״לחם שחור״ – דעה אחת בשבוע על: פסימיות 

imageהכנסת אישרה השבוע באופן סופי את חוק העמותות – החוק שיחייב עמותות לדווח על מימון מגופים וממדינות זרות. או בקיצור; חוק השקיפות.

תוך זמן קצר צצו כל ״החרדים״ למיניהם והחלו לקנן על העוול הגדול שנעשה לדמוקרטיה הישראלית. הרצוג בכה על ״ניצני פאשיזם״, ליבני הגדילה עם דימוי עדכני של ״סכין שקורעת אותנו מבפנים״, ולכל עיתונאי היתה דעה ״נאורה״ יותר, או השוואה דרמטית יותר ממשנהו. כמו עיתונאי עיתון ׳הארץ׳, חמי שלו, שכתב (בתרגום מאנגלית); ״יהודי אמריקה היקרים: ישראל החלה לצעוד במדרון חלקלק שייגמר עם מבקרי השלטון בכלא. אבל אתם מכירים את הדקלום ״הדמוקרטיה היחידה״ וכו׳.״

האמת? מלחיץ. כל יהודי אמריקאי שלא מתעניין יותר מידי בפוליטיקה ישראלית היה נלחץ. יש בה בהודעה הזו כל מה שדרוש לסרט מתח: מדרון חלקלק, נבואת זעם, סורג ובריח. ובסיומת; אנטי קליימקס קלאסי — הכעס הזה על כך שאנו ׳כאילו׳ הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון; ״תלמדו מסוריה מה זו דמוקרטיה, הביטו על דעא״ש במדינות ערב, שאו עיניכם וראו את כל הטוב אשר באיראן״!

ובנימה רצינית; מה הסיפור עם ״יהודי אמריקה״? חשבת שאפשר לרמות את יהודי אמריקה כי את יהודי ישראל, איך נאמר, לא קל לרמות? הפנייה הזו בכלל מזלזלת באינטליגנציה של כל יהודי אמריקה; כאילו הם אינם מבינים עניין. והיא מזלזלת באינטליגנציה שלך, מר שלו; לא כל יהודי אמריקה נמצאים בצד השמאלי של המפה הפוליטית. ואולי לא הבנתי נכון. אולי אתה בכלל פונה בדבריך לגורמים בשמאל האמריקאי המממנים עמותות שמפעילות לחץ על ישראל בזירה המדינית, ומודיע להם שלא יוכלו להמשיך לחטט בדמוקרטיה הישראלית.

ומדוע בפסימיות שכזו? משפט קצר כל כך המכיל כמות ״פסימיות״ גבוהה כל כך לא נראתה במחוזותינו מאז אותו ליל בחירות אביבי ב-2015; ״גוש הימין ניצח״. הרי אתה, והשמאל כולו מכנים את נתניהו זה שנים ״פסימיסט אובססיבי״. משונה. הרי אתם הייתם אמורים להיות אופטימיים. ׳להוות תחליף׳ אופטימי לנתניהו עם חזון עוד יותר אופטימי לציבור. אז במקום להיות בפוקוס, נפלתם לבור העצבות. במקום להוכיח שאתם ״אופוזיציה לוחמת״, קרסתם אל תוך עצמכם. האמת, עשיתם את זה בסטייל; קודם תפחיד אחר כך תאשים אחר כך תקום ותלך. כמה אירוני שמי שהאשים את ביבי בפסימיות, עכשיו מהלך אימים על הציבור בנבואות זעם על ״ישראל פאשיסטית״.

ואם אתם עדיין מודאגים וחרדים ומשקשקים מפחד, אנא מכם, כתבו פוסט או שניים בפייסבוק על הדיקטטורה שלפתע משתוללת סביבכם ועל הנוסטלגיה לשנות ה-20 באירופה.

כתבו. אולי אפילו תתייגו את רה״מ. מי כמוכם יודעים כמה השימוש בחופש הביטוי עושה לכם טוב.

״לחם שחור״ – דעה אחת בשבוע על: ״ערכים״ מתנגשים

 

imageהמקום: מועדון הפולס באורלנדו, פלורידה

הקורבנות: חברי קהילת הלהט״ב באורלנדו

הרוצח: עומאר מאטין, מוסלמי שנשבע אמונים לדעא״ש


אחרי הטבח באורלנדו בסוף השבוע שעבר, אובאמה נשא נאום תגובה לאומה. היו דיבורים על פיקוח הנשק, גם ניחומים לקהילה הלהט״בית. אך הרוצח, וזהותו הלאומית הרדיקלית לא קיבלו בכלל זמן אוויר. אובאמה הסביר שלקרוא לילד בשמו זו הסחת דעת פוליטית. לדבריו, חייבים ״להשמיד את ISIL״ שאלו בדיוק ראשי התיבות של; המדינה האיסלאמית של עיראק והלבנט. אך צריך לעשות את זה בשקט, ללכת על על קצות האצבעות כמו שאומרים, כדי שחלילה, בשום פנים ואופן לא תושמע המילה — א**** רדיקלי, כדי שחלילה, לא נעליב ציבור אסלאמי שלם. רדיקלי כבר אמרנו?

