״לחם שחור״ – דעה אחת בשבוע על: סטיב באנון 

imageהמינויים החדשים של טראמפ בשבועיים האחרונים גרמו לסערה לא קטנה ולויכוחים אין ספור בין הדמוקרטים לרפובליקנים בארה״ב, ובין השמאל לימין כאן בישראל. מחד, היו עובדות בשטח שהעלו חשד סביר לאנטישמיות מצד הממונה ליועץ האסטרטגי של טראמפ, סטיב באנון, ומאידך נשלפו טיעונים הזויים על התנגדותו של הממונה ליועץ לביטחון לאומי, מייקל פלין, להסכם הגרעין, כאילו היה זה חטא. למעשה, שני הצדדים במחלוקת הוסיפו עוד לבנה לחומת הצביעות שלא מפסיקה לגבוה, בייחוד, אחרי בחירתו של טראמפ.

צריך לומר שהשמאל, שלא פוסק מלגנות את מינוי סטיב באנון, מלגלג באותה נשימה על מינוי אפשרי של מייק האקבי לשגריר ארה״ב בישראל. לא בגלל שהוא חלילה אנטישמי, אלא בגלל שהוא ימני ופרו ישראלי מידי לטעמם. אחד כזה ש״יהודה ושומרון״ הם חלק בלתי נפרד מהלקסיקון שלו. כך שמומלץ כבר עכשיו, לקחת את גינויו של השמאל עם גרגיר של מלח.

מה שהשמאל נהנה בעיקר לשכוח, הוא שהמפלגה הדמוקרטית אינה נקייה מאנטישמיות ומינויים שנויים במחלוקת. עם השבעתו לנשיא ב-2009, אובמה מינה את צ׳ארלס פרימן כיו״ר מועצת המודיעין הלאומי. צ׳ארלס, או בכינויו המוכר – צ׳אס, האשים בעבר את ישראל בטבח המוני, ובטרור נגד האוכלוסייה הערבית. לאחר לחצים מצד ארגונים בקהילה היהודית ומצד רפובליקנים בכירים, צ׳אס בחר למשוך את מועמדותו מהתפקיד, אך לא לפני שתקף את ״הלובי היהודי״ בהשפעה על ממשל אובמה, ותיאר את עצמו כקורבנם — לא פחות.

אך היו גם מינויים אחרים כמו זה של מנהל מרכז התקשורת האסטרטגי ללוחמה בטרור, ראשד חוסיין. ב-2004, חוסיין הביע את תמיכתו בראש ארגון תא ג׳יהדיסטי בארה״ב, סמי אלעריאן. הוא טען שהאשמת אלעריאן וגירושו מארה״ב היא ״רדיפה ממניעים פוליטיים, הבאה לדכא חילוקי דעות״. אובמה התבטא על חוסיין כאיש אמונו ומקורבו בצוות של הבית הלבן. נכון להיום, חוסיין עדיין מחזיק בתפקידו.

הימין לעומת זאת, שנלחם בכח להצדיק את מינוי סטיב באנון, חוטא באותה הצביעות, ולמרבה האירוניה – נתפס בקלקלת התקינות הפוליטית. כשהימין מגן על טראמפ הבעייתי באופן אוטומאטי, הוא עושה בדיוק את מה שהאשים בו את השמאל במשך שמונה השנים האחרונות. כך שטיעוניו המוצדקים על צביעותו של השמאל כבר אינם מחזיקים מים.

הימין והשמאל עסוקים במלחמת שוורים, אולם צד אחד יכול עדיין להתעשת ולהציל את תדמיתו במקום להיכנע סופית לפוליטיקה שבפוליטיקלי קורקט.

״לחם שחור״ – דעה אחת בשבוע על: הימין 

imageהסוקרים כיסו את פניהם במבוכה, אנשי ״לעולם לא טראמפ״ ירדו למחתרת, והעולם הוכה תדהמה כשטראמפ הוכרז כנשיאה ה-45 של ארה״ב. הימין בישראל, ברובו, חגג את הבשורה, בעיקר בשל הניצחון הרפובליקני אך לא פחות בשל ניצחונו האישי של טראמפ. בהנהגה הימנית מיהרו להודיע על חלון ההזדמנות שנוצר לישראל עם היבחרו של טראמפ. עכשיו, הם אומרים, נוכל למשול, לבנות, ולספח. טראמפ, הם מסבירים, הוא ״איש עסקים מחודד״, ולכן הוא ידע להבחין בין הטובים לרעים במזרח התיכון.

בתגובתו הפזיזה והילדותית משהו, הימין למעשה הוכיח לציבור עד כמה ישראל היתה בובת מריונטה במשך שמונה השנים האחרונות. עד כמה היא התכופפה בפני מנהיגי העולם החופשי, במקום ליישם את מדיניותה. עד כמה ההבטחות על בנייה, וארץ ישראל השלמה היו ריקות. יותר מכל, הימין חשף לציבור, שראש ממשלת ישראל הוא בעצם נשיא ארה״ב. תגובת ההנהגה הימנית ביטאה את הלך רוחה; ישראל היא בונקר עם חלון הזדמנות פעם בירח כחול, שמפחדת ממנהיגים שמעקמים את האף. נותר רק לדמיין, מה היה קורה בשמונה השנים הבאות אילו הילרי קלינטון היתה נבחרת.

