינוקות נולדים במשקל נמוך מן הממוצע ועם הקיפי ראש קטנים. שר הבריאות יעקב ליצמן אמר ״לא אישרנו את מחקר זיהום האוויר בחיפה״ אך מסר ״אם המחקר על הזיהום הוא נכון, נדרוש את סגירת המפעלים בחיפה״.

בעולם: טרור: הארגון בוקו חראם הצית כפר שלם בצפון-מזרח ניגריה, לפחות 86 בני אדם נרצחו ביניהם ילדים רבים.

יחסי רוסיה-טורקיה: רוסיה מסרה הודעת אזהרה לפיה טורקיה מתכוונת לפלוש לצפון סוריה במבצע צבאי נגד משטר אסד.

בכנסת: *״חוק המישוש״ של השר לביטחון פנים גלעד ארדן אושר סופית בכנסת. החוק מתיר לשוטרים לערוך חיפוש באדם ובחפציו אם יש חשד סביר לאלימות, או אם יש אלימות מילולית.   *חוק חופשת לידה לגברים של חה״כ תמר זנדברג מהאופוזיציה אושר בכנסת. *חוק העמותות של חה״כ ציפי לבני נדחה. לפי הצעת החוק שלה, חובת השקיפות במקורות המימון תחול על כלל העמותות, ולא רק על עמותות במימון מדינה זרה -כפי שמציע חוק השקיפות של השרה איילת שקד. ״לבני מנסה לייצר מראית עין של גזירה שווה בין שני עניינים שאין ביניהם שום קשר״ כך שקד.

בפרלמנט זר: אם זה לא שרת החוץ השבדית, זה שר החוץ הצרפתי: -שר החוץ הצרפתי לורן פביוס שיגר אולטימטום לישראל לפיה צרפת תכיר במדינה פלסטינית אם הסכסוך לא ייפתר. הדברים באים על רקע הצעתה של צרפת לקיים וועידת ביטחון איזורית בה ייפגשו רה״מ נתניהו ואבו מאזן. גורם מדיני בכיר אמר כי כש״שר החוץ של צרפת אומר מראש שאם יוזמתו תגיע למבוי סתום- צרפת תכיר במדינה פלסטינית, אמירה זו מהווה תמריץ לפלסטינים – להגיע למבוי סתום. כך לא ניתן לנהל מו״מ ולא להשיג שלום״. (צרפת עוד מלקקת את פצעיה מהטרור הדעא״שי, אך היא לא שוכחת לאיים על ישראל).

הסנאטור האמריקני טום קוטון הציג הצעת חוק שתבטל את הרגולציה החדשה של המכס האמריקני המטילה חרם על מוצרים מיהודה ושומרון שמסומנים במילים ״מיוצר בישראל״. המתמודדים הרפובליקנים לנשיאות ארה״ב טד קרוז ומרקו רוביו שותפים ג״כ ביצירתו של הצעת חוק הזו.

בארה״ב: בחירות מקדימות – פריימריז באיווה: השבוע נערכו הבחירות המקדימות לנשיאות ארה״ב במדינת איווה. התוצאות: *אצל הרפובליקנים-טד קרוז ניצח, דונאלד טראמפ הגיע שני, ומרקו רוביו הגיע שלישי חזק רק בהפרש ספרה אחת מטראמפ – בניגוד לתחזיות בסקרים. *אצל הדמוקרטים- הילרי קלינטון וברני סנדרס קיבלו תיקו. מה עושים בארה״ב? מטילים מטבע! קלינטון הוכרזה כמנצחת (הלא כל כך גדולה). עכשיו ממשיכים המתמודדים לאסוף קולות בוחרים במדינת ניו המפשיר עבור הבחירות המקדימות שיתקיימו בשבוע הקרוב.

״הלחם היומי״ (פוליטיקה לנבוכים) – השבוע האחרון של 2015

בארץ: אולמרט לא עזב, ולא מודה / ״מנהיגים״ מבלים בכלא (רה״מ לשעבר אהוד אולמרט נשפט לשנה וחצי מאסר ויחל לרצות את עונשו בפברואר. למרות זאת הוא ממשיך להצהיר: ״מעולם לא קיבלתי שוחד״. אולמרט ישהה בסמוך לנשיא לשעבר משה קצב השוהה באגף התורני, אך מסתבר שלא ייפגשו).