עכשיו, נסו לתאר; הנשיא אובאמה, הדמוקרט, הליברל, התומך הגדול של הקהילה הלהט״בית, עומד מול האומה ולא מסוגל להישיר מבט ולנקוב בשמו של האויב שלפני רגע טבח באנשי הקהילה עבורה תמיד נלחם. באדישות ובקור רוח, הוא עומד מולה ומסרב להכיר ברוצח, ובכך — מסרב להגן על הקהילה. כך, מתוך עקשנות בלתי מוסברת, הוא בוחר לזנוח את ערכי מפלגתו, ואת השקפתו הליברלית.

המפלגה הדמוקרטית אותתה השבוע לציבור הכללי ולבוחריה שאין ביכולתה להגן על ערכיה, כי מה לעשות, לפעמים הם סותרים את מדיניות ההכחשה שלה בענייני א**** רדיקלי.

שדרן הרדיו והפובליציסט ראש לימבו מסכם את האבסורד הגדול בשאלה אחת לליברלים; ״מדוע אתם מקבלים גברים המעדיפים לזהות עצמם כנשים בזמן שאתם מסרבים לקבל טרוריסטים המגדירים את מעשיהם לפי הזהות המוסלמית?״ הקטע המלא כאן.

הנה לכם נקודה למחשבה בסוף שבוע רבוי סתירות.

״הלחם היומי״ (פוליטיקה לנבוכים) – השבוע השלישי במרץ

בארץ: ראש המוסד לשעבר מאיר דגן הלך לעולמו.

נכנעים לאיומים – עיתון הארץ גילה שישראל מנהלת מו״מ חשאי להחזרת ערים בגדה לשליטה פלסטינית – רמאללה ויריחו. לא, זה לא הסדר מדיני, אלא הסכם ביטחוני אפשרי שהגיע למבוי סתום, לאחר שהצדדים נתקלו בקשיים. היוזמה הוצעה ע״י אלוף פיקוד מרכז יואב מרדכי ומתאם הפעולות בשטחים רוני נומה, לאחר שגורמים ברשות הפלסטינית איימו להפסיק את התיאום הביטחוני אם פעולות ישראל בשטחים לא תיפסקנה.

בעולם: טרור – *מכונית תופת התפוצצה באנקרה, טורקיה וגרמה להרוגים ופצועים רבים. ארגון ה-PKK הכורדי לקח אחריות. *מחבלים פתחו באש בחוף ים תיירותי – בחוף השנהב, אל קאידה לקח אחריות.

השיגה תוצאות? – רוסיה הוציאה את כוחותיה מסוריה השבוע לאחר שהחליטה כי מטרותיה הושגו. אך את דעא״ש היא לא חיסלה.

בכנסת: החוק להגבלת שכר הבכירים (מנהלים בבנקים) אושר בועדת הכספים. החוק יגביל את שכרם של המנהלים בתאגידים פיננסיים עד תקרה של 2.5 מיליון שקלים.

בפרלמנט זר: נשיא המדינה רובי ריבלין ביקר במוסקבה ונפגש עם הנשיא פוטין. ריבלין הבהיר לפוטין שאסור שהסכם עתידי עם סוריה יחזק את איראן וחיזבאללה.

נשיאת ברזיל מינתה לשר בממשלתה את נשיא ברזיל לשעבר לולה – שהיה מעורב בפרשת שחיתות. המינוי נועד להעניק לו חסינות מפני חקירה, ולכן בית המשפט בברזיל הוציא צו מניעה למינוי כ-40 דק׳ לאחר מכן.

בארה״ב: הנשיא אובאמה בחר בשופט היהודי מריק גרלנד כמועמד להיות שופט בבית המשפט העליון – (למלא את מקומו של השופט אנטונין סקאלייה שהלך לעולמו). רוב הרפובליקנים בקונגרס מתנגדים למינוי ולא יאפשרו מינוי של שופט בקדנציה האחרונה של אובאמה – בגלל עמדותיו הליברליות, ורוצים לחכות לנשיא הבא – שהם מקווים שיהיה קונסרבטיבי. כמה מהם אמרו השבוע שהם מוכנים לבחון את מועמדותו של גרלנד.