לדעת הימין, התיקון לישראל הוא דונלד טראמפ. ואם יש משהו מביך בבחירות האלו זו התמיכה הבלתי מסוייגת באדם שהדבר האחרון שמעניין אותו היא תקינות. תנועת ״לעולם לא טראמפ״ קמה כתגובה לאותם תומכים במפלגה הרפובליקנית שהתאחדו סביב טראמפ מתוך ובלית ברירה. הם לא היו טרולים ברשת החברתית, אלא אנשים ערכיים שמחו על הידרדרותה של המפלגה בפרט וארה״ב בכלל. כשההנהגה הימנית בישראל מדברת בשבחו של טראמפ, היא גורמת להידרדרות דוגמת זו שבמפלגה הרפובליקנית. התמיכה בו בטענה שהוא ידיד ישראל, סותרת באירוניה את ערכי עם ישראל ותורת ישראל להם הימין נאמן כל כך. אז אם יש משהו שהימין צריך לעשות זה להנמיך את הווליום על טראמפ, ולעסוק במקום, במצע הפרו ישראלי של המפלגה הרפובליקנית. אחרי הכל, זה לא טראמפ אלא סגנו ויועציו שאחראים לנרטיב הפרו ישראלי ששמענו בקמפיין.

השנים הבאות תחת ממשל רפובליקני אולי יאפשרו לימין ליישם את מדיניותו, אך לעולם לא ירפאו את דפוס החשיבה החולה והמקרטע. אם יש חלון אחד שנפתח, הוא חלון הזדמנות עבור הימין לעשות חשבון נפש על שמונה שנים של תרדמת חורף.

״לחם שחור״ – דעה אחת בשבוע על: דונלד טראמפ

imageטיעוניו של דונלד טראמפ על כך שהתקשורת מוטה נגדו די מיצו את עצמם, ולמען האמת הם קלישאה ממוחזרת. אך אם האיש שרץ למשרד הגבוה ביותר בארה״ב מרשה לעצמו לפזר תאוריות קונספירציה כמו אבק, מותר גם לנו לפעמים.

מאז אותו 16 ביוני, 2015 – בו ירד במדרגות הנעות להודיע על התמודדותו, התקשורת לא פסקה מלקדם את טראמפ. היא דיברה עליו, פירשנה אותו, התעכבה על כל מילה שנויה במחלוקת וגם על כל שטות. הפודיום הריק של טראמפ שודר בשידור חי כאשר בצד הדמוקרטי והרפובליקני התקיימו עצרות, וכל דיבור פוגעני והעלבה גסה תפסו את מקומם של נאומי המדיניות של כל שישה עשר המתמודדים הרפובליקנים. זה לא היה אובססיה או סנסציה סתמית, כי אם כך היה, הרי שהתקשורת היתה מפסיקה לסקר אותו בתדירות גבוהה כבר בימי הפריימריז. הסיקור התקשורתי המקיף על דונלד טראמפ, היה אם כן חלק מאג׳נדה ברורה, ובמרכזה; הילרי קלינטון. התקשורת הבינה שכדי שהילרי תנצח, חובה להציב מולה מתמודד חלש. הילרי וצוותה חשו מאוימים מן המחשבה שרוביו המשופשף ינצח ויתעמת מולה – כפי שנחשף באימיילים של מנהל הקמפיין שלה, ג׳ון פודסטה. סקרי הבחירות הכלליות הראו בבירור – טראמפ יפסיד במירוץ מול הילרי. עכשיו, כל שנותר לתקשורת היה לקדם את טראמפ, עד לרגע הזכייה במועמדות. וזה קרה. טראמפ היה למועמד המפלגה הרפובליקנית, והתקשורת נשמה לרווחה וסימנה וי. הפורמולה פשוטה; נשתמש בטראמפ כדי להביס את כל שאר המתמודדים הרפובליקנים, ואז נשתמש בו לקידומה וניצחונה של הילרי. זו תאוריה אכזרית, אך יש בה הרבה יותר אכזריות מתאוריה.

מה שמעניין כאן – שאי אפשר לומר שהתקשורת מוטה נגד טראמפ. ממש לא. היא בסה״כ מצטטת אותו. הקול קול טראמפ-ולמרות שהן קטנות-הידיים גם הן, ידי טראמפ. אף סיפור לא הומצא, אף מילה לא הוצאה מהקשרה. ההתבטאויות הביזאריות הן פרי דמיונו, והקריאות הפוגעניות נאמרו מיוזמתו. ״לזכותו״ של טראמפ ייאמר, שהוא דבק בדרכו. הוא לא חזר בו, לא בדיוק התנצל, וגם אם הוא ירצה לטעון ״זה לא שלי״ – הכל כבר מוקלט.

אז היא אמנם לא מוטה נגד טראמפ, אך התקשורת מוטה לטובת קלינטון מתחילת המירוץ, מן העובדה הפשוטה שהיא קידמה את טראמפ למען ניצחונה של קלינטון. העיסוק בשאלת אמינותה של הילרי, בשל הפרשיות שהיתה מעורבת בהן, כמעט ולא קיים. לפחות לא ברמה בה היה מתקיים לו מרקו רוביו היה מועמד המפלגה הרפובליקנית. והתקשורת תמיד תוכל לטעון שמפני כורח המציאות, מציאות שהיא בעצמה יצרה, סערות הדונלד תופסות הרבה יותר מקום – כי הן גסות יותר, רעשניות יותר, ולעיתים חמורות יותר.

