״לחם שחור״ – על סאגת שר החוץ הגרמני והשמאל המשועבד

imageהשבוע הציב ראש הממשלה נתניהו אולטימטום לשר החוץ הגרמני זיגמר גבריאל, לבחור בין פגישה איתו לבין פגישה עם ארגוני שמאל קיצוני – ״שוברים שתיקה״ ו״בצלם״. לצד התקווה שהשר יוותר על פגישתו המתוכננת עם ארגון שוליים חתרני המכפיש את צה״ל בעולם – מה שלא קרה בסופו של דבר, נשמעה גם ביקורת בקרב אנשי שמאל על התנהלותו של נתניהו אשר חשפה אותם במערומיהם.

השמאל כבר זמן רב מביע את סלידתו ממועמדת הימין הקיצוני בצרפת, מארין לה פן, ובצדק. לה פן ידועה בשורשיה האנטישמיים, בהתבטאויות ובמהלכים אנטישמיים, כמו זה האחרון בו התחייבה לאסור על שחיטה כשרה בצרפת באם תיבחר כנשיאה. שר החוץ הגרמני, שביקר כאן השבוע ידוע אף הוא בשורשיו הנאציים, ובהתבטאויות אנטי ישראליות מפוברקות, כמו זו שישראל מקיימת משטר ״אפרטהייד״ בחברון. אך משום מה, בעבור השמאל זיגמר גבריאל מייצג נאורות ומתינות. לטענתם הוא רוצה להכיר את שני צידי הקשת הפוליטית – את אלו שבעד מדיניות הממשלה ואת אלו שנגדה. כאילו הטענות שישראל היא מדינת אפרטהייד או שחיילי צה״ל הם פושעי מלחמה הן גישות שונות במדיניות, ולא בדיות חסרות כל בסיס. אבל נדמה שהמוסר הכפול הזה נובע בחלקו מאובססיה. אובססיה של השמאל לבנימין נתניהו.

הביקורת של השמאל על כל נושא, על כל תופעה, מתעצמת תמיד כשנתניהו מביע את עמדתו. מהלכיו של נתניהו מורים להם כיצד לפעול, לחשוב ולהרגיש. אז אם נתניהו מציב אולטימטום לזיגמר גבריאל, הם ממהרים לתמוך בו וכשהוא לא מגנה את מארין לה פן הם סולדים ממנה. וזה אירוני בהתחשב בכך שהשמאל מטיף מוסר לציבור בוחרי הימין שלטענתם, ״מוסרים בידי נתניהו סמכות להחליט איזה ארגון הוא אנטי-ישראלי ואיזה לא״. אך התנהלותם זו גם מסבירה מדוע הם מזדעקים עשרים וארבע שבע על הדמוקרטיה שנמצאת ׳בסכנה׳, חופש הביטוי שנחטף מהם, ו׳משטרת המחשבות׳ שאוסרת עליהם להביע דעה. אלו לא דברים שקורים במציאות כמובן, אלא במוחו של השמאל המשועבד לנתניהו. העובדה שמחנה השמאל מפסיד בכל מערכת בחירות מוכיחה כי הציבור לא מעוניין לבחור במי שאין לו מערכת חוקים ומוסרים משלו, ובמי שמשנה את ״עקרונותיו״ לפי מצב הרוח בשטח.

כפועל יוצא מכך, טענותיהם של פוליטיקאים ועיתונאים ממחנה השמאל השבוע לא יכלו להיות אבסורדיות יותר. הם השוו בין פגישת נתניהו עם מתנגדי אובמה בוושינגטון ונאומו בקונגרס ב-2015 לפגישת שר החוץ הגרמני עם אנשי שוברים שתיקה. אך השמאל, כמו השמאל לא חזק בהשוואות. כי גם מתנגדי ממשל אובמה העוינים ביותר, וגם הקונגרס הרפובליקני ביותר אינם חותרים תחת צבא ארה״ב. הם אינם מכפישים את צבא ההגנה שלהם בעולם כפי שעושים ׳שוברים שתיקה׳. זיגמר גבריאל לא נפגש עם אופוזיציה או עם ״מתנגדי מדיניות״ אלא עם מתנגדי ישראל וצבאה שלא תרמו לדמוקרטיה, אלא הכפישו אותה.