המירוץ לנשיאות – ביום שלישי התקיימו בחירות ב-5 מדינות; פלורידה, אוהיו, מיזורי, אילינוי, וצפון קרוליינה. אצל הרפובליקנים: טראמפ ניצח בפלורידה, מיזורי, אילינוי, וצפון קרוליינה. קייסיק ניצח במדינת הבית שלו – אוהיו. קרוז לא ניצח באף מדינה, ורוביו הודיע על פרישה מן המירוץ לאחר שהפסיד במדינת הבית שלו – פלורידה. בנאומו הוא אמר: ״אנחנו אמנם בצד הנכון, אך לא בצד המנצח״ והפציר בתומכיו ובאזרחי ארה״ב שלא להכנע לכעס ולחרדה, (כפי שטראמפ עושה) והזכיר גם מגדולת הבורא בציטוט מדברי דוד המלך. (ארה״ב הפסידה מנהיג אמיתי) לנאום המלא לחצו כאן. אצל הדמוקרטים: קלינטון ניצחה בכל 5 המדינות, סנדרס באף מדינה.

״הלחם היומי״ (פוליטיקה לנבוכים) – השבוע השלישי בינואר

בארץ: טרור: *דפנה מאיר, רעיה ואם לשישה נרצחה בדקירות סכין בפתח ביתה בעותניאל, ע״י מחבל פלסטיני בן עוולה (15) שנעצר לאחר מרדף של יומיים. *תושבת תקוע נדקרה בכתפה באורח בינוני ע״ מחבל פלסטיני. המחבל נורה ונוטרל.

בכנס INSS (המכון למחקרי ביטחון לאומי) בתל אביב: * ״האיום המרכזי על ישראל הוא הקיפאון המחשבתי״ – שר החינוך נפתלי בנט השמיע ביקורת על מדיניות רה״מ ושר הביטחון יעלון, וקרא לשנות את התפיסה הביטחונית, וליזום. (לא, הוא לא התכוון למדינה פלסטינית). * ״נראה שיש חוק אחד לישראלים ואחר לפלסטינים״ – שגריר ארה״ב בישראל דן שפירו מתח ביקורת חריפה על ישראל שכביכול מחילה חוקים שונים על היהודים והפלסטינים בשטחי יהודה ושומרון. רה״מ נתניהו בתגובה: ״דבריו אינם מקובלים״ (ביבי, תן לו בראש כמו שנתת לשבדית וולסטרום). אז מדוע עכשיו? 1.אובאמה לחוץ – עוד שנה הוא בחוץ, ועוד אין לו הישגי שלום. 2.דן רצה להתחרות עם מרגוט.

חופשי לרוץ? היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין החליט לסגור את התיק נגד הרמטכ״ל לשעבר גבי אשכנזי בהעדר אשמה.

בעולם: הירוקים זורמים לאיראן: ארה״ב והאיחוד האירופי הסירו סופית את הסנקציות על איראן לאחר שסבא״א (הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית) דיווחה כי איראן עמדה בהתחייבותה במשך החודשים שעברו מאז ההסכם (כן, היא רק עשתה ניסוי קטן בטיל עם ראש נפץ גרעיני באוקטובר. אבל זה לא משנה) העברת 100 המיליארדים החלה. באופן חסר תקדים – שר החוץ האמריקני ג׳ון קרי הודה ואמר כי ייתכן שחלק מהכסף יתקצב ארגוני טרור – ״לא את הכל אפשר למנוע״ (אבל לא ביקשו ממך ״למנוע״, ביקשו ממך לא לחתום על עסקה רעה).

*הופעלה עסקת החלפת אסירים איראניים בשבויים אמריקנים – מטוס שוויצרי שנשא את השבויים נחת בז׳נבה השבוע. *3 אמריקנים דווחו כחטופים בבגדד.

רה״מ נתניהו נסע לכנס הפורום הכלכלי בדאבוס ונפגש עם סגן הנשיא ג׳ו ביידן, שר החוץ ג׳ון קרי, ושרת החוץ האירופית פדריקה מוגריני. הם דיברו על המציאות הביטחונית בישראל, ההסתה הפלסטינית, הסכם הגרעין, איראן ודעא״ש: ״כששני האויבים שלך נלחמים אחד בשני, אל תחזק את אחד מהם, אלא תחליש את שניהם״

בכנסת: חוק השקיפות: רה״מ נתניהו הודיע כי יתמוך בחוק של השרה איילת שקד, אך הדגיש כי העמותות במימון זר לא תחויבנה בענידת תג זיהוי.

הנעלבים: משרד החוץ החרים את נסיעותיו לחו״ל של שר החינוך נפתלי בנט לאחר שהלה העליבם באמרו שיש בעיה בד.נ.א. של עובדי משרד החוץ, בהתייחסו למנכ״ל משרד החוץ לשעבר אלון ליאל.