הילרי לא מתמודדת מול דונלד טראמפ – היא חוגגת. היא אמנם ניצחה שלושה עימותים אך היא ממש לא אותגרה בהם. היא כמעט לא נדרשה לכלום, וכשהיא נשאלה על כל נושא שנוי במחלוקת ברזומה שלה, היא פשוט ענתה: ״דונלד טראמפ״. וזה לא רק היא. הדמוקרטים למדו טקטיקה חדשה; בשעת ספק, ענה ״דונלד טראמפ״. פטריק מרפי, הסנטור הדמוקרטי שמתמודד על מקום בסנאט מול מרקו רוביו בפלורידה, הוכיח זאת בעימות הסנטורים שהתקיים ביום רביעי השבוע. כשנשאל על סוריה, הוא ענה שדונלד טראמפ מהלל את פוטין. כשנשאל על קובה, ענה בביקורתיות אבסורדית שדונלד טראמפ מעוניין בהסרת אמברגו הנשק – עמדה בה מרפי בעצמו תומך. וכפי שרוביו היטיב לומר; ״תשובתו של מרפי לכל שאלה היא; שם עצם, פועל, ודונלד טראמפ״!

התקשורת, הילרי קלינטון, הסנטורים הדמוקרטים – כולם משתמשים בטראמפ כדי לנצח. המפלגה הרפובליקנית אולי נמצאת בשפל היסטורי, אך ניצחון בזכות טראמפ זה תעודת עניות רצינית למפלגה הדמוקרטית.

״הלחם היומי״ (פוליטיקה לנבוכים) – השבוע השלישי במרץ

בארץ: ראש המוסד לשעבר מאיר דגן הלך לעולמו.

נכנעים לאיומים – עיתון הארץ גילה שישראל מנהלת מו״מ חשאי להחזרת ערים בגדה לשליטה פלסטינית – רמאללה ויריחו. לא, זה לא הסדר מדיני, אלא הסכם ביטחוני אפשרי שהגיע למבוי סתום, לאחר שהצדדים נתקלו בקשיים. היוזמה הוצעה ע״י אלוף פיקוד מרכז יואב מרדכי ומתאם הפעולות בשטחים רוני נומה, לאחר שגורמים ברשות הפלסטינית איימו להפסיק את התיאום הביטחוני אם פעולות ישראל בשטחים לא תיפסקנה.

בעולם: טרור – *מכונית תופת התפוצצה באנקרה, טורקיה וגרמה להרוגים ופצועים רבים. ארגון ה-PKK הכורדי לקח אחריות. *מחבלים פתחו באש בחוף ים תיירותי – בחוף השנהב, אל קאידה לקח אחריות.

השיגה תוצאות? – רוסיה הוציאה את כוחותיה מסוריה השבוע לאחר שהחליטה כי מטרותיה הושגו. אך את דעא״ש היא לא חיסלה.

בכנסת: החוק להגבלת שכר הבכירים (מנהלים בבנקים) אושר בועדת הכספים. החוק יגביל את שכרם של המנהלים בתאגידים פיננסיים עד תקרה של 2.5 מיליון שקלים.

בפרלמנט זר: נשיא המדינה רובי ריבלין ביקר במוסקבה ונפגש עם הנשיא פוטין. ריבלין הבהיר לפוטין שאסור שהסכם עתידי עם סוריה יחזק את איראן וחיזבאללה.

נשיאת ברזיל מינתה לשר בממשלתה את נשיא ברזיל לשעבר לולה – שהיה מעורב בפרשת שחיתות. המינוי נועד להעניק לו חסינות מפני חקירה, ולכן בית המשפט בברזיל הוציא צו מניעה למינוי כ-40 דק׳ לאחר מכן.

בארה״ב: הנשיא אובאמה בחר בשופט היהודי מריק גרלנד כמועמד להיות שופט בבית המשפט העליון – (למלא את מקומו של השופט אנטונין סקאלייה שהלך לעולמו). רוב הרפובליקנים בקונגרס מתנגדים למינוי ולא יאפשרו מינוי של שופט בקדנציה האחרונה של אובאמה – בגלל עמדותיו הליברליות, ורוצים לחכות לנשיא הבא – שהם מקווים שיהיה קונסרבטיבי. כמה מהם אמרו השבוע שהם מוכנים לבחון את מועמדותו של גרלנד.

המירוץ לנשיאות – ביום שלישי התקיימו בחירות ב-5 מדינות; פלורידה, אוהיו, מיזורי, אילינוי, וצפון קרוליינה. אצל הרפובליקנים: טראמפ ניצח בפלורידה, מיזורי, אילינוי, וצפון קרוליינה. קייסיק ניצח במדינת הבית שלו – אוהיו. קרוז לא ניצח באף מדינה, ורוביו הודיע על פרישה מן המירוץ לאחר שהפסיד במדינת הבית שלו – פלורידה. בנאומו הוא אמר: ״אנחנו אמנם בצד הנכון, אך לא בצד המנצח״ והפציר בתומכיו ובאזרחי ארה״ב שלא להכנע לכעס ולחרדה, (כפי שטראמפ עושה) והזכיר גם מגדולת הבורא בציטוט מדברי דוד המלך. (ארה״ב הפסידה מנהיג אמיתי) לנאום המלא לחצו כאן. אצל הדמוקרטים: קלינטון ניצחה בכל 5 המדינות, סנדרס באף מדינה.

