״הלחם היומי״ (פוליטיקה לנבוכים) – השבוע הרביעי בינואר

בארץ: טרור: 2 מחבלים דקרו שתי נשים ליד סופר בבית חורון. שלומית קריגמן בת 24 נפטרה מפצעיה.

״אל תרצו״: ארגון הימין ״אם תרצו״ פרסם פלייר בו הם מסמנים אמנים שמאלניים כבוגדים. (זאת לאחר שאמנים שונים תקפו את שרת התרבות מירי רגב, עקב החלטתה למנוע תקצוב ממוסדות תרבות הפועלים נגד המדינה). אישים משמאל ומימין גינו את הקמפיין של ״אם תרצו״, ואנשי ציבור החברים בארגון הודיעו על התנתקותם.

בעולם: ההסתה מתחילה בספסלי האו״ם: מזכ״ל האו״ם באן קי-מון העביר ביקורת השבוע על ישראל והצדיק את הטרור הפלסטיני כשאמר; ״הטרור הוא תגובה טבעית לכיבוש״. רה״מ נתניהו הגיב בתקיפות; ״הוא נותן רוח גבית לטרור״. באן קי-מון הודיע שהוא אינו חוזר בו מדבריו. הצעה לבאן: ישראל תשלח את המחבלים הפלסטינים לייעוץ פסיכולוגי אצלך. (הרי לדעתך הם עצובים, לכן הם רוצחים אמהות לעיני ילדיהן בטבעיות.)

מנהיג הטרור בחסות מנהיגי העולם החופשי: נשיא איראן חסן רוחאני נפגש עם מנהיגים ברומא ובפריז כחלק ממסעו לאירופה למטרת הסכמים וכינון יחסים דיפלומטיים. בין הכחשה להסתה (״מוות לאמריקה, מוות לישראל״ זכור לכם?), רוחאני קרא להיאבק בקיצוניות ובאלימות.

מטרות המימון נחשפו: 7 פעילי חמאס נהרגו בקריסת מנהרה בצפון עזה עקב הגשמים העזים. מבוכה לאו״ם, ולאיחוד האירופי – שבמימונם נבנים מנהרות טרור.

בכנסת: קרעים באופוזיציה: חבר הכנסת חיליק בר (המחנ״צ) כמו גם חברות הכנסת שלי יחימוביץ׳ (המחנ״צ) וזהבה גלאון (מר״צ) תקפו את ראש האופוזיציה בוז׳י הרצוג בעקבות הדברים שאמר בפגישתו עם נשיא צרפת פרנסואה הולנד; ״חזון שתי המדינות לא יכול להתממש עכשיו״. חיליק בר תקף אותו בחריפות. יחימוביץ׳ אמרה שדבריו פורשו כ׳פזילה לימין׳. גלאון טענה שבוז׳י הוא ׳קריקטורה של אופוזיציה׳ (זהבה, פיגורטיבית או מילולית?)

החוק הנורבגי בפעולה: יגאל גואטה הושבע לחבר כנסת במפלגת ש״ס במקומו של חה״כ משולם נהרי, ואכרם חסון הושבע לחבר כנסת במפלגת כולנו במקומו של חה״כ משה כחלון. הח״כים החדשים פרסמו את מספרי הטלפון שלהם לשרות הציבור. *חשוב לציין: במסגרת החוק הנורבגי; חבר כנסת המשמש גם בתפקיד שר או סגן שר יכול להתפטר לטובת כניסתו של חבר כנסת חדש למפלגה. לכן במקרה הזה: משולם נהרי נשאר בתפקיד סגן שר הפנים, ומשה כחלון נשאר בתפקיד שר הכלכלה.

בפרלמנט זר: פולטים את הפליטים: *דנמרק – הפרלמנט הדני אישר את ״חוק התכשיטים״ – לפיו יוחרמו כספים ורכוש בעל ערך מן הפליטים הבאים בשערי דנמרק – כדי לממנם. *שבדיה – שר הפנים השבדי הודיע כי שבדיה עומדת לגרש עד 80,000 פליטים שבאו בשעריה בשנה האחרונה. ההחלטה התקבלה לאחר שנער פליט רצח אישה שעבדה במרכז לפליטים. (מעניין, מרגוט וולסטרום עסוקה בהאשמת ישראל באפרטהייד, בשעה שהיא מגרשת פליטים ממדינתה.)

״בידוד מדיני״ גרסת 2016: רה״מ נתניהו, ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס, ונשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדס, התכנסו למפגש פסגה היסטורי בקפריסין – בו הסכימו על שיתוף פעולה משולש בתחומי התיירות, האנרגיה, המדע והלוחמה בטרור. הפגישה התקיימה כיממה לאחר ביקור ציפראס בירושלים.

