״הלחם היומי״ (פוליטיקה לנבוכים) – השבוע השני בפברואר

בארץ: רה״מ נתניהו הודיע כי סגן ראש השב״כ נדב ארגמן ימונה לראש השב״כ ויחליף את יורם כהן.

נתניהו סייר השבוע במקום בו מוקמת גדר ביטחון ליד גבול ירדן, ואמר כי ׳תהיה גדר שתקיף את כל ישראל׳ – ״אנחנו רוצים להגן הווילה. בסביבה שבה שאנחנו גרים אנחנו צריכים להגן על עצמנו מפני חיות הטרף״.

בעולם: מי יכול לקים ג׳ונג און? *צפון קוריאה שיגרה טיל בליסטי השבוע, למרות האזהרות של מועצת הבטחון של האו״ם, המדינות השכנות, וארה״ב. צ. קוריאה טענה שהיא שלחה לווין לחלל, אך המומחים אומרים שהיה זה ניסיון בשיגור טילים ארוכי טווח. בקונגרס האמריקני הצביעו על הטלת סנקציות נוספות וקשות על צפון קוריאה. (המתמודדים הרפובליקנים לנשיאות – קרוז ורוביו עזבו את הקמפיין לרגע, כדי להיות שם).  *קים ג׳ונג און הוציא להורג את רמטכ״ל צבא צ. קוריאה בטענה שהיה מעורב בשחיתות.

בכנסת: ׳בוז׳י, ברוך הבא למזרח התיכון!׳ השבוע התקיים דיון במליאה בנושא פתרון 2 המדינות. רה״מ נתניהו עלה לנאום ו״שיבח״ את הרצוג על התפכחותו לגבי פתרון 2 המדינות (הרצוג אמר השבוע ׳שבמצב הנוכחי, פתרון 2 המדינות אינו ישים׳). ״איך אפשר לסמוך על שיקול הדעת שלכם להתמודד עם האיומים סביבנו, כשאתם מבינים מה קורה פה רק באיחור של שנים״ כך נתניהו למפלגת העבודה.

הצעת חוק השקיפות/העמותות (של השרה איילת שקד) – המחייבת את העמותות במימון זר לחשוף את מקורות המימון שלהם, אושרה בקריאה ראשונה.

הנהלת הקואליציה אישרה את הצעת חוק ההשעיה – החוק שמקדם רה״מ נתניהו, בו תנתן סמכות לחברי הכנסת להשעות חבר כנסת אחר בעקבות התנהגות שאינה הולמת. חברי מפלגת הבית היהודי כמו גם המפלגות החרדיות התנגדו לחוק ולנוסח. הנוסח שונה להשעיה ב-3 מקרים בלבד: תמיכה בטרור, ביקור במדינת אויב ושלילת ישראל כיהודית ודמוקרטית. אך מפלגת הבית היהודי עדיין מתנגדת לחוק, וטוענת שהשעיה או פיטורין של חבר כנסת ייעשה ע״י מערכת אכיפת החוק. הרקע לחוק: ביקורם של חברי מפלגת בל״ד עם משפחות המחבלים הפלסטינים מגל הטרור.

בפרלמנט זר: התייאש מתהליך השלום או קיבל הצעת עבודה אטרקטיבית בארגון ״זכויות אדם״? שר החוץ הצרפתי לורן פביוס התפטר השבוע מתפקידו בפרלמנט, רק כשבועיים לאחר הצעתו לקיים פגישה בין רה״מ נתניהו לאבו מאזן בועידת ביטחון בצרפת.

הם מפחדים: הפרלמנט האירופי שלח מכתב לחברי הכנסת מהקואליציה שבו הם מפצירים בהם לא לתמוך בהצעת חוק השקיפות של השרה איילת שקד, בטענה שהחוק מהווה סכנה לדמוקרטיה הישראלית. (ההגיון של אירופה: *חוק סימון מוצרים מיהודה ושומרון תשמור על הדמוקרטיה אך-*חוק שדורש שקיפות במידע היא היא סכנה לדמוקרטיה. ועוד יותר מכך; *ההתערבות בחקיקה הפנימית בישראל שומרת על הדמוקרטיה הישראלית. נשמע לכם הגיוני?)

בארה״ב: אובאמה ידע או לא ידע? פריימריז בניו המפשיר: במוצ״ש התקיים העימות הרפובליקני ה-8, בניו המפשיר. במהלך העימות המתמודד כריס כריסטי – מושל ניו ג׳רסי תקף את הסנאטור מרקו רוביו על כך שאין לו נסיון מוכח, ושאסור לארה״ב לעשות את אותה הטעות שעשו בבחירת אובאמה הצעיר חסר הניסיון. רוביו שלא ציפה להתקפה מצד כריסטי, נבעת, ומחוסר מוכנות חזר על אותו משפט 3 פעמים ״צריך להפריך את הרעיון הזה שאובאמה לא יודע מה הוא עושה, הוא יודע בדיוק מה הוא עושה, הוא רוצה לשנות את אמריקה לרעה!״ כריסטי הביך את רוביו עוד יותר כשהדגיש את העובדה שרוביו חוזר על משפטים מצוטטים ומשוננים מראש. לאחר המעשה והפריימריז; בצד הרפובליקני- טראמפ ניצח, קייסיק הגיע שני, בוש וקרוז הגיעו שלישי ורביעי, רוביו הגיע חמישי (העימות הבעייתי עלה לו ב״מחליטי הרגע האחרון״ והוא קיבל רק 14% מהם). כריסטי פרש מן המרוץ, כמו גם המתמודדת הרפובליקנית היחידה קרלי פיורינה. בצד הדמוקרטי- סנדרס ניצח בפער גדול, קלינטון הגיעה שנייה. המתמודדים עברו השבוע לדרום קרוליינה שם יתקיימו הפריימריז ב-20 לפברואר.