#משכן50 בהופעת טאלנט: השבוע חגגו 67 שנים לכינונה של הכנסת, ו-50 שנות משכן. אילן גילאון הכין ריבות, חיים ילין הנחה שיעור ספינינג, צחי הנגבי וחמד עמאר עשו קרטה, ועוד. בסיום היום נערכה ישיבה מיוחדת בנוכחות הנשיא ריבלין.

בפרלמנט זר: ממשיכים לירות חיצים: *האיחוד האירופי הודיע כי הסכמים עם ישראל יהיו תקפים רק בשטחי הקו הירוק. ארה״ב גיבתה את ההחלטה. *האו״ם, האיחוד האירופי, וארה״ב גינו את הידיעה לפיה ישראל עומדת לספח למעלה מ-1500 דונם ליד יריחו ולהכריזם כאדמות מדינה. הטענה: פעולת הסיפוח נוגדת את עיקרון 2 המדינות.

שופט בריטי קבע כי רצח המרגל הרוסי לשעבר אלכסנדר ליטביננקו בלונדון בוצע בפקודת פוטין. בריטניה תחליט על הטלת סנקציות על רוסיה.

בארה״ב: מופע אימים או תוכנית סאטירה: מושלת אלסקה לשעבר שרה פיילין הצהירה על תמיכתה במועמד הרפובליקני דונאלד טראמפ. פיילין עלתה על הבמה בנוכחות טראמפ, ונתנה הרצאה נטולת דיפלומטיה (ונימוסים) בדיוק כמו שטראמפ אוהב. פיילין צחקה על הבאז התקשורתי שהתמיכה שלה גורמת, (מה לעשות – ׳כשאישיות טלוויזיה ופוליטיקאית לשעבר תומכת בפוליטיקאי טרי ואישיות טלוויזיה לשעבר׳, זה מסקרן). מה שבטוח: טד קרוז יצא נעלב.

״הלחם היומי״ (פוליטיקה לנבוכים) – השבוע השני בינואר

בארץ: המרדף הסתיים (חוסל המחבל מדיזנגוף נשאת מלחם, לאחר שנמצא בדירת מסתור במקום מגוריו בערערה. המרדף ערך שבוע שלם, ועורר ביקורת ציבורית ותקשורתית על התנהלותה של המשטרה).

שריפה שפרצה במשרדי ארגון ״בצלם״ בירושלים גרמה לבהלה ולקונספרציות על הצתה מכוונת של פעילי ימין. לאחר חקירה, התברר שהשריפה נגרמה עקב קצר חשמלי, למורת רוחם של רבים בשמאל.

הצוללת החדשה של חיל הים ״אח״י רהב״ עגנה לראשונה בחיפה, והתקבלה בטקס רשמי.

בעולם: טרור: *פיגוע התאבדות באיסטנבול גבה חייהם של עשרות מתושבי המקום הטורקים, ואזרחים גרמנים. *פיגוע חבלה וירי בג׳קרטה, אינדונזיה גבה חייהם של עשרות מתושבי המקום, דעא״ש לקח אחריות לפיגוע. *ניסיון דקירה בפריז – מורה יהודי נפצע קלות בידו, לאחר שהצליח להדוף את הדוקר תומך דעא״ש. (נשיא הקהילה היהודית קרא ליהודים להסיר הכיפות, וספג ביקורת ו׳קמפיין כיפות׳ ברשתות החברתיות). *פוליטיקאי יהודי צרפתי נמצא ללא רוח חיים בביתו עם סימני אלימות.

איראן במסע השפלה, ארה״ב מתנצלת (איראן עצרה 10 מלחים אמריקניים עם 2 ספינותיהם, לאחר שנכנסו לשטחה הימי עקב תקלה טכנית. לאחר שיחות טלפון בין שר החוץ קרי לשר החוץ האיראני זריף, האיראנים הבטיחו לשחררם בהקדם. אך הם דאגו להעלות לטלוויזיה האיראנית תמונות משפילות וסרטון התנצלות של המלחים האמריקניים).

בכנסת: בהיעדר מועמדים אחרים, רה״מ נתניהו נבחר בפעם השביעית כיו״ר מפלגת הליכוד.

בפרלמנט זר: וולסטרום מכה שוב (סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי הודיעה כי שרת החוץ השבדית מרגוט וולסטרום לא תתקבל בישראל לאחר אמירותיה נגד ישראל בטענתה ׳כי יש צורך לחקור הרג בלתי חוקי של פלסטינים׳. רה״מ גינה את דבריה, וכינה את מה שאמרה; ״שערורייתי, בלתי מוסרי, בלתי צודק, מוטעה, וטיפש״). *תזכורת: זו לא הפעם הראשונה שוולסטרום משמיעה ביקורת אבסורדית נגד ישראל. בנובמבר – ייחסה וולסטרום את מתקפת הטרור בפריז לסכסוך הישראלי פלסטיני.

