״הלחם היומי״ (פוליטיקה לנבוכים) – השבוע השני בינואר

בארץ: המרדף הסתיים (חוסל המחבל מדיזנגוף נשאת מלחם, לאחר שנמצא בדירת מסתור במקום מגוריו בערערה. המרדף ערך שבוע שלם, ועורר ביקורת ציבורית ותקשורתית על התנהלותה של המשטרה).

שריפה שפרצה במשרדי ארגון ״בצלם״ בירושלים גרמה לבהלה ולקונספרציות על הצתה מכוונת של פעילי ימין. לאחר חקירה, התברר שהשריפה נגרמה עקב קצר חשמלי, למורת רוחם של רבים בשמאל.

הצוללת החדשה של חיל הים ״אח״י רהב״ עגנה לראשונה בחיפה, והתקבלה בטקס רשמי.

בעולם: טרור: *פיגוע התאבדות באיסטנבול גבה חייהם של עשרות מתושבי המקום הטורקים, ואזרחים גרמנים. *פיגוע חבלה וירי בג׳קרטה, אינדונזיה גבה חייהם של עשרות מתושבי המקום, דעא״ש לקח אחריות לפיגוע. *ניסיון דקירה בפריז – מורה יהודי נפצע קלות בידו, לאחר שהצליח להדוף את הדוקר תומך דעא״ש. (נשיא הקהילה היהודית קרא ליהודים להסיר הכיפות, וספג ביקורת ו׳קמפיין כיפות׳ ברשתות החברתיות). *פוליטיקאי יהודי צרפתי נמצא ללא רוח חיים בביתו עם סימני אלימות.

איראן במסע השפלה, ארה״ב מתנצלת (איראן עצרה 10 מלחים אמריקניים עם 2 ספינותיהם, לאחר שנכנסו לשטחה הימי עקב תקלה טכנית. לאחר שיחות טלפון בין שר החוץ קרי לשר החוץ האיראני זריף, האיראנים הבטיחו לשחררם בהקדם. אך הם דאגו להעלות לטלוויזיה האיראנית תמונות משפילות וסרטון התנצלות של המלחים האמריקניים).

בכנסת: בהיעדר מועמדים אחרים, רה״מ נתניהו נבחר בפעם השביעית כיו״ר מפלגת הליכוד.

בפרלמנט זר: וולסטרום מכה שוב (סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי הודיעה כי שרת החוץ השבדית מרגוט וולסטרום לא תתקבל בישראל לאחר אמירותיה נגד ישראל בטענתה ׳כי יש צורך לחקור הרג בלתי חוקי של פלסטינים׳. רה״מ גינה את דבריה, וכינה את מה שאמרה; ״שערורייתי, בלתי מוסרי, בלתי צודק, מוטעה, וטיפש״). *תזכורת: זו לא הפעם הראשונה שוולסטרום משמיעה ביקורת אבסורדית נגד ישראל. בנובמבר – ייחסה וולסטרום את מתקפת הטרור בפריז לסכסוך הישראלי פלסטיני.

בארה״ב: ״יותר משזה היה מצב האומה, זה היה מצב של הכחשה״ – טד קרוז (אובאמה נשא את ׳נאום מצב האומה׳ האחרון שלו. הסנאטורית הרפובליקנית ניקי היילי נבחרה למסור את נאום התגובה לנאומו של הנשיא, והשמיעה ביקורת שכוונה לטראמפ: ׳אל לנו להשמע לקולות הכועסים הקיצוניים׳).

השלדים בארונותיהם של מעצמות העל / נ. הכט

חיוכים גדולים. זריף ומוגריני (צילום: רויטרס)

חיוכים גדולים. זריף ומוגריני (צילום: רויטרס)

וינה, הארבע עשר ביולי, 2015 – נחתם הסכם המעצמות עם איראן. שבוע בלבד לאחר מכן מתעוררות המעצמות לבוקרו של יום חדש בעולם חדש, נכונות למשימה נוספת המונחת על שולחנם – הסדר בין ישראל לפלסטינים.

היצרים מתלהטים כשמדובר על ישראל. שרת החוץ האירופית מוגריני שופעת חיוכים, עוד מרגע חתימת ההסכם עם איראן. היא מצהירה על אמונתה ביעילות ההסכם בכל הקשור לביטחון ישראל. שר החוץ האיראני זריף איננו מסתיר את חיוכו אף הוא, זהו עידן חדש. עידן שבו איראן אינה נושא לויכוח, היא כבר איננה מדינה במבחן. נשיא ארה״ב אובאמה משדל ומשכנע, אך גם מאיים. זהו עוד הישג לפני סיום כהונתו. חצי עולם צוהל, הכיכרות מלאים.

התנהגות המעצמות בשבוע שחלף הייתה שקופה מדי, מלאה אותות אזהרה. מומחי שפת גוף בוודאי הבחינו בסימני לחץ לא מוסברים, ובהתרגשות יתר, ואחרי החתימה – בהקלה ובאנחת רווחה. זה היה נראה כמו עסק בשוק השחור – במהירות לפני שיהיה מאוחר מידי, לפני שיימצא העוול, ויתגלו החורים. ההתנהלות הייתה פזיזה, ובלתי מתוקנת. מה גם שהמושפעת העיקרית מן ההסכם הזה – לא נכחה שם, כמו שרבים וטובים כבר הדגישו.

הפסיכולוגיה מאחורי הדברים היא פשוטה. המעצמות דואגות לעצמן, הן מחתימות מדינות על דברים שהן מעולם לא היו חותמות בעצמן. הן מדליפות את הגז לא לפני שהן עוטות על פניהן מסכות מגן. האיחוד האירופי מחליט לטובתו בלבד, הוא פועל מתוך האינטרסים האישיים שלו, ופעולותיו האנטי-ישראליות שנקט לאורך השנים מוכרות לנו היטב. התערבותו המתמדת בענייני החוץ והפנים של מדינת ישראל הוכחה כבלתי יעילה ואף מזיקה.

בכל הנוגע לארה"ב – חה"כ מיכאל אורן ניתח זאת נכונה: "האמריקאים מנסים להשליך על המזרח התיכון את התרבות שלהם. הם מסתכלים על המזרח התיכון – ורואים את עצמם." לדבריו אוסיף שלא זו בלבד שהסתכלותם מוטעית, אלא שהם מתעלמים מהתוצאות ההרסניות הנגרמות כתוצאה ממנה, ולו בכדי להשיג רווח לעצמם.

והשאלה עדיין נשארת – מדוע ברק חוסיין אובאמה מיהר? מדוע הוא רואה באיראן פרטנר לשלום גלובלי, בשעה שכל מדינות ערב כבר נוכחו לראות בה טרור?

העולם המערבי טוען שהוא שוחר שלום, אך זהו שלום מדומה. כי זהו שלום המבוסס על יסודות מעוותים, שלום המושתת על מניעים נסתרים.