מדוע ארה״ב מפחדת מחוק העמותות? / נ. הכט

תוכנית זדונית, הילרי קלינטון (צילום: AP)

תוכנית זדונית, הילרי קלינטון (צילום: AP)

חוק העמותות שיזמה השרה איילת שקד זכה לביקורת לא מבוטלת בקרב האופוזיציה ובציבור הישראלי הכללי. אך מסתבר, שלא הכל נשאר במשפחה.

דובר מחלקת המדינה בארה״ב, ג׳ון קירבי, התייחס בתדרוך עיתונאים בשבוע שעבר לחששותיה של הממשל האמריקני מחוק העמותות, והדגיש ׳שעל ממשלות לייצר סביבה בה כל הקולות יוכלו להישמע׳ אך הרגיע את השואל באמרו שעל הצעת החוק לעבור שלבים נוספים עד להעברתה הסופית בכנסת. שגריר ארה״ב בישראל דן שפירו נפגש השבוע עם השרה שקד והבהיר לה שארה״ב מודאגת מאוד מחוק העמותות ומהשפעתו על הדמוקרטיה הישראלית. בדבריו אמר כי ׳קיים חשש של פגיעה בחופש הביטוי׳.

כשרה״מ בנימין נתניהו נאם בפני הקונגרס על הסכנות הקיומיות שבהסכם הגרעין עם איראן האשימו אותו בהתערבות בוטה בענייניה הפנימיים של ארה״ב. אז היה מדובר בחוק בינלאומי שהציב את ישראל יותר מכל מדינה אחרת בסכנה קיומית ממשית. למרבה האירוניה, אותם אנשים שקראו אז תיגר על ישראל, מתערבים היום באופן אבסורדי ומתוך לחץ תהומי בענייניה הפנים-חקיקתיים של ישראל.

אז ממה ארה״ב מפחדת?

ההסבר להתערבות הגסה והמופרכת הזו טמון באימיילים האישיים של מקורבותו של הנשיא אובאמה – הילארי קלינטון.

בכתבתו של העיתונאי אדם קרדו שפורסמה בעיתון – Washington Free Beacon נגלות עובדות מטלטלות מתוך התכתבות אישית בין שגריר ארה״ב לשעבר בישראל, תום פיקרינג להילרי קלינטון. במטרה להפעיל לחץ על ישראל ולהחזירה לשולחן המו״מ, פיקרינג מציע לקלינטון תוכנית בה ארה״ב תעודד הפגנות והתקוממות פלסטינית בישראל באמצעות — שמעו טוב — ארגונים לא ממשלתיים, שישמשו לה זרועות לביצוע התוכנית השטנית. כפי שכתב פיקרינג ״אני מאמין שנוכל להיעזר בצד שלישי ובמספר ארגונים לא ממשלתיים״, והוסיף ״מעל הכל, אסור שארה״ב תיתפס כמי שעומדת מאחורי הדברים, וכמי שעודדה והמריצה פעילות כזו״. אם לא די בהתנהלות הבלתי תקינה הזו, האישים הללו גם רצו להסוות את פעילותם בדמות ״ארגון לזכויות אדם״.

יחסי ישראל-ארה״ב נמצאים בשפל המדרגה, הודות ליחס המחפיר שהממשל בארה״ב מגלה פעם אחר פעם לישראל. כבר בעבר ספגנו ביקורת, והתערבות שלא במקומה, אך ערמומיות שכזו כדוגמת עסקים בשוק השחור היא חסרת תקדים. ולכן, הפנייה שלהם בימים אלו לשרה איילת שקד בעניין חוק העמותות איננה כשרה, ולמעשה, נועדה לקידום אג'נדה ברורה. הם אינם חוששים מפגיעה בדמוקרטיה הישראלית, כי בהתערבותם, הם אלו שפוגעים בה. הם כן חוששים שתוכניותיהם ייעצרו כתוצאה מסימון העמותות החותרות נגד ישראל. הם כן חוששים שמרחב הפעולה שלהם יקטן, ומטרותיהם הפסולות לא תושגנה. ארה״ב משתמשת בטיעון של ׳פגיעה בדמוקרטיה׳ כדי להוכיח את ׳התנגדותה הנחרצת׳ לחוק, בה בשעה שאותה דמוקרטיה משמשת לה ככלי ניגוח פוליטי בתוך שטחי ישראל.

בימים שבהם מתפרסמים תיעודים של פעילות אכזרית ובלתי חוקית של ארגוני השמאל כמו ״תעאיוש״ ו״בצלם״, נחשפים פרצופיהם האמיתיים של המממנים הזרים, ותוכניתם הזדונית ל״הצלת״ הדמוקרטיה הישראלית. אין עיתוי טוב מזה, ואין הזדמנות טובה יותר מעכשיו לאישורה של הצעת חוק העמותות בישראל.