בארה״ב: ״יותר משזה היה מצב האומה, זה היה מצב של הכחשה״ – טד קרוז (אובאמה נשא את ׳נאום מצב האומה׳ האחרון שלו. הסנאטורית הרפובליקנית ניקי היילי נבחרה למסור את נאום התגובה לנאומו של הנשיא, והשמיעה ביקורת שכוונה לטראמפ: ׳אל לנו להשמע לקולות הכועסים הקיצוניים׳).

״הלחם היומי״ (פוליטיקה לנבוכים) – השבוע הראשון בינואר

בארץ: מי משקר? (בסרט דוקו של ׳פרונטליין׳ על נתניהו שיצא השבוע (Netanayahu at War) טען מרטין אינדיק כי לפני 20 שנה ׳כשישב ליד נתניהו׳ בהלווית רבין, אמר לו נתניהו: ׳תראה אותו (את רבין) הוא גיבור עכשיו, אם הוא לא היה נרצח הייתי מביס אותו, והוא היה נרשם ככשל בדפי ההיסטוריה׳ משרד רה״מ בתגובה דחה את את הדברים בפרסום תמונה מההלוויה בה לא נראה מרטין אינדיק יושב ליד נתניהו).

סיכולים ממוקדים ומרדף מתמשך (*השב״כ סיכל נסיון חטיפה ורצח אזרחים יהודים, ועצר שלושה אנשי חוליית חמאס. *נעצרו 2 פלסטינים ממזרח ירושלים שתכננו לפגוע ברה״מ, ולבצע פיגוע רצחני כנגד יהודים. העצורים הפעילו מעבדת חבלה, וקנו חומרי נפץ במשקל עשרות קילוגרמים. *המרדף אחר המחבל מדיזנגוף נמשך, במשטרה סוברים שהוא עבר לשטחי הרשות הפלסטינית).

יוסי כהן נכנס לתפקיד ראש המוסד.

בעולם: הקוריאנים מזהירים, בארה״ב שאננים (צפון קוריאה הודיעה על ניסוי מוצלח בפצצת מימן גרעינית. בארה״ב מפקפקים באמינות ההודעה, ומנגד מועצת הביטחון של האו״ם מפעילה סנקציות נוספות).

במלאות שנה לפיגועים ב׳שרלי הבדו׳ וב׳היפר כשר׳ בפריז – צרפת חוטפת עוד נסיון פיגוע; אדם ניסה להיכנס לתחנת המשטרה בפריז כשבידו סכין ועל גופו חגורת נפץ דמה. הוא נורה ונהרג במקום. (לא נשמעה ביקורת בארה״ב על ׳שימוש בכח מופרז׳)

בכנסת: חה״כ אוסאמה סעדי מבדיל בין טרור בתל אביב לטרור ביו״ש – בראיון לערוץ הכנסת אמר כי ׳הוא מגנה את הפיגוע בתל אביב אך לא את רצח בני הזוג הנקין׳.

הצעת חוק השבת של חה״כ מיקי זוהר עורר סערה, ולבקשת רה״מ נדחה ולא עלה להצבעה במליאה.

בפרלמנט זר: משבר מזרח תיכוני (סעודיה ניתקה את יחסיה הדיפלומטיים עם איראן בעקבות המתקפה על השגרירות הסעודית בטהרן והקונסוליה במשהד. אבו מאזן באופן חסר תקדים ברך את הסעודים ׳כל מה שהסעודים עושים הוא נכון׳).

בארה״ב: אובאמה מודאג מקליעים, ואיראן מפתחת טילים (בצעד היסטורי, הנשיא אובאמה הודיע השבוע בדמעות על שורת צעדים למניעת אלימות הנשק בארה״ב). הרפובליקנים תקפו אותו מימין; *עבריינים ימשיכו להשיג נשק בדרכים משלהם. לאזרחי ארה״ב זכות להגנה עצמית *דעא״ש ואיראן הם האיום המרכזי.

״הלחם היומי״ (פוליטיקה לנבוכים) – השבוע האחרון של 2015

בארץ: אולמרט לא עזב, ולא מודה / ״מנהיגים״ מבלים בכלא (רה״מ לשעבר אהוד אולמרט נשפט לשנה וחצי מאסר ויחל לרצות את עונשו בפברואר. למרות זאת הוא ממשיך להצהיר: ״מעולם לא קיבלתי שוחד״. אולמרט ישהה בסמוך לנשיא לשעבר משה קצב השוהה באגף התורני, אך מסתבר שלא ייפגשו).

התנ״ך עוד חי (משרד החינוך עורר סערה גדולה כשהחליט לפסול את ספרה של דורית רביניאן ׳גדר חיה׳ מתוכנית הלימודים, בטענה שהוא מעודד התבוללות).

סוכל פיגוע במלון באילת – נעצרו 2 ערבים ישראליים ירושלמים.