״הלחם היומי״ (פוליטיקה לנבוכים) – השבוע השני במרץ 

בארץ: תהליך השלום – *ביום שלישי התרחשו פיגועי טרור בפתח תקוה, ירושלים, ויפו-תל אביב. תייר אמריקני נרצח ו-12 איש נפצעו. המחבלים הפלסטינים היו שוהים בלתי חוקיים ותושבי כפרים ערביים *סגן נשיא ארה״ב ג׳ו ביידן הגיע באותו יום לביקור בישראל ונפגש באותה שעה, לא הרחק משם עם הנשיא לשעבר שמעון פרס. בין השאר הם דיברו על תהליך השלום, ופתרון 2 המדינות. למחרת ביידן נפגש עם רה״מ נתניהו וגינה את הפיגועים ואת רצח התייר האמריקני. *הבית הלבן דרש גינוי מאבו מאזן על רצח האמריקני. בפגישתו עם ביידן מסר לו אבו מאזן ניחומים אך לא גינה. הסיבה: מי שמסית לטרור לא רוצה לגנות מעשי טרור. הפת״ח – בראשו עומד אבו מאזן חגגו את רצח האמריקני ופרסם הודעות שבח ותהילה למחבל.

בעולם: כח השמדה – איראן עשתה ניסוי השבוע בטילים בליסטיים לטענתה: כדי להראות כח הרתעה *חשוב לציין: על הטילים ששוגרו נכתב בעברית ״ישראל חייבת להימחק״ | ארה״ב: ישנן אינדיקציות לכך שאיראן הפרה את החלטות מועצת הביטחון של האו״ם.

נלחמים בטרור – מדינות המפרץ – סעודיה, ירדן ומרוקו הכריזו על הכרתן בחיזבאללה כארגון טרור.

בכנסת: תומכים בטרור – המפלגות הערביות בל״ד וחד״ש הוציאו הודעת גינוי על הכרתן של מדינות המפרץ וסעודיה בחיזבאללה כארגון טרור. הסיבה: זה ״משרת את ישראל וארה״ב״ | הסבר: המפלגות הערביות חותרות תחת ישראל ואינן רוצות בביטחונה (למרות שהן אמורות לייצג ולהגן על הציבור הערבי החי בתוך המדינה – אגב, 56% מערביי ישראל חושבים שהגינוי אינו מוצדק) | התגובה: רה״מ נתניהו – ״אתם תמשיכו לגנות אותם כשחיזבאללה יירה על הכפרים שלכם? נפלתם על השכל?״ יו״ר האופוזיציה הרצוג – ״בושה וכלימה״.

בפרלמנט זר: טורקיה – ארדואן השתלט על 2 עיתונים גדולים במדינתו בצו בית משפט כדי למנות מנהל מטעמו. העיתונים מזוהים עם האופוזיציה הטורקית. הפגנות נערכו בטורקיה במחאה על רמיסת חופש העיתונות.

בארה״ב: המירוץ לנשיאות ממשיך – *ביום ראשון התקיימו בחירות (שיטת ה-caucus) בפורטו ריקו (האי עדיין לא נחשב חלק מארה״ב באופן רשמי, ולכן תושביה אינם יכולים להשתתף בבחירות הכלליות אך הם לוקחים חלק בבחירות המקדימות) המנצח: מרקו רוביו – קיבל 71% מהקולות וזכה בכל 23 הצירים. *ביום שלישי התקיימו בחירות (שיטת ה-primary) לרפובליקנים במישיגן, מיסיסיפי, איידהו, הוואי. תוצאות: טראמפ ניצח במישיגן, מיסיסיפי, הוואי. קרוז ניצח באיידהו. קייסיק ורוביו הגיעו למקומות שלישי ורביעי בכל המדינות. התקיימו גם בחירות לדמוקרטים במיין, מישיגן ומיסיסיפי. תוצאות: סנדרס ניצח במיין ובמישיגן וקלינטון ניצחה במיסיסיפי. בשלישי יתקיימו בחירות במדינות הבית של מרקו רוביו – פלורידה, וג׳ון קייסיק – אוהיו. שניהם נלחמים בקרב צמוד עם טראמפ ומקווים לנצח במדינותיהם כדי לקבל את כל הצירים בשיטת Winner-takes-all.

״הלחם היומי״ (פוליטיקה לנבוכים) – השבוע הראשון במרץ

בארץ: קריסת הרשות – בנאומו באוניברסיטת בר אילן השבוע אמר שר הקליטה זאב אלקין כי ״הרשות הפלסטינית תקרוס, השאלה היא רק מתי״ אלקין התיחס לכך שישראל תצטרך להתמודד עם ההשלכות בקריסת הרשות, ולכן עליה להיערך בהתאם עם הקהילה הבינלאומית להיתכנות כזו.

בידוד מדיני? – *רה״מ נתניהו נפגש השבוע עם השגריר החדש של מצרים בישראל חזאם ח׳ירת. השגריר נפגש גם עם מנכ״ל משרד החוץ דורי גולד. מצרים הוציאה את שגרירה האחרון מישראל לפני 3 שנים בעקבות מבצע עמוד ענן. *רה״מ נפגש עם שגרירי מדינות אפריקה בישראל בשדולת אפריקה-ישראל בכנסת. ״אפריקה חוזרת לישראל, וישראל חוזרת לאפריקה״ אמר. הקמת השדולה באה לאחר ביקורו של נשיא קניה, קנייטה בישראל בשבוע שעבר.

בעולם: ״המתונים״ ניצחו – בבחירות שהתקיימו באיראן ניצחה המפלגה המתונה בפרלמנט ובמועצת המומחים. ״המתונים״ בניגוד לשמרנים באיראן רוצים ביחסים עם המערב וארה״ב. הסכם הגרעין של המעצמות עם איראן היא אחת ההתבטאויות לכך, והסיבה לתמיכה ברוחאני.