התנ״ך עוד חי (משרד החינוך עורר סערה גדולה כשהחליט לפסול את ספרה של דורית רביניאן ׳גדר חיה׳ מתוכנית הלימודים, בטענה שהוא מעודד התבוללות).

סוכל פיגוע במלון באילת – נעצרו 2 ערבים ישראליים ירושלמים.

בעולם: הפסד לדעא״ש, הישג לעיראק (דעא״ש נחל תבוסה בעיר העיראקית רמאדי, הצבא העיראקי כבש את העיר מחדש).

פיגוע התאבדות התרחש בעיר קמישלי שבסוריה – 3 מחבלים, 2 מסעדות, 6 הרוגים.

בריסל ביטלה את ארוע הזיקוקים לשנה החדשה עקב התראות על פיגועי טרור. בניו יורק סוכל פיגוע.

בכנסת: עמיר אוחנה הושבע לחבר כנסת במפלגת הליכוד בעקבות פרישת סילבן שלום.

׳הערבים נוהרים׳ (הממשלה אישרה תקציב של 15 מיליארד שקלים עבור צמצום פערים במגזר הערבי).

בפרלמנט זר: ׳מיליארד סינים לא טועים׳ (הפרלמנט הסיני אישר באופן רשמי הקלות במדיניות ״הילד האחד״, כמו גם חוק נגד אלימות במשפחה).

בברזיל עדיין משתהים לאשר את מינויו של ׳המתנחל׳ דני דיין כשגריר במדינתם – עקב התנגדותם להתנחלויות. (סגנית שר החוץ חוטובלי מסרה שישראל לא תיסוג מהמינוי. נתניהו ודיין נפגשו וקבעו דרכי פעולה).

בארה״ב: ג׳ון קרי עדיין בטוח ביעילות ההסכם עם איראן? (ארה״ב קיבלה החלטה להטיל סנקציות על 12 אישים וגופים בינלאומיים הקשורים בסיוע לתוכנית הטילים הבליסטיים של איראן). איראן מסרה בתגובה שהיא תמשיך בקידום התוכנית. הסכם רע אמרנו?

*תזכורת: הטלת הסנקציות באה בתגובה לניסוי השיגור שערכה איראן באוקטובר, בו הפרה את הסכמי האו״ם.

״הלחם היומי״ (פוליטיקה לנבוכים) – השבוע הרביעי בדצמבר

בארץ: הטרוריסט, איש חיזבאללה סמיר קונטאר חוסל במבצע ישראלי בסוריה. נסראללה מאיים בנקמה.

מערכת ההגנה הישראלית ׳שרביט קסמים׳ יצאה לדרך לאחר ניסוי יירוט מוצלח. -המערכת ממומנת על ידי ארה״ב.

סרטון חתונת הדמים; איננו מצווים להתאבד, בגלל שקומץ אחרים איבדו צלם אנוש (העיתונאי רועי שרון הביא תיעוד מחתונה בה נראים בחורים מניפים סכינים ודוקרים את תמונתו של הפעוט הערבי שנרצח עלי דוואבשה. הסרטון עורר סערה גדולה כמו גם ביקורת על מנהיגי הציונות הדתית.)

בעולם: ?Boots on the ground (פיגוע התאבדות שבוצע על ידי ׳הטאליבן׳ הרג שישה חיילים אמריקניים באפגניסטן).

כדורגל; מנכ״ל פיפ״א ספ בלאטר ונשיא אופ״א מישל פלאטיני הושעו מתפקידם ל-8 שנים עקב שחיתות.

בכנסת: מי מנסה להיאחז בכיסאו יותר? (הרצוג מודיע על דחיית הפריימריז במפלגת העבודה / נתניהו מודיע על הקדמת הפריימריז במפלגת הליכוד).

מיהו שר הפנים הבא? (השר סילבן שלום פרש מהכנסת).