בעולם: הפסד לדעא״ש, הישג לעיראק (דעא״ש נחל תבוסה בעיר העיראקית רמאדי, הצבא העיראקי כבש את העיר מחדש).

פיגוע התאבדות התרחש בעיר קמישלי שבסוריה – 3 מחבלים, 2 מסעדות, 6 הרוגים.

בריסל ביטלה את ארוע הזיקוקים לשנה החדשה עקב התראות על פיגועי טרור. בניו יורק סוכל פיגוע.

בכנסת: עמיר אוחנה הושבע לחבר כנסת במפלגת הליכוד בעקבות פרישת סילבן שלום.

׳הערבים נוהרים׳ (הממשלה אישרה תקציב של 15 מיליארד שקלים עבור צמצום פערים במגזר הערבי).

בפרלמנט זר: ׳מיליארד סינים לא טועים׳ (הפרלמנט הסיני אישר באופן רשמי הקלות במדיניות ״הילד האחד״, כמו גם חוק נגד אלימות במשפחה).

בברזיל עדיין משתהים לאשר את מינויו של ׳המתנחל׳ דני דיין כשגריר במדינתם – עקב התנגדותם להתנחלויות. (סגנית שר החוץ חוטובלי מסרה שישראל לא תיסוג מהמינוי. נתניהו ודיין נפגשו וקבעו דרכי פעולה).

בארה״ב: ג׳ון קרי עדיין בטוח ביעילות ההסכם עם איראן? (ארה״ב קיבלה החלטה להטיל סנקציות על 12 אישים וגופים בינלאומיים הקשורים בסיוע לתוכנית הטילים הבליסטיים של איראן). איראן מסרה בתגובה שהיא תמשיך בקידום התוכנית. הסכם רע אמרנו?

*תזכורת: הטלת הסנקציות באה בתגובה לניסוי השיגור שערכה איראן באוקטובר, בו הפרה את הסכמי האו״ם.

״הלחם היומי״ (פוליטיקה לנבוכים) – השבוע הרביעי בדצמבר

בארץ: הטרוריסט, איש חיזבאללה סמיר קונטאר חוסל במבצע ישראלי בסוריה. נסראללה מאיים בנקמה.

מערכת ההגנה הישראלית ׳שרביט קסמים׳ יצאה לדרך לאחר ניסוי יירוט מוצלח. -המערכת ממומנת על ידי ארה״ב.

סרטון חתונת הדמים; איננו מצווים להתאבד, בגלל שקומץ אחרים איבדו צלם אנוש (העיתונאי רועי שרון הביא תיעוד מחתונה בה נראים בחורים מניפים סכינים ודוקרים את תמונתו של הפעוט הערבי שנרצח עלי דוואבשה. הסרטון עורר סערה גדולה כמו גם ביקורת על מנהיגי הציונות הדתית.)

בעולם: ?Boots on the ground (פיגוע התאבדות שבוצע על ידי ׳הטאליבן׳ הרג שישה חיילים אמריקניים באפגניסטן).

כדורגל; מנכ״ל פיפ״א ספ בלאטר ונשיא אופ״א מישל פלאטיני הושעו מתפקידם ל-8 שנים עקב שחיתות.

בכנסת: מי מנסה להיאחז בכיסאו יותר? (הרצוג מודיע על דחיית הפריימריז במפלגת העבודה / נתניהו מודיע על הקדמת הפריימריז במפלגת הליכוד).

מיהו שר הפנים הבא? (השר סילבן שלום פרש מהכנסת).

בפרלמנט זר: רק סימבולי – הפרלמנט היווני אישר הכרה במדינה פלסטינית

בארה״ב: דעא״ש הם חבורת חוליגנים (אובאמה ניסה להרגיע השבוע כשאמר ׳דעא״ש לא מציב איום ממשי על ארה״ב״. המועמדת הדמוקרטית קלינטון אמרה: ״אנו נמצאים במקום שאנו צריכים להיות בכל הנוגע למלחמה בדעא״ש״). רוביו המועמד הרפובליקני מתח עליהם ביקורת: ״הציבור האמריקני לא נרגע כשהוא שומע דיבורים שאינם מחוברים למציאות… האסטרטגיה של אובאמה היא זו שהביאה את מתקפת הטרור בסאן ברנרדינו״.

קמפיין סיום הקדנציה של ג׳ון קרי / נ.הכט

מבקר סדרתי. ג׳ון קרי (Reuters/Yuri Gripas)

מבקר סדרתי. ג׳ון קרי (Reuters/Yuri Gripas)

מזכיר המדינה ג׳ון קרי חזק רק בדיבורים, כך מסתבר. לאחר רקורד די בעייתי של אמירות ביקורתיות על ישראל, הוא החליט השבוע ש״ישראל אינה יודעת כיצד לפתור את הסכסוך״, וש״בנייה בהתנחלויות והריסת בתי מחבלים אינם פתרונות״.