מועצת הביטחון של האו״ם אישר סנקציות קשות נוספות על צפון קוריאה, בעקבות ניסויים אחרונים שעשו בפצצה גרעינית ובטילים.

״הפסקת אש״ בסוריה – במאמצים של ארה״ב ורוסיה החלה הפסקת אש בסוריה, שהופרה מספר פעמים ע״י המורדים. נתניהו התייחס השבוע להפסקת האש ואמר כי ׳כל הסכם לרגיעה בסוריה חייבת לכלול את הפסקת התוקפנות האיראנית כלפי ישראל משטח סוריה׳.

בכנסת: חוק ההשעיה – החוק אושר בוועדת הכנסת והועבר להכנה לקריאה ראשונה. החוק זוכה להתנגדות מן האופוזיציה אך גם מן הקואליציה משום היותו חוק שמאפשר לחברי כנסת להדיח את חבריהם בכנסת החותרים תחת ישראל כיהודית ודמוקרטית, המסיתים לגזענות, ותומכים במאבק מזוין כנגד המדינה. הנוסח מפריע לח״כים מימין ומשמאל אשר חושבים כי החוק עלול לפגוע בם בעתיד. *הצעת החוק באה בעקבות פגישתם של חה״כ ממפלגת בל״ד עם משפחות המחבלים בחודש שעבר. *חוקים דומים קיימים בפרלמנטים אחרים בעולם. בין השאר-גם בקונגרס האמריקני קיים חוק המאשר הדחת חבר ע״י 2/3 מן הבית.

בפרלמנט זר: הדחה ״צפון קוריאנית״ במצרים – חבר הפרלמנט המצרי תאופיק עוכאשה הודח מן הפרלמנט לאחר שנודע כי נפגש עם שגריר ישראל במצרים.

בארה״ב: הרוחות מתלהטות במירוץ לנשיאות – השבוע התקיימו בחירות ה-Super Tuesday. ב-11 מדינות התקיימו בחירות למתמודדים הרפובליקנים: טראמפ זכה ב-7, קרוז ב-3, ורוביו ב-1. ולמתמודדים הדמוקרטים: קלינטון זכתה ב-7, וסנדרס ב-4. מכאן המתמודדים ממשיכים למדינות Winner Takes all, בהם המנצח לוקח את כל הצירים (delegates) באותה מדינה, ולא מתחלק איתם עם המתמודדים האחרים.

מיט רומני שהתמודד לנשיאות ב-2012 נשא נאום אנטי-טראמפ השבוע בו התייחס לסכנה האורבת לארה״ב אם טראמפ יהיה נשיא, וקרא לאזרחי ארה״ב הרפובליקנים לבחור במתמודדים האחרים – קרוז, רוביו, וקייסיק. דבריו באים בעקבות סירובו של טראמפ לגנות את הקו קלוקס קלן, וכן התבטאויותיו לכל אורך הקמפיין כלפי נשים, מוסלמים, ומקסיקנים, כמו גם חוסר המודעות והידע שלו בתחומי בטחון לאומי ומדיניות חוץ.

שלושה מתמודדים, וניצחון אחד נשכח; על הפריימריז בדרום קרוליינה / נ. הכט

image

שלושה במלחמה. מימין קרוז, טראמפ, ורוביו. (צילום: Chuck Burton AP)

דונאלד טראמפ שוב ניצח. תוצאות הפריימריז הראשוניות בדרום קרוליינה שהחלו לזרום לערוצי התקשורת שלשום הצביעו כבר על ניצחון מוחץ לטראמפ, בשעה שמרקו רוביו וטד קרוז נלחמו על המקום השני. מי שבילה ברשת החברתית היה מתפלא לראות ידיעה מוקדמת על ניצחונו של טראמפ מסוכנות הידיעות AP, שגררה אחריה את שאר הרשתות להודיע אף הם על המועמד המנצח, בזמן שרק 3% מן הקולות נספרו. וכפי שעיתונאית אחת תיארה; ׳אנשים במטה הבחירות של  קרוז מסתובבים כאן ולא מבינים איך זה יכול להיות׳.

הניצחון של טראמפ מבטא את אי תלותו בממסד, משום היותו מהסקטור הפרטי וללא שום עבר פוליטי. אם מישהו חשב שטראמפ ניצח בגלל כישורים או ניסיון, אז שלא, כי הנתונים מצביעים על כך ש-60% מהאנשים המחפשים מועמד חיצוני (אאוטסיידר) דווקא, בחרו בו. הנתון הזה הוא אינטגרלי ומצביע בעיקר על הלך הרוח בארה״ב; ׳הכל, רק לא ממסד׳. הציבור הקונסרבטיבי בארה״ב מרגיש כי הממסד הרפובליקני מעל בהם, ולא מילא את הבטחותיו. הם רוצים משהו חדש ומרענן, עד כי הם מוכנים להקריב את ערכיהם בעבור אדם ללא ערכים. אך יש מי שאומר שזהו קריאת השכמה, כמין מחאה של הציבור האמריקני שנועדה רק לעורר ולנער את המפלגה הרפובליקנית השורשית, ולכשיגיע יום הבוחר הוא יתפכח ויבחר במועמד המסורתי.