בארה״ב: יום השואה הבינלאומי: הנשיא אובאמה השתתף ונאם בטקס לכבוד יום השואה בשגרירות ישראל בוושינגטון. נכחו; שגריר ישראל בארה״ב רון דרמר, הרב ישראל מאיר לאו, ועוד. כובדו: 4 חסידי אומות העולם, שהצילו יהודים במלחמת העולם השנייה. אובאמה קרא להלחם באנטישמיות הגואה כנגד יהודים בפרט, ״כולנו יהודים״ אמר (אם כי בהיסוס).

ממלחמה באנטישמיות לסימון מוצרים מישראל: המכס האמריקני הודיע ליבואנים בארה״ב בצעד חסר תקדים על סימון מוצרים מיהודה ושומרון. ״מוצרים שיוצרו בגדה המערבית יסומנו בכיתוב ׳הגדה המערבית׳ ׳עזה׳ או ׳רצועת עזה׳ ולא יכללו את הכיתוב ׳ישראל׳ ׳מיוצר בישראל׳ וכו׳״. (זה רק נדמה או שרק אתמול הם זעקו ״לא עוד״!?). 

המרוץ לנשיאות: דונאלד טראמפ הודיע שלא ישתתף בעימות הרפובליקני האחרון לפני הבחירות המקדימות באוויה, בחסות פוקס ניוז, בטענה שהעיתונאית המנחה מייגן קלי היא מוטה נגדו. טראמפ החל בקמפיין דה לגיטימציה נגדה. בין הדברים שהעלה; ציוץ תמונה מפוברקת של קלי עם הנסיך הסעודי (כביכול מבעלי רשת החדשות פוקס ניוז).

 הכל בשם ההומניות / נ. הכט

ממהרים להאשים. הרצוג בעצרת ׳שלום עכשיו׳ (צילום: דרור עינב)

ממהרים להאשים. הרצוג בעצרת ׳שלום עכשיו׳ (צילום: דרור עינב)

פיגוע הטרור בבית משפחת דוואבשה הפלסטינית שהתרחש בשעות המוקדמות של יום שישי זעזע את החברה הישראלית. מדובר בפשע שנאה, בנקמת דם ברברית. מימין ומשמאל גינו את מה שכונה ״הטרור היהודי״. אלפים נהרו לעצרת ענק של ארגון ״שלום עכשיו״, כשבראשם יו״ר האופוזיציה הרצוג, חברת הכנסת גלאון, ועוד חברי כנסת ממפלגות המחנ״צ ומר״צ. על הרשתות החברתיות הועלו פוסטים חריפים כנגד המעשה הנפשע. ״דעא״ש יהודי״ קראו לזה.

אפשר להכביר במילים על חומרת המעשה, ועל חוסר האנושיות של המרצחים, אך דבר אחד יותר מכל צורם לאוזן ודורש התייחסות. הגינוי מתבקש, אך ניצול השעה בניסיון להצטייר כנאורים אינו במקומו. הכוונה היא לאנשי השמאל בישראל הקופצים על ההזדמנות לחרך ולגדף ציבור שלם. הם ממהרים לגנות כשמדובר בעוולת בני עמם, אך ממלאים פיהם מים כשהם נרצחים. כמה אירוני שהם אלו שרצים לקיים עצרות ענק, שהם אלו שלפתע מתחרטים על דחיית חוק עונש מוות למחבלים. אפשר לומר שעל השמאל לעשות חשבון נפש על ההסתה שלו כנגד ציבור המתנחלים. הסתה שגרמה נזק בלתי הפיך עד לכדי טרור ורצח.

אך השאלה היסודית כאן היא אחת; היכן הייתה החברה הפלסטינית ברצח הברברי של בני משפחת פוגל – האם גם היא קיימה עצרות מחאה והזדהות עם החברה הישראלית? מי היה שם לגנות את מליוני פשעי השנאה והטרור של פלסטינים כנגד יהודים? כשישראל כולה התאבלה על קרבנות של טרור רצחני נתעב, התגודדו בעזה כדי לשיר שירי נקמה והלל, שרפו את דגלינו בכוונתם לשבור את רוחנו עוד.

תושבי יהודה ושומרון כמו גם תושבי ירושלים ותל אביב סבלו בשנה האחרונה מפיגועי דריסה, דקירה, ותופת. כמובן שהיו גינויים מימין ומשמאל, אך מזה ועד עצרות ענק התהום הייתה פעורה.

שאלת קיומנו וזכותנו על הארץ כמו תמיד קיימת, ומתעצמת אף בזירה הבינלאומית. תדמיתה של ישראל בעיני העולם דורשת מאיתנו עוד. עוד עשייה למען שוויון והוגנות. עוד שיתוף פעולה אזורי-חברתי. נדרש מאיתנו מה שלא נדרש מאף מדינה עצמאית כיום. אך עם זאת מוטלת עלינו ועל הציבורים בתוכנו החובה לפעול מתוך כנות ומוסריות אמתית. כמו שמחובתנו לגנות, מחובתנו גם לקדש את עמנו ולזעוק את זעקתם ובד בבד לדרוש משכנינו לזעוק איתנו יחד.