מלבד האירוניה בביקורתו, האמירה שלו נובעת מאינטרסים פוליטיים אישיים, ומאג׳נדה ברורה. לג׳ון קרי אין מדיניות. לא מדיניות פנים ובטח ובטח שלא מדיניות חוץ. הטרור הדעא״שי בארה״ב רק גבר בשנות השלטון של האדמיניסטרציה בה הוא שותף. האיש בו הוא תומך לא מסוגל לומר ״אסלאם רדיקלי״, אפילו בשעה שבני עמו נטבחים. ממשיכת דרכו של אובאמה הילארי קלינטון צועדת בקמפיינים ומלגלגת שאין צורך לחזור שוב ושוב על שמו של האויב, יש צורך למגר אותו. אבל איך נלחמים באויב שאת שמו איננו יודעים? קרי למעשה אינו מסוגל להתייצב בכנות מול העם האמריקני ומול העולם בכלל, ולכן הוא מעדיף לדבר על ״סכסוכים״ אחרים. בחוצפתו הוא מבקר את ישראל פעם אחר פעם, והכל (לא תאמינו) כדי לחפות על חוסר המדיניות שלו בכל הנוגע לטרור האסלאמי הרדיקלי.

לפני כשבועיים כשקרי נאם בפורום סבן הוא ניבא; ״המצב הנוכחי מוביל למדינה דו לאומית…ישראל לא תוכל להיות יהודית ודמוקרטית״. שר הביטחון יעלון כינה אותו בעבר ״אובססיבי ומשיחי״ וספג על כך ביקורת. אך ללא ספק יש בהם בדבריו אובססיביות ומשיחיות שקרית, כאילו הוא מונה להיות המבקר והקטגור הבינלאומי.

וזה עוד לא הכל. נחזור חמישה חודשים אחורה כשקרי ניהל מגעים שהובילו להסכם הגרעין עם איראן. בשימוע בעניין שהתקיים בקונגרס האמריקני הוא נשאל שאלות נוקבות על ידי רפובליקנים ודמוקרטים כאחד. האיש נע על כסאו באי נוחות בכל זמן הדיון, כאשר תשובותיו אינן מספקות ומשכנעות אפילו את התומכים הכי נלהבים שלו. ישראל לא הייתה שותפה באותם מגעים שעמדו לחרוץ את גורלה. ההסכם שעתיד היה להשפיע על ישראל יותר מכל מדינה אחרת, התקבל בלעדיה וללא הסכמתה. אך קרי ׳הדמוקרט׳ בשלו, באותה טקטיקת הסוואה אמר אז: ״מי שמתנגד להסכם עם איראן לא מכיר את פרטיו״. הוא דיבר על פחדיה וחרדתה של ישראל, ועל כך שהוא איננו מאמין שאיראן רוצה בהשמדתנו. כך חשב לחפות על העוול וחוסר המקצועיות שניבטו מכל עבר.

נחזור יותר משנה אחורה לאפריל 2014 אז הכריז קרי בועידה סגורה ׳שישראל עלולה להיות מדינת אפרטהייד באם שיחות השלום ייכשלו׳. הצהרתו זו נאמרה ימים ספורים לאחר שדונלד סטרלינג מבעלי הלוס אנג׳לס קליפרס והחוואי האמריקני קליוון באנדי נשמעו אומרים הערות גזעניות כלפי ציבור השחורים בארה״ב. מסתבר שקרי לא היה מסוגל להתמודד עם הגזענות הגואה במדינתו, ומתוך רצון לכסות על היעדר הטיפול בנושא, בחר לדבר על ״גזענות״ בישראל.

ועכשיו הוא מדבר שוב. הוא מותח ביקורת על ישראל כדי לכסות את פניו. הוא משמיע טיעונים ומסתובב כאילו היה בקמפיין בחירות, רק שהוא לא רץ. זה לא במקרה שהוא מדבר בזמן האחרון בגלוי כל כך, ובעוצמה מוגברת. החיפזון לדחוף עוד הצהרה לפני שהוא יוצא מן המשרד, מניע אותו. המירוץ לנשיאות בעיצומו, וקרי כמו אובאמה כבר אחוז נוסטלגיה לימי השלטון. בינתיים, בזמן שהוא עסוק ״ביחסי חוץ וביטחון״, הטרור לא מרפה לדפוק על דלתו, שמא הפעם יפנים ויקשיב ללב הפועם של האסלאם הרדיקלי.