רבים מקווים להתפכחות הזו בקרב הציבור האמריקני, לחשיבה ערכית שתחליף את הסנסציה הקולנית. התקווה הזו היא לא פיקטיבית, אלא מתבססת על נתונים אמיתיים המצביעים על כך ש-36% מהאנשים המחפשים מועמד עם ניסיון בוחרים במרקו רוביו כמוביל. טראמפ לעומת זאת, לא נמצא על הגרף בתחום הזה. הנתון הזה עוד יותר מעניין לאור העובדה שחלק מן המתמודדים ובראשם המושל כריס כריסטי שפרש מן המירוץ לא בוחלים באמצעים לצייר את רוביו כמועמד חסר כל ניסיון, דמוי אובאמה ב-2008. השבוע, בראיון ל-NBC נשאל טראמפ על התבטאויותיו ב-2002 בנוגע למלחמה בעיראק בה תמך בזמנו ולה הוא מתנגד היום, וענה: ״אני באמת לא יודע למה אני מתכוון…מי יודע מה היה אז בראש שלי״. בימים האחרונים רוביו לחץ על נקודת החולשה הזו של טראמפ ותקף אותו על חוסר ניסיון במדיניות חוץ, מה שהוא כנראה ימשיך לעשות בשבוע הקרוב. רוביו זכה במקום השני בדרום קרוליינה, ועכשיו עם פרישתו של ג׳ב בוש מן המרוץ, הוא צפוי לזכות בקולות נוספים, מה שיעזור לו לצבור תאוצה לקראת הבחירות הקרובות בנבדה.

הסנטור טד קרוז, אמנם הגיע למקום השלישי בדרום קרוליינה בצמידות לרוביו, אך למעשה, הפסיד במדינה בה תלו בו כולם את תקוותם. דרום קרוליינה היא בירת האוונגליסטים, וקרוז – שמצטייר כמועמד הנוצרי המובהק נחל בה תבוסה. מחצית מהבוחרים האוונגליסטים הפוטנציאליים של קרוז העדיפו לבחור בטראמפ. עכשיו השאלה היא; אם הוא לא ניצח בדרום קרוליינה, היכן יוכל לנצח?

השדה הרפובליקני הולך ומצטמצם, ומנהיגים במפלגה השמרנית מתכוננים להתאחד סביב מועמד אידאלי אחד. כרגע הקלפים כולם הולכים למרקו רוביו, שזכה בתמיכתו של איש הקונגרס טריי גאודי, ושל הסנטור האפרו-אמריקאי היחיד במפלגה – טים סקוט, ובתמיכתה של מושלת דרום קרוליינה ניקי היילי – בת למהגרים אינדיאניים. בכך, רוביו מציג את המפלגה הרפובליקנית הממוסדת באור חדש ומגוון. ובינתיים, התצפיות עבור דונאלד טראמפ אינן כולן אופטימיות. הסקרים מראים על ירידה הדרגתית משמעותית מאז תחילת המירוץ ועד עכשיו. אמנם הוא עדיין מוביל, אך כשהשבועות יחלפו בחודשים ויום הבוחר יקרב, המגמה הזו תלך ותצבור תאוצה — לאט אבל בטוח.

״הלחם היומי״ (פוליטיקה לנבוכים) – השבוע הראשון בפברואר

בארץ: טרור: בפיגוע משולב ירי, דקירה, ומטעני נפץ בשער שכם, שלושה מחבלים רצחו את לוחמת משמר הגבול הדר כהן. חברתה נפצעה באורח בינוני לאחר שהדר ז״ל הצילה אותה כשירתה לעבר אחד המחבלים.

פרס לטרוריסטים: אבו מאזן נפגש השבוע עם משפחות המחבלים מגל הטרור הנוכחי, ושיבח את ״השהידים״. בין השאר נפגשו עם משפחות המחבלים חברי הכנסת ממפלגת בל״ד – ג׳מאל זחאלקה, חנין זועבי, ובאסל גטאס, ועמדו דקת דומייה לזכר המחבלים. (*באן קי-מון, זה צידוק מספק, או שיש לך רעיונות נוספים? *אנשי השמאל – אם הבנתי נכון, פרטנר לשלום הוא בדרך כלל אדם בעל חיבה לטרור?). רה״מ נתניהו מסר בתגובה כי ״הם לא ראויים להיות בכנסת״ והורה ליו״ר הכנסת אדלשטיין לבדוק צעדי ענישה נגד חברי הכנסת ממפלגת בל״ד.

זיהום במפרץ חיפה: עיתונאי ערוץ 2 חיים ריבלין שידר תחקיר לפיו הזיהום החמור במפרץ חיפה גורם לכך שתינוקות נולדים במשקל נמוך מן הממוצע ועם הקיפי ראש קטנים. שר הבריאות יעקב ליצמן אמר ״לא אישרנו את מחקר זיהום האוויר בחיפה״ אך מסר ״אם המחקר על הזיהום הוא נכון, נדרוש את סגירת המפעלים בחיפה״.

בעולם: טרור: הארגון בוקו חראם הצית כפר שלם בצפון-מזרח ניגריה, לפחות 86 בני אדם נרצחו ביניהם ילדים רבים.

יחסי רוסיה-טורקיה: רוסיה מסרה הודעת אזהרה לפיה טורקיה מתכוונת לפלוש לצפון סוריה במבצע צבאי נגד משטר אסד.