זיגמר גבריאל ירק בפרצופה של ישראל והשמאל אימץ אותו. מטריד לחשוב על היום שאחרי עידן נתניהו, כשייגמרו ״האמיצים״ והשמאל ייאלץ להביט במראה.

״הלחם היומי״ (פוליטיקה לנבוכים) – השבוע השני בינואר

בארץ: המרדף הסתיים (חוסל המחבל מדיזנגוף נשאת מלחם, לאחר שנמצא בדירת מסתור במקום מגוריו בערערה. המרדף ערך שבוע שלם, ועורר ביקורת ציבורית ותקשורתית על התנהלותה של המשטרה).

שריפה שפרצה במשרדי ארגון ״בצלם״ בירושלים גרמה לבהלה ולקונספרציות על הצתה מכוונת של פעילי ימין. לאחר חקירה, התברר שהשריפה נגרמה עקב קצר חשמלי, למורת רוחם של רבים בשמאל.

הצוללת החדשה של חיל הים ״אח״י רהב״ עגנה לראשונה בחיפה, והתקבלה בטקס רשמי.

בעולם: טרור: *פיגוע התאבדות באיסטנבול גבה חייהם של עשרות מתושבי המקום הטורקים, ואזרחים גרמנים. *פיגוע חבלה וירי בג׳קרטה, אינדונזיה גבה חייהם של עשרות מתושבי המקום, דעא״ש לקח אחריות לפיגוע. *ניסיון דקירה בפריז – מורה יהודי נפצע קלות בידו, לאחר שהצליח להדוף את הדוקר תומך דעא״ש. (נשיא הקהילה היהודית קרא ליהודים להסיר הכיפות, וספג ביקורת ו׳קמפיין כיפות׳ ברשתות החברתיות). *פוליטיקאי יהודי צרפתי נמצא ללא רוח חיים בביתו עם סימני אלימות.

איראן במסע השפלה, ארה״ב מתנצלת (איראן עצרה 10 מלחים אמריקניים עם 2 ספינותיהם, לאחר שנכנסו לשטחה הימי עקב תקלה טכנית. לאחר שיחות טלפון בין שר החוץ קרי לשר החוץ האיראני זריף, האיראנים הבטיחו לשחררם בהקדם. אך הם דאגו להעלות לטלוויזיה האיראנית תמונות משפילות וסרטון התנצלות של המלחים האמריקניים).

בכנסת: בהיעדר מועמדים אחרים, רה״מ נתניהו נבחר בפעם השביעית כיו״ר מפלגת הליכוד.

בפרלמנט זר: וולסטרום מכה שוב (סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי הודיעה כי שרת החוץ השבדית מרגוט וולסטרום לא תתקבל בישראל לאחר אמירותיה נגד ישראל בטענתה ׳כי יש צורך לחקור הרג בלתי חוקי של פלסטינים׳. רה״מ גינה את דבריה, וכינה את מה שאמרה; ״שערורייתי, בלתי מוסרי, בלתי צודק, מוטעה, וטיפש״). *תזכורת: זו לא הפעם הראשונה שוולסטרום משמיעה ביקורת אבסורדית נגד ישראל. בנובמבר – ייחסה וולסטרום את מתקפת הטרור בפריז לסכסוך הישראלי פלסטיני.

בארה״ב: ״יותר משזה היה מצב האומה, זה היה מצב של הכחשה״ – טד קרוז (אובאמה נשא את ׳נאום מצב האומה׳ האחרון שלו. הסנאטורית הרפובליקנית ניקי היילי נבחרה למסור את נאום התגובה לנאומו של הנשיא, והשמיעה ביקורת שכוונה לטראמפ: ׳אל לנו להשמע לקולות הכועסים הקיצוניים׳).

מדוע ארה״ב מפחדת מחוק העמותות? / נ. הכט

תוכנית זדונית, הילרי קלינטון (צילום: AP)

תוכנית זדונית, הילרי קלינטון (צילום: AP)

חוק העמותות שיזמה השרה איילת שקד זכה לביקורת לא מבוטלת בקרב האופוזיציה ובציבור הישראלי הכללי. אך מסתבר, שלא הכל נשאר במשפחה.