בפרלמנט זר: רק סימבולי – הפרלמנט היווני אישר הכרה במדינה פלסטינית

בארה״ב: דעא״ש הם חבורת חוליגנים (אובאמה ניסה להרגיע השבוע כשאמר ׳דעא״ש לא מציב איום ממשי על ארה״ב״. המועמדת הדמוקרטית קלינטון אמרה: ״אנו נמצאים במקום שאנו צריכים להיות בכל הנוגע למלחמה בדעא״ש״). רוביו המועמד הרפובליקני מתח עליהם ביקורת: ״הציבור האמריקני לא נרגע כשהוא שומע דיבורים שאינם מחוברים למציאות… האסטרטגיה של אובאמה היא זו שהביאה את מתקפת הטרור בסאן ברנרדינו״.

״הלחם היומי״ (פוליטיקה לנבוכים) – השבוע השני בדצמבר

בארץ: עודה טראבין שנחשד בריגול למען ישראל שוחרר מכלא מצרים לאחר 15 שנה.

הכרזה על ראש המוסד הבא; יוסי כהן. המועמדים נ׳ (עובד במוסד) ורמי בן ברק לא התקבלו.

בעולם: טרור ברכבת התחתית בלונדון ״בשם סוריה״ (שלושה אנשים נדקרים ע״י מוסלמי רדיקלי) -תזכורת: בשבוע שעבר החליט הפרלמנט הבריטי לתקוף בסוריה.

בכנסת: האמת היא, זה כבר לא כל כך מעניין. (שימוע מתווה הגז – ביבי נוכח)

העליהום השפיע? טראמפ ביטל טיסה לישראל, ״אבוא כשאהיה נשיא״ (ח״כים נאורים חתמו על עצומה לביטול פגישת טראמפ-נתניהו בסוף החודש, עקב אמירותיו כלפי מוסלמים).  

הכלבה הפרלמנטרית קאיה לא מבינה בנימוסי דיפלומטיה. (הכלבה של נתניהו נושכת את חה״כ השכל ובעלה של חה״כ חוטובלי)

בפרלמנט זר: קשרי החוץ של ישראל מתחזקים. מאוריציו מאקרי הימני מושבע לנשיא ארגנטינה (מירי רגב נכחה) מאקרי ימנה את סרחיו ברגמן היהודי לשר לאיכות הסביבה בממשלתו.

בבית הלבן: *אובאמה ופרקליטת המדינה לורטה לינץ׳ מפחדים מ׳רטוריקה אנטי מוסלמית׳ (בהמשך למתקפת הטרור בסן ברנרדינו) ׳זה היה פיגוע טרור שהתבצע ע״י קיצוניים׳ (אובאמה לא מזכיר את צמד המילים ׳אסלאם רדיקלי״ בנאומו State of the Union).

*דונאלד טראמפ (המועמד הרפובליקני) מחליט לעזור להילרי קלינטון בקמפיין שלה נגד הרפובליקנים. (טראמפ קורא לאסור כניסת מוסלמים לתחומה של ארה״ב כהגנה מפני האסלאם הרדיקלי).

״הלחם היומי״ (פוליטיקה לנבוכים) – השבוע הראשון בדצמבר

בארץ: מינוי מפכ״ל המשטרה החדש רוני אלשיך ׳ברגל ימין׳ (לאחר שבירת רגלו לפני כשבועיים)

בעולם: וועידת האקלים בפריז (יש דברים חשובים יותר מטרור) – ״הלחיצה הבלתי נראית״ (לחיצת יד היסטורית בין נתניהו-לאבו מאזן, ״רק כדי שהעולם יראה״)

בכנסת: ינון מגל התפטר, הבית מנסה לאסוף את השברים / גז באוויר. (דיון מתווה הגז)

בפרלמנט זר: בריטניה מחליטה לתקוף בסוריה. (מלחמה בטרור האיסלמי הרדיקלי)

בבית הלבן: דיבורים על מזג האוויר והכלת דעא״ש / סן ברנרדינו מותקפת. (מתקפת טרור בקליפורניה גובה חייהם של 14 בני אדם)