בכנסת: *״חוק המישוש״ של השר לביטחון פנים גלעד ארדן אושר סופית בכנסת. החוק מתיר לשוטרים לערוך חיפוש באדם ובחפציו אם יש חשד סביר לאלימות, או אם יש אלימות מילולית.   *חוק חופשת לידה לגברים של חה״כ תמר זנדברג מהאופוזיציה אושר בכנסת. *חוק העמותות של חה״כ ציפי לבני נדחה. לפי הצעת החוק שלה, חובת השקיפות במקורות המימון תחול על כלל העמותות, ולא רק על עמותות במימון מדינה זרה -כפי שמציע חוק השקיפות של השרה איילת שקד. ״לבני מנסה לייצר מראית עין של גזירה שווה בין שני עניינים שאין ביניהם שום קשר״ כך שקד.

בפרלמנט זר: אם זה לא שרת החוץ השבדית, זה שר החוץ הצרפתי: -שר החוץ הצרפתי לורן פביוס שיגר אולטימטום לישראל לפיה צרפת תכיר במדינה פלסטינית אם הסכסוך לא ייפתר. הדברים באים על רקע הצעתה של צרפת לקיים וועידת ביטחון איזורית בה ייפגשו רה״מ נתניהו ואבו מאזן. גורם מדיני בכיר אמר כי כש״שר החוץ של צרפת אומר מראש שאם יוזמתו תגיע למבוי סתום- צרפת תכיר במדינה פלסטינית, אמירה זו מהווה תמריץ לפלסטינים – להגיע למבוי סתום. כך לא ניתן לנהל מו״מ ולא להשיג שלום״. (צרפת עוד מלקקת את פצעיה מהטרור הדעא״שי, אך היא לא שוכחת לאיים על ישראל).

הסנאטור האמריקני טום קוטון הציג הצעת חוק שתבטל את הרגולציה החדשה של המכס האמריקני המטילה חרם על מוצרים מיהודה ושומרון שמסומנים במילים ״מיוצר בישראל״. המתמודדים הרפובליקנים לנשיאות ארה״ב טד קרוז ומרקו רוביו שותפים ג״כ ביצירתו של הצעת חוק הזו.

בארה״ב: בחירות מקדימות – פריימריז באיווה: השבוע נערכו הבחירות המקדימות לנשיאות ארה״ב במדינת איווה. התוצאות: *אצל הרפובליקנים-טד קרוז ניצח, דונאלד טראמפ הגיע שני, ומרקו רוביו הגיע שלישי חזק רק בהפרש ספרה אחת מטראמפ – בניגוד לתחזיות בסקרים. *אצל הדמוקרטים- הילרי קלינטון וברני סנדרס קיבלו תיקו. מה עושים בארה״ב? מטילים מטבע! קלינטון הוכרזה כמנצחת (הלא כל כך גדולה). עכשיו ממשיכים המתמודדים לאסוף קולות בוחרים במדינת ניו המפשיר עבור הבחירות המקדימות שיתקיימו בשבוע הקרוב.

אסטרטגיית הצעדים; על רוביו וטראמפ בפריימריז באיווה / נ. הכט

image

מנצח אמיתי הוא לא חקיין. טראמפ ורוביו (צילום: Robyn Beck/AFP/Getty)

הבחירות המקדימות באיווה הסתיימו בניצחונות מהדהדים לחלק מן המתמודדים אך גם בהפסדים לא קטנים. בזמן שרשתות התקשורת והעיתונות מדברות על מי ניצח ומי הפסיד במרוץ הסמי-ממלכתי לבית הלבן, אסור לשכוח גם את הרובד האסטרטגי, ו׳הדרך הארוכה שהיא קצרה׳ בה בחר מתמודד אחד צעיר.

דונאלד טראמפ נחל תבוסה, ועכשיו זה כבר די נהיר. הוא מנהל קמפיין אגרסיבי ובוטה, ודואג שלא להיות תקין פוליטית. אחרי תוצאות הבחירות המקדימות באיווה מסתבר ש״אי התקינות הפוליטית״ פעלה לרעתו, או שמא קיבלה משמעות אחרת – הודות למקום השני אליו הגיע טראמפ באיווה, המציב אותו במקום בעייתי, פוליטית. המקום השני – מסמל את תחילת מפלתו של טראמפ, כמו אצן שמתחיל ריצה לפני הליכת שתי צעדים אחורה.

בצד השני של המתרס עומד מרקו רוביו, צעיר אך נמרץ ואולי אין לו ׳שערות לבנות׳ כפי שצחק בנאומו לאחר שהתקבלו תוצאות הפריימריז, אך יש לו רקורד לבן, עוצמה פוליטית, וכנות שלא היו מביישים אף מנהיג. בניגוד לטראמפ, רוביו בחר באסטרטגיית ׳צעד אחד אחורה כדי ללכת שני צעדים קדימה׳. הוא בחר שלא לנסוק מוקדם מידי, וכשנשאל על מקומו בסקרים, ואלו תוצאות הוא צופה בבחירות המקדימות – הוא דיבר על מקום שלישי ואמר; ״טד קרוז כמובן יהיה המוביל״.