דובר מחלקת המדינה בארה״ב, ג׳ון קירבי, התייחס בתדרוך עיתונאים בשבוע שעבר לחששותיה של הממשל האמריקני מחוק העמותות, והדגיש ׳שעל ממשלות לייצר סביבה בה כל הקולות יוכלו להישמע׳ אך הרגיע את השואל באמרו שעל הצעת החוק לעבור שלבים נוספים עד להעברתה הסופית בכנסת. שגריר ארה״ב בישראל דן שפירו נפגש השבוע עם השרה שקד והבהיר לה שארה״ב מודאגת מאוד מחוק העמותות ומהשפעתו על הדמוקרטיה הישראלית. בדבריו אמר כי ׳קיים חשש של פגיעה בחופש הביטוי׳.

כשרה״מ בנימין נתניהו נאם בפני הקונגרס על הסכנות הקיומיות שבהסכם הגרעין עם איראן האשימו אותו בהתערבות בוטה בענייניה הפנימיים של ארה״ב. אז היה מדובר בחוק בינלאומי שהציב את ישראל יותר מכל מדינה אחרת בסכנה קיומית ממשית. למרבה האירוניה, אותם אנשים שקראו אז תיגר על ישראל, מתערבים היום באופן אבסורדי ומתוך לחץ תהומי בענייניה הפנים-חקיקתיים של ישראל.

אז ממה ארה״ב מפחדת?

ההסבר להתערבות הגסה והמופרכת הזו טמון באימיילים האישיים של מקורבותו של הנשיא אובאמה – הילארי קלינטון.

בכתבתו של העיתונאי אדם קרדו שפורסמה בעיתון – Washington Free Beacon נגלות עובדות מטלטלות מתוך התכתבות אישית בין שגריר ארה״ב לשעבר בישראל, תום פיקרינג להילרי קלינטון. במטרה להפעיל לחץ על ישראל ולהחזירה לשולחן המו״מ, פיקרינג מציע לקלינטון תוכנית בה ארה״ב תעודד הפגנות והתקוממות פלסטינית בישראל באמצעות — שמעו טוב — ארגונים לא ממשלתיים, שישמשו לה זרועות לביצוע התוכנית השטנית. כפי שכתב פיקרינג ״אני מאמין שנוכל להיעזר בצד שלישי ובמספר ארגונים לא ממשלתיים״, והוסיף ״מעל הכל, אסור שארה״ב תיתפס כמי שעומדת מאחורי הדברים, וכמי שעודדה והמריצה פעילות כזו״. אם לא די בהתנהלות הבלתי תקינה הזו, האישים הללו גם רצו להסוות את פעילותם בדמות ״ארגון לזכויות אדם״.

יחסי ישראל-ארה״ב נמצאים בשפל המדרגה, הודות ליחס המחפיר שהממשל בארה״ב מגלה פעם אחר פעם לישראל. כבר בעבר ספגנו ביקורת, והתערבות שלא במקומה, אך ערמומיות שכזו כדוגמת עסקים בשוק השחור היא חסרת תקדים. ולכן, הפנייה שלהם בימים אלו לשרה איילת שקד בעניין חוק העמותות איננה כשרה, ולמעשה, נועדה לקידום אג'נדה ברורה. הם אינם חוששים מפגיעה בדמוקרטיה הישראלית, כי בהתערבותם, הם אלו שפוגעים בה. הם כן חוששים שתוכניותיהם ייעצרו כתוצאה מסימון העמותות החותרות נגד ישראל. הם כן חוששים שמרחב הפעולה שלהם יקטן, ומטרותיהם הפסולות לא תושגנה. ארה״ב משתמשת בטיעון של ׳פגיעה בדמוקרטיה׳ כדי להוכיח את ׳התנגדותה הנחרצת׳ לחוק, בה בשעה שאותה דמוקרטיה משמשת לה ככלי ניגוח פוליטי בתוך שטחי ישראל.

בימים שבהם מתפרסמים תיעודים של פעילות אכזרית ובלתי חוקית של ארגוני השמאל כמו ״תעאיוש״ ו״בצלם״, נחשפים פרצופיהם האמיתיים של המממנים הזרים, ותוכניתם הזדונית ל״הצלת״ הדמוקרטיה הישראלית. אין עיתוי טוב מזה, ואין הזדמנות טובה יותר מעכשיו לאישורה של הצעת חוק העמותות בישראל.