כשהטמפרטורות עולות; על אקלים, טרור, והמרוץ לנשיאות / נ. הכט

טראמפ מימין, רוביו משמאל במהלך עימות רפובליקני. (צילום: AP/Jeffery Phelps)

טראמפ מימין, רוביו משמאל במהלך עימות רפובליקני. (צילום: AP/Jeffery Phelps)

השבוע האחרון נפתח בסימן וועידת האקלים בפריז. מכל רחבי העולם הגיעו מנהיגים לדבר על איום האקלים הגלובלי. כמה ימים לאחר מכן, התרחשה מתקפת הטרור בסן ברנרדינו שבקליפורניה (ככה זה כשעסוקים במזג האוויר). אובאמה מצידו עדיין בודק את מניעי התוקפים, בשעה שעבור רבים אחרים הרציונל הוא לא החשוב כאן, אלא העובדה הבהירה והחד משמעית שהיה זה מעשה טרור אסלאמי רדיקלי. האף בי איי (לשכת החקירות הפדרלית) כבר יצאה בהצהרה כזו, רק משום מה אובאמה השתהה ופרקליטת המדינה לורטה לינץ׳ הודיעה ש׳הפחד הגדול׳ שלה הוא ׳הרטוריקה האנטי מוסלמית׳. (כן, אובאמה הוא מוסלמי).

בתקופה הזו בארה״ב נשמעים גם קולות אחרים, אלו של המעומדים לנשיאות. הרפובליקנים מטיפים לנשיא המכהן שיוצא לוועידות אקלים אך סותם את פיו כשמדובר באיום הטרור הממשי. לנשיא שמדבר על אלימות הנשק כשמדובר בכלל בדעא״ש. הם מבטיחים לעקור כל עץ מורעל שהושתל בימי אובאמה, באם יינתן להם המנדט. דבריהם חשובים לא פחות מן העמדה הפסיבית של ממשלת הדמוקרטים.

בפורום קואליציית היהודים הרפובליקנים ביום חמישי הרצו עשרות מועמדים בפני קהל יהודי רפובליקני. כולם זכו לתשואות ואהדה רבה מצד הקהל, לדברי התמיכה שהשמיעו בישראל.

המועמד המדובר דונאלד טראמפ הוא המוביל בסקרים זה שבועות. למרות אמירותיו הלא ראויות, ועל אף אופיו השנוי במחלוקת הוא ממשיך לאסוף מעריצים. טראמפ מגיע מעולם העסקים וככזה הוא איננו מבין גדול במדיניות חוץ וביטחון. נאומיו עוסקים יותר בדיבורים על מיליארדים מאשר בתוכניות קונקרטיות וריאליסטיות בתחומי מדיניות חוץ לכשיגיע לשלטון. באווירה הזו נשאל טראמפ על דעתו בעניין הסכסוך הישראלי פלסטיני, וענה שהוא סקפטי לגבי נכונותה של ישראל להתחייב לתהליך שלום אך הוא לא הביע סקפטיות לגבי נכונותו של אבו מאזן להכיר בקיומה של מדינת ישראל. כשנשאל בפורום לגבי ירושלים המאוחדת כבירת ישראל התחמק (שלא באלגנטיות) מלענות, ואמר ״שידבר עם ביבי״. הקהל התאכזב. ההתלהבות סביבו היא בשל הרוח החדשה הבלתי פורמלית שהוא מביא למפלגה הרפובליקנית, אך התחמקות משאלות קריטיות לא עוברת בקלות בימים אלו.

לעומת זאת, נצפו כמה מועמדים חזקים ועניינים מאוד בפורום. ללא ספק המרצה המנצח היה המועמד מרקו רוביו. הצעיר מבין המעומדים והיריב החזק ביותר מול הילרי קלינטון, רוביו לא רק נואם חזק, אלא פועל בשטח בכל הקשור למלחמה בטרור הרדיקלי ובעמידה חזקה לצד ישראל. זאת ניתן לראות בחוק שהעביר בסנאט לביטול המימון לארגון הטרור חיזבאלה הנתמך על ידי איראן, שמהווה איום לישראל כמו גם לארה״ב. רוביו לא מתנשא, מדבר בגובה העיניים, ורהוט במדיניות חוץ. במקום להעמיד פנים, רוביו אמר את מה שאחרים רבים חוששים לומר בארה״ב: ״אין לישראל פרטנר לשלום״.

העיתונות האמריקאית כמו גם הישראלית שטופה בדונאלד טראמפ – מה שמשפיע על דעת הקהל בעוצמה, ומסיח את תשומת ליבה מן המעומדים הרציניים והעניניים שגם כן עולים בסקרים. טראמפ ינחול תבוסה ולא יהיה זה בגלל אמירה שפלה ולא מנומסת אלא מכורח הזמן והמציאות שתכה בציבור הרפובליקני בארה״ב. עד אז, בין הצהרות להבטחות, כדאי לעקוב אחר מרקו רוביו, הוא עוד יהיה מן המובילים במרוץ לנשיאות.