זוהי אסטרטגיית ה-3,2,1 של רוביו כפי שפורסם ב-National Reveiw, לפיה רוביו יגיע למקום השלישי באוויה, למקום השני בניו המפשיר, ולמקום הראשון בדרום קרוליינה. כדי שהאסטרטגיה הזו תצליח, רוביו פעל ופועל ״מתחת לרדאר״ כפי שצוין בכתבה שהתפרסה באתר ׳פוליטיקו׳ כבר ביולי 2015. רוביו ואנשיו הכחישו את השמועות על האסטרטגיה המדוברת, ולמעשה, זה מה שמצביע על שיטתו זו בדיוק. השיטה הזו במקצתה – מבחינה טכנית, מזכירה את אסטרטגיית נתניהו (רק בלי הערמומיות) בבחירות 2015 לראשות הממשלה  – נתניהו ומנהלי הקמפיין שלו הציגו נתונים לא מלהיבים במיוחד, בשעה שהעובדות אמרו אחרת. נתניהו גם הוא, פעל מתחת לרדאר. על פי דיווחו של העיתונאי עמית סגל, נתניהו הצליח לנגוע בבוחרים עצמם ללא מסך תקשורתי, בשיטת ״המסרונים הסלולריים״.

טראמפ, פעל לפי השיטה הקלאסית שלעיתים גלשה למחוזות לא מהימנים. אחרי כל עימות, כן -גם אחרי העימות האחרון בו לא נכח, הציג טראמפ את עצמו כמנצח הגדול. לעיתים הסקרים הרשמיים אימתו את דבריו, אך לעיתים – כמו לאחר העימות האחרון, המציאות היוותה עדות. תוצאות הבחירות המקדימות באיווה הצביעו על כך ש- 28% מ״מחליטי הרגע האחרון״ בחרו ברוביו, ורק כ-13% בחרו בטראמפ.

בשעה שטראמפ העלה פוסטים ברשת החברתית על אחוזי הצבעה גדולים ועל ניצחון קרוב, רוביו נמדד כמנצח בסקרי האמת הרשמיים. התוצאות במדינת איווה גרמו לטראמפ לרדת מהפודיום הפיגורטיבי שיצר לעצמו ולתומכיו, ובנאומו לאחר התוצאות -שימשו ההשפלה והכניעה בערבוביה. המרוץ הזה לימד את ציבור הבוחרים בארה״ב כמו גם אותנו הישראלים שיעור חשוב – שבוטות היא לא בהכרח כנות, ומנוצלת לעיתים לאמירת שקרים, אך מידת הצניעות והאמת כפי שראינו — היא תנצח.

״הלחם היומי״ (פוליטיקה לנבוכים) – השבוע הראשון בינואר

בארץ: מי משקר? (בסרט דוקו של ׳פרונטליין׳ על נתניהו שיצא השבוע (Netanayahu at War) טען מרטין אינדיק כי לפני 20 שנה ׳כשישב ליד נתניהו׳ בהלווית רבין, אמר לו נתניהו: ׳תראה אותו (את רבין) הוא גיבור עכשיו, אם הוא לא היה נרצח הייתי מביס אותו, והוא היה נרשם ככשל בדפי ההיסטוריה׳ משרד רה״מ בתגובה דחה את את הדברים בפרסום תמונה מההלוויה בה לא נראה מרטין אינדיק יושב ליד נתניהו).

סיכולים ממוקדים ומרדף מתמשך (*השב״כ סיכל נסיון חטיפה ורצח אזרחים יהודים, ועצר שלושה אנשי חוליית חמאס. *נעצרו 2 פלסטינים ממזרח ירושלים שתכננו לפגוע ברה״מ, ולבצע פיגוע רצחני כנגד יהודים. העצורים הפעילו מעבדת חבלה, וקנו חומרי נפץ במשקל עשרות קילוגרמים. *המרדף אחר המחבל מדיזנגוף נמשך, במשטרה סוברים שהוא עבר לשטחי הרשות הפלסטינית).

יוסי כהן נכנס לתפקיד ראש המוסד.

בעולם: הקוריאנים מזהירים, בארה״ב שאננים (צפון קוריאה הודיעה על ניסוי מוצלח בפצצת מימן גרעינית. בארה״ב מפקפקים באמינות ההודעה, ומנגד מועצת הביטחון של האו״ם מפעילה סנקציות נוספות).

במלאות שנה לפיגועים ב׳שרלי הבדו׳ וב׳היפר כשר׳ בפריז – צרפת חוטפת עוד נסיון פיגוע; אדם ניסה להיכנס לתחנת המשטרה בפריז כשבידו סכין ועל גופו חגורת נפץ דמה. הוא נורה ונהרג במקום. (לא נשמעה ביקורת בארה״ב על ׳שימוש בכח מופרז׳)

בכנסת: חה״כ אוסאמה סעדי מבדיל בין טרור בתל אביב לטרור ביו״ש – בראיון לערוץ הכנסת אמר כי ׳הוא מגנה את הפיגוע בתל אביב אך לא את רצח בני הזוג הנקין׳.

הצעת חוק השבת של חה״כ מיקי זוהר עורר סערה, ולבקשת רה״מ נדחה ולא עלה להצבעה במליאה.

בפרלמנט זר: משבר מזרח תיכוני (סעודיה ניתקה את יחסיה הדיפלומטיים עם איראן בעקבות המתקפה על השגרירות הסעודית בטהרן והקונסוליה במשהד. אבו מאזן באופן חסר תקדים ברך את הסעודים ׳כל מה שהסעודים עושים הוא נכון׳).

בארה״ב: אובאמה מודאג מקליעים, ואיראן מפתחת טילים (בצעד היסטורי, הנשיא אובאמה הודיע השבוע בדמעות על שורת צעדים למניעת אלימות הנשק בארה״ב). הרפובליקנים תקפו אותו מימין; *עבריינים ימשיכו להשיג נשק בדרכים משלהם. לאזרחי ארה״ב זכות להגנה עצמית *דעא״ש ואיראן הם האיום המרכזי.